גבולות מחברים- עיון בנימוקי יוסף ב"ב א.

נימוקי יוסף, דף א ע"א בדפי הרי"ף  ד"ה "הכול כמנהג המדינה"

הכול כמנהג המדינה. אם יש מנהג בבנין יבנה הכותל הזה כמנהג המדינה אם גויל גויל, אם גזית גזית וכן כולן. אבל שיעורי הכותל ברחבה אינו תלוי במנהג אלא ... אשמעינן דאם נהגו להרבות או למעט בשיעורין אלו הרי הוא מנהג טעות.

וטעמא דבעינן שיעורים גדולים כל כך אף על פי שאינו אלא משום היזק ראיה, משום דחיישינן שמא יפול ויצטרך להתעצם עמו בבית דין ובין כך ובין כך יהא מזיקו בהיזק ראיה. ומינה שמעינן דאפילו רצה אחד מהם לכנוס בתוך שלו ולבנות משלו בהוצא ודפנא, חברו כופהו שיבנו בין שניהם גויל או גזית כפי המנהג דשמא יפול ויצטרך להתעצם עמו בבית דין.

והרא"ה ז"ל מוסיף בה דברים, דאפילו בא לכנוס בתוך שלו ולבנות גויל או גזית, חברו מעכב עליו משום דאמר ליה אם אתה עושה כן לא יהא לי רשות לסמוך עליו  [ראב"ד ו ע"ב: " שלא אמרו גויל וגזית וכפיסין אלא מפני סמיכת תקרה שיכלו לסמוך עליהם, אבל להנצל מהיזק ראיה אפילו בהוצא"]

ואפילו אמר ליה אנא יהיבנא לך רשותא למסמך, מצי אמר ליה אי במכר לא בעינא השתא למזבן, ואי במתנה לא ניחא לי דכתיב: "ושונא מתנות יחיה"  ...

וכיון דפרישנא דהני שיעורי נאמרו כדי שיתקיים הכותל נראה כפי אותם המפרשים, דאם נעשית הכותל מסיד או מענין אחר יותר קיים עד שיתקיים בבציר משיעורים אלו על פי אומנין בקיאין רשאי, דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. דכותל דמתניתין משמע שאינו אלא מטינא, מדאמרינן בגמרא [דף ג א] עלה "הני מילי בטינא" ולא אמרו סידא .

שאלות לעיון

• בניית כותל גזית בעובי ד' טפחים היא "מנהג טעות". בניית כותל של הוצא ודפנא היא מנהג תקף.   מדוע ? הרי כותל גזית יחזיק מעמד זמן רב יותר ! 

• שיטת הרא"ה והראב"ד - מדוע אסור לכנוס לתוך שלו ולבנות כפי המנהג ? הרי מטרת בניית הכותל היא מניעת היזק ראייה ולא שימוש לסמיכת קורות וכיו"ב !

• האם הכותל מפריד בין השכנים או מחבר ביניהם ?

הצעה לפעילות

לאחר לימוד ה'נימוקי יוסף' (מוצע ללומדו בחברותות עם שאלות מנחות) ננסה לעורר דיון בכיתה, בעקבות עיון קצר בדברי רבי חנן במסכת ברכות.

א. נציג בפני התלמידים את הציטוט הבא:

ברכות (נ"ו ע"ב ) : אמר רבי חנן, שלש שלומות הן: נהר, צפור, וקדרה .                                             

ב. נעורר בכיתה את השאלה הבאה : מדוע מסמלת הקדרה את השלום ?

(כיוונים אפשריים :

1. שלום אמיתי מוגדר כשילוב "הרמוני" של כוחות שונים ומנוגדים. בקדרה מתבשלים כמה מיני אוכלים שיוצרים יחדיו מאכל משובח. שלום אמיתי אינו פשרה אלא שילוב כוחות , סינרגיה.

2.  האש והמים אינם יכולים לדור יחדיו . האש מאדה את המים והמים מכבים את האש. רק הקדירה המבדילה ביניהם , גורמת לכך שהם יכולים להיות שותפים בהכנת התבשיל ולהביא תועלת לעולם מחייהם המשותפים (על פי דברי הגאון מוילנא שהובאו בספר מיטב הארץ עמ' 461 הערה 9 )

ג. נבהיר את דברי הגר"א ונבקש יישום הלכתי מדברי הרא"ה והראב"ד

דברי הגאון מוילנא על הקדרה ככותל מפריד- מחבר בין אש למים מסייעים להבין את כותלנו "שלנו" כמפריד- מחבר : "פעמים שהרצון להיות קשורים ומאוחדים מצריך הפרדה , שרק על ידה יש אפשרות לחיים משותפים . כך בחצר – רק כאשר כל אחד עושה את ענייניו הפרטיים בחלקו , מאחורי הכותל , יכולים הם להמשיך ולהיות שכנים" ( שם ) .

נבקש מהתלמידים להראות כיצד יש לדברים אלו ביטוי הלכתי בדברי הרא"ה והראב"ד.  מצד אחד הכותל מפריד בין החצרות , ומצד שני הוא משותף לשני השכנים.  ( ואין אחד מהם רשאי לכנוס לתוך שלו בגלל שהוא פוגע בזכות חברו לכותל משותף !

ד.      נבקש מהתלמידים לחשוב על גבולות מפרידים-מחברים מהחיים שלהם.

(ניתן לקיים סדנא בכיתה בה כל אחד משתף בגבולות מחייו. לחילופין, ניתן לערוך שיתוף זה רק בזוגות, או להפוך אותו למשימת כתיבה אישית לכל תלמיד. במקרים מתאימים ניתן לאתגר את התלמידים (כולם או המעוניינים בכך) בציור של גבול שהוא גם מפריד וגם מחבר)

דוגמאות לגבולות  מפרידים-מחברים בחיים שלנו.

1.      גבולות בין חברים -  בגלל  שחברך לא "מחטט" בפרטים לא נעימים ושואל בעדינות , אתה מרגיש בטוח לספר לו דברים אישיים קשים. לחבר "חטטן" תספר פחות.

2.      גבולות בין אחים – המעבר לחדר השני  שיפר את הקשר עם אחיך.

3.      גבולות  בין  חניכים  למדריכים – מאז ש "שמתי גבול" והבהרתי לחניכים ש"עד כאן" , אנחנו "חברים" הרבה יותר טובים...  

נבקש מהתלמידים להביא מקרה מהחיים שלהם שבו גבול חיבר וקישר , ולצייר ציור שמבטא את רעיון הגבול המחבר.

להרחבה  

דברי הרא"ה והראב"ד מלמדים על כוונת חז"ל בתקנתם. מטרת הכותל אינה מניעת היזק ראייה גרידא. אם הדבר היה כך, היה מותר לכנוס לתוך שלו ולהסיר את ההיזק. מטרת בניית הכותל היא לאפשר שימוש מלא בחצר. שימוש מלא כולל אפשרות לשימושים צנועים , וכולל שימוש בכותל שבינו לבין שכנו. "צורת החצר" כוללת כותל מחבר. 

עיין עוד -  הרב יהושע וייצמן , פתיחה למסכת בבא בתרא , מיטב הארץ עמ' 452-463 .

               הרב זלמן מלמד , חיוב לבנות כותל בחצר השותפים