1. הלומדת תזהה את חשיבות ערך הצניעות ככוח פנימי ואדיר בבניית בית ותיישם אותו לקראת הקמת משפחה.
2. התלמידה תפנים את חשיבות הצניעות ותפקידה בבניית מערכת זוגית ובתקשורת בינו לבינה.
3. הלומדת תשלוט במגוון מקורות ממכלול ספרותנו התורנית וההגותית.
4. הלומדת תפנים את הליכותיהן של האמהות הקדושות ונשים צדקניות, תלך לאורן ותפנים את מידותיהן בחיי היום יום שלה. (בקשרים החברתיים והמשפחתיים שבמסגרתם היא חיה יום יום).
משימה: על הבנות לרשום 2 תכונות שחשובות בבן הזוג ועליהן אינני מוותרת.
יעלו הצעות שונות כמו נדיבות, חוכמה, ותרנות,סובלנות...
המסקנה – בבן זוגי נדרשות תכונות פנימיות מוצנעות.
נקודה למחשבה – מדוע כה חשובה הפנימיות להקמת בית?
משימה: על הרצפה מפזרים כרטיסיות עם ההיגדים הבאים:
א. "שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל".
ב. "כל כבודה בת מלך פנימה".
ג. "אשה נאה דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתן של אדם".
ד. "תלמיד חכמים לא יהא רבב על בגדיו".
שאלה לדיון:
מהי הדילמה העולה מן הכרטיסיות?
מדוע הניגודיות הזו?
מה התורה מבקשת מאיתנו?
למה אנו מחנכים?
רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן כתיב, התבונן מאין לבראתה אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה, לא מן העין שלא תהא סקרנית, ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית, ולא מן הפה שלא תהא דברנית, ולא מן הלב שלא תהא קנתית, ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע באדם אפי' בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה, ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה תהא אשה צנועה אשה צנועה, אעפ"כ (משלי א) ותפרעו כל עצתי, לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא מיקרת ראשה שנאמר(ישעיה ג) ותלכנה נטויות גרון, ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר (שם/ישעיהו ג/)ומסקרות עיניים, ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האוהל, ולא מן הלב והרי היא קנתנית שנאמר (שם/בראשית/ל) ותקנא רחל באחותה, ולא מן העד והרי היא ממשמשנית שנאמר (שם/בראשית/לא) ותגנוב רחל את התרפים, ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר (שם/בראשית/לד) ותצא דינה.
כל משתתף מקבל דף ורושם בראשו את המילה ראש ומתבקש לכתוב 3 תכונות המתקשרות למילה ראש.
כותבים את המילה עין ומפרטים שלוש תכונות שלה. וכן לרשימת האיברים הבאה – כל פעם להזכיר איבר אחד. אוזן, צוואר, פה, לב, יד, רגל, צלע.
חלוקת צילום של המדרש "החסר".
משלימים את המדרש ממלאי התכונות שנרשמו.
קריאת המדרשים שנוצרו בפני הקבוצה.
חוזרים על הרשימה של התכונות שיוחסו לצלע.
כותבים את רשימת התכונות על הלוח.
מוסיפים גם את מה שהמדרש מייחס לצלע.
ממשיכים עם המדרש – צילום של המדרש המלא.
לימוד בקבוצות קטנות.
דיון – מהי צניעות?
מסקנה – הצלע היא דבר פנימי וכן גם המושג צניעות שייך לזהות הפנימית.
עפ"י המדרש האשה נבראה מן הצלע שהוא צנוע באדם וכך יוצא שהצניעות נקבעה והוטבעה באשה עוד בעצם ברייתה.
משימה: השמעת השיר "אשתך כגפן פוריה" בביצוע יידל ורדיגר.
הקראת מקור –
מדרש תהילים (בובר) מזמור קכח ד"ה (ג) אשתך כגפן
אשתך כגפן פוריה. אימתי אשתך כגפן פוריה,שהיא צנועה בירכתי ביתך, אז בניך כשתילי זיתים, וכן אתה מוצא בשרה ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אלייך. (בראשית יח, ט י ).
שאלה – מה יש בגפן? מה ידוע לכם על הגפן? מה מייחד אותה?
על הלוח – סיעור מוחין.
יעלו תשובות כמו תכונות התפרשות, טעימה ומתוקה, נגישה לאכילה, עליה מכסים את פרותיה.
אין אפשרות לגדל גפנים בכל מקום.
מן הגפנים מייצרים מיגוון שלם של תעשיית אוכל החל מעלי גפן ממולאים, יין, צימוקים, פירות וכו'....
צורת הגפן וגידולה שונה בהחלט בין עונת הקיץ לעונת החורף.
לאחר שכל התשובות הנ"ל נרשמות ע"ג הלוח, נעבור כעת לנמשל.
ובאור אשתך כגפן פוריה המשיל האשה הצנועה לגפן, לפי שהמנהג לנטוע הגפן בירכתי הבית וכאשר יגדל מוציאין ענפיו מחור הבית ולחוץ אל השמש.
והנה השורש עומד בתוך הבית וענפיו חוץ לבית.
כן האשה הצנועה ראויה לישב בירכתי הבית ובניה יוצאין לחוץ לשדה למלאכתם הנה הבנים הללו כשתילי זיתים.
המסקנה העולה מ-2 המקורות הנ"ל כי האשה הצנועה המצטיירת היא אשר יש בכוחה הפנימי לנווט ולהוות את עיקר הבית ומתוך כוח פנימי זה שואב ויונק כל אחד ואחד מבני הבית את חוסנו הערכי.
המסקנה הנלווית – הבית לא יכול להיות הפקר.
הקרנת הסרט – אשה יפה – ריצ'רד גיר וג'וליה רובטס – שאלה לדיון לאחר צפיה – מה זה רלוונטי לחיים שלך ביומיום.
משימה – כל אחת תכתוב לעצמה על מעשה שעשתה ולא סיפרה לאף אחת והיתה לה אפשרות לספר ואעפ"כ לא סיפרה. מי שרוצה – תאמר בקול.או – כל אחת תכתוב לעצמה שאיפה של מעשה שאף אחת לא תדע.
מקור – מהות הצניעות " צניעות שהייתה ברחל" הרב אתרוג: כותנות אור. מהי אם כן מהות הצניעות לדעתך?
ממה שלמדנו, נראה שצניעות היא הכרת ההוויה כביטוי. אין הצניעות נמדדת בהתנהגות חיצונית אלא בזהות פנימית. שכמובן צריכה להתממש בהתנהגות חיצונית. צניעות היא ישות המכירה את זהותה העצמית בצלם אלוקי שבה. צנועים, הם אנשים חיים המתייחסים למציאות הגשמית כאל ביטוי, גילוי, הופעה של אידיאות אלוקיות. צנועים, הם בעלי אישיות המכירה את עצמה כבעלת מהות פנימית, שכל הופעות חייה הם גילוי אותה מהות פנימית. אדם המגדיר את עצמו לא רק על פי קיומו הגשמי, אלא מתוך מודעת לעושר הפנימי הקיים בתוכו – הוא אדם צנוע. לאדם צנוע אין צורך לחשוף את הישגיו ויכולתו, הוא מלא סיפוק מעולמו ואינו זקוק להערכות של החברה שמחוצה לו.
ככול שהאדם מנותק יותר מעולם הרוח, כך עולמו כלוא יותר בנתונים שחושי הבשר יכולים לספק. כיוון שחיים גסים מאבדים את עדינותם ואת יכולתם לחוש באמיתות הפנימיות היוצרות את הקיום. מרגיש האדם צורך לפרסם ולגלות לכל את שטמון בו. מגלה כי אין לו קיום בתוכו אלא בהכרה החיצונית בו. אדם מרוקן,
זקוק נואשות לקבל אישור מסביבתו כי אכן בעל ערך הוא, לכן הוא נדחף לרומם את קרנו ולהודיע עד כמה מוכשר ומוצלח הוא.
מסקנה – החשיבות בהצנע לכת, לא לפרסם, לא להוציא דברים כלפי חוץ, לא לנפנף בריש גלי. הצניעות אינה נמדדת בהתנהגות חיצונית אלא בזהות פנימית.
כעת נחשוף בפניכן את דמויות אמותינו הקדושות ונראה כיצד מתבטאת הצניעות במעשים. ובמה זכו אותן נשים צדקניות לגמול על צניעותן.
משימה קראי את המקור על רות המואביה – מה גדולתה של רות ביחס לשאר בנות ישראל?
רות רבה (לרנר) פרשה ד ד"ה למי הנערה הזאת.
למי הנערה הזאת לא הוה חכים לה, אלא כיוון שראה אותה נעימה ומעשיה נעימים, התחיל שואל עליה. כל הנשים שוחחות ומלקטות, והיא יושבת ומלקטת. כל הנשים מסלקות את כליהן, וזאת משלשלת את כליה. כל הנשים משחקות עם הקוצרים, וזאת מצנעת את עצמה. כל הנשים מלקטות מבין העמרים, וזו מלקטת מן ההפקר.
נקודה למחשבה – האם הצניעות לדעתך היא כוח או שעבוד?
המסקנה – הצניעות היהודית אינה נובעת מחולשת הדעת, אלא להיפך, חוסר הצניעות – היא השתעבדות לחולשות האדם. הצניעות מקורה בגדלות ובכוחה להשליט עצמה על האדם.
וכפי שהגדיר זאת הרב צבי יהודה קוק:
"הצניעות והטהרה במובנן המוקטן והמצומצם, נראות כאילו בניגוד לשכלול המציאות במלוא החוסן והתוקף, העוז והגבורה. לעומת זה במובנן הגדול והשלם, הנה הן דווקא ... בסיסי החוסן והתוקף, הגבורה והחיל!!!
(הזדהות עם דמות מקראית).
בשכר צניעות שהייתה בה ברחל – זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיה בו בשאול – זכה ויצאת ממנו אסתר. ומאי צניעות הייתה בה ברחל – דכתיב (בראשית כ"ט) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא. וכי אחי אביה הוא? והלא בן אחות אביה הוא? אלא אמר לה: מינסבא לי? אמרה ליא: אין. מיהו, אבא רמאה הוא, ולא יכלת לי. – אמר לה: אחיו אנא ברמאות. אמרה ליה: ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא? – אמר לה: אין, (שמואל ב' כ"ב) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל. אמר לה: ומאי רמיותא? – אמרה ליה: אית לי אחתא דקשישא מינאי, ולא מנסיב לי מקמה. מסר לה סימנים. כי מטא ליליא, אמרה: השתא מיכספא אחתאי, מסרתינהו ניהלה. והיינו דכתיב (בראשית כ"ט) ויהי בבקר והנה היא לאה, מכלל דעד השתא לאו לאה היא? אלא: מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה לא הוה ידע עד השתא. לפיכך זכתה ויצא ממנה שאול. ומה צניעות הייתה בשאול – דכתיב (שמואל א' י') ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל – זכה ויצאת ממנו אסתר.
כל בת צריכה להפנות לרחל אמנו 3 שאלות בכתב. מערבבים את נוסח השאלות וכל משתתפת מתבקשת לבחור באופן אקראי פתק ולהשיב על השאלות בגוף ראשון בכתב.
או – (יצירת אמפתיה ביחס לדמות מן המדרש).
המשתתפת מתבקשת להיכנס לדמותה של רחל אמנו.
אותה רחל שיעקב אהבה אהבת נפש ועבד בשבילה כ"כ הרבה שנים כדי לשאתה לאשה, וכעת לקראת הלילה שבו היא עומדת תחת החופה עם בחיר ליבה מחליטה רחל לגלות מסירות נפש וויתור אינסופי ולמסור את הסימנים לאחותה לאה.
על המשתתפת להעלות בכתב תחושות, רגשות, לבטים, ספיקות, תפילות וכיו"ב... לקראת מסירת הסימנים.
אין צורך לשתף בנות אחרות, רק אם יש רצון ונכונות מצד הבנות לעשות כן.
חשבי – כיצד מצטיירת מידת הצניעות אצל רחל אמנו?
מהו השכר שזוכה הצנוע עפ"י המקור בתלמוד?
יש שגילוי פשוט של אדיבות אנושית, של יחס הוגן לבני-אדם, עומד בדרגה שווה עם מעשה גבורה דרמטי. מפורסם המדרש בפתיחתא לאיכה על מאמצי האבות להפיל תחינה לפני המקום על בית-המקדש שלא יחרב.אברהם בא בטענות משלו, יצחק בטענה משלו, יעקב אבינו, משה רבינו, ירמיהו הנביא, כולם באים בטענות ומעלים זכויותיהם לפני הקב"ה ואין הוא נענה להם עד שבאה רחל – ורק היא בלבד זכתה למענה אותו אנו קוראים ביום שני של ראש-השנה: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך... ושבו בנים לגבולם". במה זכתה רחל יותר מאברהם וממשה ושאר האבות-העולם? אברהם ויצחק הביאו את טענת העקידה ומה לנו מעשה גבורה של מסירות נפש דרמטית גדולה מזו? משה רבינו גואלם שלישראל, עבד נאמן – מי יכול לבוא בטענה לפני הקב"ה יותר ממנו? וכן כל שאר האבות – בכל זאת
לא נשמעה אלא טענתה של רחל – על שום מה? משום שרחל עזרה לאחותה, שהייתה בכירה ממנה בשנים ומסרה סימנים ללאה שתיכנס לחופה עם יעקב. מעשה זה של רחמנות על אחות עלובה הוא שהשפיע ועמד במבחן יותר מכל מעשי הגבורה הנועזים של העקידה ומעשי כל האבות.
זוהי דוגמא ליחס היהדות למעשים. יש שדווקא המעשה הקטן, הצנוע, הנחבא, מעשה חסר-חשיבות לכאורה שאיש לא ידע ואף לא יידע עליו – דווקא מעשה זה ממלא תפקיד נעלה פי כמה מן המעשים הגדולים והמפורסמים.
עני – מדוע זכתה רחל ובקשתה התקבלה, מה שלא זכו האבות?
ולסיום ... צ'ופר – "שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל".
"שקר החן והבל היופי אשה יראת-ד' היא תתהלל". בכל מספר, ככל שנוסיף ספרה ערכו יגדל, כגון 333 : 33, לא כן המספר 0. כל כמה שנוסיף אפסים הוא ישאר 0. אך אם נציב 1 לפני הכול, כל 0 יקבל משמעות. כך גם הביטוי החיצוני, אם הכול מתחיל ומסתיים בחיצוניות הרי הוא בבחינת אפס, אך אם נציב לפני הכול "אשה יראת ד'" והיופי יבטא את היופי הפנימי, אזי לכול יופי יש ערך. "ורחל הייתה יפת תאר ויפת מראה".