מיחיד לזוג - שיעור פתיחה

בספר בראשית, בתיאור בריאת האדם מופיעה הקביעה הנצחית- "לא טוב היות האדם לבדו". בפרק זה ננסה להתבונן באמירה זו- מהי משמעותה? מדוע לא טוב היות האדם לבדו? מדוע הייתה צריכה להיברא גם האישה בנוסף לאיש? מה קורה בחיבור בין האיש לבין האישה, במה הם משלימים זה את זו, מה מחולל המפגש ביניהם? מהו הכוח המניע אנשים להתחתן ולהקים משפחה? הפרק בנוי מהתבוננות בפסוק זה בבראשית פרק ב'- פרשנויות ומדרשים שונים עליו וכמה מקורות משלימים וכן הבט הלכתי של עניין זה: האם אדם שאינו נשוי יכול להיות שליח ציבור?

מטרות היחידה:

1. הבנת הצורך בזוגיות

2. פיתוח תפישת הזוגיות כאידיאל

מהלך היחידה: (בסוגריים-תשובות התלמידים)

1. פתיחה: צפייה בפרק מתוך הסדרה "סרוגים".

הצגת שאלות: אז למה בכלל צריך להתחתן? (המשכיות, ייעוד, שותף לחיים)

מי מאושר יותר הרווק החופשי או הנשוי המחויב?

2. לימוד המקורות:

בראשית ב':

יח וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ.  יט וַיִּצֶר ה' אֱלֹקִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.  כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.  כא וַיַּפֵּל ה' אֱלֹקִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.  כב וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.  כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.  כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.  כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

1. אילו שאלות מעורר בך הקטע? (למה האשה לא נוצרה בדרך זהה ליצירת האדם אלא מצלעו? למה האדם נתן שמות לחיות ולא הקב"ה? איך ידע האדם שאין לו בת זוג מתאימה? איך יודעים ש"זה זה"? אפשר למצוא מישהו שיתאים? מהי המשמעות של "והיו לבשר אחד"? למה נתן הקב"ה קודם כל זוגות לחיות ואחר כך לאדם?)

2. מהי לדעתך מטרת הזוגיות על פי הקטע? (השלמה, חברה, המשכיות)

3. כל בעלי החיים נבראו זכר ונקבה, מה המיוחד אפוא באדם, שרק עליו נאמר: "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו."? (הקב"ה חשב שהאדם יכול לחיות לבד, המשיכה של האדם לאשה היא לא רק לשם המשכיות)

• השלימי את המשפט הבא: כל אשה, שאינה נשואה...  (חסר לה חלק, היא לא מושלמת, חסרה לה נפש שניה, אין לה עם מי לחלוק, נמצאת בעצב, נמצאת בתחושת חסרון)

מדרש בראשית רבה פרשה יז:

"לא טוב-תני רבי יעקב: כל שאין לו אשה שרוי:

השלימי את דברי המדרש. (בעצב, בתחושת חיסרון)

מדרש בראשית רבה פרשה יז (המשך):

בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה,

בלא טובה. לא טוב היות האדם לבדו,

בלא עזר. אעשה לו עזר כנגדו,

בלא שמחה, שנאמר (דברים יז): ושמחת אתה וביתך.
בלא כפרה, (ויקרא טו): וכפר בעדו ובעד ביתו.
בלא ברכה, (יחזקאל מד): להניח ברכה אל ביתך.
רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר: אף בלא שלום, שנאמר (שמואל א כה): ואתה שלום וביתך שלום.
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: אף בלא חיים, שנאמר (קהלת ט): ראה חיים עם האשה אשר אהבת.
רבי חייא בר גמדא אמר: אף אינו אדם שלם, שנאמר: ויברך אותם ויקרא את שמם אדם, שניהם כאחד קרויים אדם.
ויש אומרים: אף ממעט את הדמות, שנאמר (בראשית ט): כי בצלם אלקים עשה את האדם.
מה כתיב אחריו? ואתם פרו ורבו":

1. מנין למדו חכמים את כל החוסרים הללו באדם שאינו נשוי? (לימוד מתוך פסוקי התנ"ך)

2. מדוע טוען רבי אלעזר שאדם רווק אינו אדם? אז מה הוא כן? (אדם, אבל לא מושלם. מצבו הטבעי של האדם להיות נשוי)

3. מדוע מי שאינו נשוי "ממעט את הדמות"? (כי אינו ממלא את ייעודו לפרות ולרבות. הוא פחות משמעותי ובכך הוא ממעט את דמותו. דמותו של האדם אינה שלימה. )

החזקוני:

עצם מעצמי. בריה זו אינה דומה כשאר בריות שהן מן הקרקע והמים והרקק. ומדוע נשתנית? אלא בזאת נתכוון הקב"ה שיעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ואז יהיה הוא לבשר אחד - כלומר גופו שלם. לפיכך הוא רודף אחריה כי ממנו היא, וכאילו הוא חסר אחד מאבריו.

ספר עקידת יצחק - שער ח

למה שהיתה חברת הזכר והנקבה במינים הבלתי מדברים בלתי הכרחית, רק לענין החיות זרע על פני האדמה, כי לזולת זה לא תצטרך חברתם זה לזה, לא לעזר ולא להועיל, לזה יספיק שיברא כל אחד מהם בפני עצמו, ויהיה לזכר עם הנקבה יחס מיניי לבד, כי אותו היחס יחדם וחברם בטבע לענין ההוה שהוא השארות מינם. אמנם זה האופן מהחבור והזווג לא יאות ולא יתכן למין האדם, כי לפי טבעו הצורך אשר לו לחברה, הוא גדול, לספק צרכיו, לאכול ולמכסה, ויתר הענינים מצורך השאיר מינו, כי הצרכים ההם הם הכרחיים לחיות עצמותו, והשאיר מינו הוא צורך טבעי, מכוון לבוראו אשר צוה אותו בו. וכמו שאמר החוקר (פי"ב מאמר ח' מספר המדות) כי לא לבד להוליד בנים הם שוכנים יחד, כי לכל שאר הדברים אשר הם לצורך החיים. ולזה ראתה חכמתו יתברך שלא יהיה זווג האדם ואשתו על היחס המיניי ההוא לבד כשאר הבעלי חיים אבל שיהיה להם יחס אישיי מיוחד, הוא יחזק אהבתם וחברתם להעזר זה מזה בכל עניניהם עזר גמור ושלם, כאשר יאות להם:

והוא מה שאמר לא טוב היות האדם לבדו, כלומר שיהיה כל אחד מהשזכר והנקבה בפני עצמו כשאר הבעלי חיים הרועים על ידיהם, שאינן צריכים לחברה זה לזה. אמנם יתכן שתהיה לו חברה נאותה ומשותפת לו כפי צרכו, ולזה אעשה לו העזר הראוי והנאות לו, שהוא עזר כנגדו, כלומר כנגד צורכו ושוה לו....

שד"ל:

"אין הכוונה לומר שהא-ל נמלך במחשבתו-אלא המכוון הוא להעיר אותנו על יקרת הזיווג ולהודיע כי לא טוב היות האדם לבדו, ולפיכך רצה הקב"ה, שיהיה האדם שרוי שעה אחת בלא אשה, ואחר כך הזמינה לו, כדי שתהיה חביבה עליו, אחר שהרגיש כי בזולתה היה חסר".

• המדרש בבראשית רבה פרשה יז כתוב בלשון שלילה. חברי מדרש המתחיל במילים: "כל שיש לו אשה שרוי ב.... היעזרי במקורות שלמדת. (שרוי בשלמות, שרוי במחיצת מישהי שתדאג לו, שרוי במערכת יחסים ייחודית והדדית, שרוי בחברה)
•  

זוהר בראשית, פרשה א:מט, ע"ב:

חמי כמה בסימין אינון מלין, כמה מלי דרחימותא אינון. 'עצם מעצמי ובשר מבשרי' בגין לאחזאה לה דאינון חד ולא אית פרודא בינייהו בכלא.

השתא שרי לשבחא לה, 'לזאת יקרא אשה' דא היא דלא ישתכח כוותיה, דא היא יקרא דביתא כלהון נשין גבה כקופא בפני בני נשא, אבל 'לזאת יקרא אשה' שלימו דכלא לזאת ולא לאחרא, כלא הוא מלי רחימותא כמה דאת אמר  'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה' (משלי לא,כט).

תרגום: ראה כמה מתוקים מילים אלו, כמה הם מילים של אהבה. 'עצם מעצמי ובשר מבשרי' כדי להראות שהם אחד בלי פירוד ביניהם.

עתה התחיל לשבח אותה 'לזאת יקרא אשה' זו היא שלא נמצא כמותה, זו היא כבוד הבית. כל נשים כנגדה הן כקוף בפני בני אדם, אבל 'לזאת יקרא אישה', שלימות הכל, לזאת ולא לאחרת. כולם מילי של אהבה כמו שנאמר 'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה'.

לדעת הזוהר הקדוש דברי אדם בפסוק כ"ג הם שיר אהבה. אלו תחושות מביע האדם בשיר זה? (אהדה, שלמות, תחושה שהאשה היא הכל בשבילו, הערצה, הערכה, כבוד, גאווה, שמחה)

רקע:

"ת"ר נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה (יבמות , ס"ד, א')

שיר השירים רבה פרשה א פסקה לא:

אמר ר' אידי:  מעשה באשה אחת בציידן, ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אל ר' שמעון בן יוחאי, ורצו להתגרש זה מזה.

אמר להם:  "חייכם! כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה  כך אין אתם מתפרשים זה מזה אלא מתוך מאכל ומשתה."

• מדוע לדעתך הציע רבי שמעון בר יוחאי את הצעתו? (אולי יחליטו להישאר ביחד למרות הכל, כיד להיפרד בשמחה)

הלכו בדרכיו'' ועשו לעצמן יום טוב, ועשו סעודה גדולה,

* הערה: ניתן לערוך מדרש תמונה לתמונה מתוך הספר " שלום לבוא שבת" המתארת זוג מבוגר שמציץ ביחד בסירים. (לבחון את שפת הגוף, את ההבעה על פניהם וכו')

• כתבי את דו השיח שהתקיים בין בני הזוג.

 ושיכרתו יותר מדי. כיוון שנתישבה דעתו עליו,  אמר לה: "כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך". מה עשתה היא ? רמזה לעבדיה ולשפחותיה, ואמרה להם: שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא.

בחצי הלילה ננער משנתו כיוון שפג יינו. אמר לה: "בתי, היכן אני נתון"?  אמרה לו: "בבית אבא"  אמר לה: "מה לי לבית אביך"? אמרה לו:: "ולא כך אמרת לי בערב: כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך".

• חברי סוף לסיפור.

הלכו להם אצל ר' שמעון בן יוחאי,  עמד והתפלל עליהם ונפקדו.

• השווי בין ההליכה הראשונה של בני הזוג לרבי שמעון בר יוחאי ותוצאותיה לבין ההליכה השניה של בני הזוג לרבי שמעון בר יוחאי ותוצאותיה.

ביום הקדוש ביותר נכנס האיש הקדוש ביותר למקום הקדוש ביותר.

• מהו היום? מיהו האיש? מהו המקום?

• מהי משימתו של האיש?

• תארי את האיש, שראוי לבצע משימה חשובה זו. (מודל לחיקוי, מחנך את בניו כראוי-בניגוע לכהן הגדול עלי, מתחשב בבריות, טהור מחטאים, לא לוקח שוחד, מקיים מצוות, מסור לעבודתו, ענו, מקורב לה', מקובל על הציבור, צדיק, בעל לב טוב, בעל מידת החסד, צנוע במעשיו ובחיצוניותו, בעל כח לשפוט בצדק, בעל אחריות, ילמד כף זכות על העם, בעל מידות טובות, טהור)

רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ב

עבודת כל חמש עשרה בהמות אלו הקריבין ביום זה אינה אלא בכהן גדול בלבד, אחד כהן המשיח /המשוח/ בשמן המשחה או המרובה בבגדים, ואם היתה שבת אף מוסף שבת אין מקריב אותו אלא כהן גדול, וכן שאר העבודות של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול נשוי שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו.

חז"ל למדו שעל הכהן הגדול להיות נשוי בבצעו את עבודת יום הכיפורים. מדוע לדעתך חשוב שהכהן הגדול יהיה נשוי בבצעו את עבודת יום הכיפורים? (חשוב שיכיר את הצד של האשה כי הוא מכפר גם על נשים מהעם, האידיאל הוא האדם השלם-זה שחי בזוגיות.)

מקורות עזר למורה להובלת הדיון:

* שיעורו של הרב מס ניר יעקב: "לא טוב היות האדם לבדו". 

* הפעלה בנושא: "לא טוב היות האדם לבדו" האומנם? 

* מאמרו של אליהו פייבלזון: בראשית-זוגיות. 

* מאמרו של הרב אליעזר מלמד: "הקדמה לנישואין". 

* מאמרו של הרב יעקב נגן: "אהבת איש ואשה בזוהר". 

* ניתוחה הספרותי של יהודית בר-יש"ע גרשוביץ למדרש בשיר השירים רבה