תהילים פ"ח: אמונה בעת משבר

(א) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי: 

(ב) ה' אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ: 

(ג) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה אָזְנְךָ לְרִנָּתִי: 

(ד) כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ: 

(ה) נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל:

(ו) בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ: 

(ז) שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת: 

(ח) עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה: 

(ט) הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא: 

(י) עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ ה' בְּכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי:

(יא) הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה: 

(יב) הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן: 

(יג) הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה: 

(יד) וַאֲנִי אֵלֶיךָ ה' שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ: 

(טו) לָמָה ה' תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי: 

(טז) עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה:

(יז) עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי: 

(יח) סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד: 

(יט) הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ:

                                                                                                                   (תהלים פרק פח)

מהלך השיעור:

א.      הנחתי לפני הבנות קלפים עם מילים שונות וציורים (קלפי HO) וכל אחת היתה צריכה לחשוב על משבר מסויים שחוותה בחייה (גם קטן), להיזכר בו ובמה שעברה בעקבותיו וההתמודדות עימו, לבחור מילה ותמונה שמתקשרים למשבר זה, ולכתוב כמה משפטים שעולים בה כרגע.

ב.      מי שרצתה- שיתפה.

ג.        קראנו את מזמור פ"ח, שהינו חריג בכך שכולו תחינה וקינה, ללא תיאור של ישועה והצלה ולא מסתיים בנחמה, כרוב מזמורי תהילים.

ד.      הסברנו מילים קשות, (בעיקר ע"פ דעת מקרא) ראינו שעולמות הדימוי המרכזיים במזמור הם- המוות (שאול, יורדי בור, שוכבי קבר, בור תחתיות ועוד), סערה בים (מצולות, משבריך, סבוני כמים), ונושאים מרכזיים הם תחושת בדידות ונעזבות (הרחקת מיודעי ממני, כלוא ולא אצא, הרחקת ממני אויב ורע), ורצון חזק לקשר עם הקב"ה- הדובר חוזר שלוש פעמים במהלך המזמור (ב, י, י"ד) על כך שהוא מתפלל באופן קבוע בכל יום, ולא זוכה למענה.

השערה בפרשנות- את המזמור כתב אדם שהיה חולה במחלה אנושה מימי נעוריו, נטה למות, והבריות התרחקו ממנו בגלל הסכנה להידבק או הטומאה במחלתו. או שיש להבין את כל התיאורים הללו כדימוי למצב נפשי.

שאלות שדנו בהם:

 יש כאן אדם שמתמודד עם משבר גדול- איזו דמות עולה מן המזמור?

איך ניתן לתאר ולאפיין את הקשר שלו עם הקב"ה?

מדוע על אף מצבו הקשה הוא ממשיך להתפלל?

מה מבטאת דבקותו הגדולה בחיים (פס' י"א- י"ג)

מדוע הוא כ"כ רוצה לחיות (מדהים שרצונו העז בחיים קשור לרצון בקשר עם ה', באמונה ובהפצת חסדיו של ה' בעולם!) הפסוק 'אם רפאים יודוך סלה' מקביל ללשון שתיקנו חכמים בתפילה- וכל החיים יודוך סלה'

לסיום דיברנו על כך שפעמים רבות כשמדברים על משבר מדברים על אמונה בזמן משבר או על התמודדות עם משבר, המזמור הזה הוא בעיקר זעקת הסובל. יש כאן כעס גדול, ותלונה כלפי שמיא, כמו גם רצון עמוק לקשר. לפני הדרישה לאמונה ולגאולה- ראשית יש לשהות עם הסובל בסבלו ולתת מקום לזעקת הכאב.