או חברותא או מיתותא

שיעור ראשון- חברים

 

מטרות:

1. התלמידה תלמד באופן חווייתי את נושא אני והחברה.                                                                        

  2. התלמידה תכיר בעצמה מי הם חבריה וכיצד היא מושפעת מדעתם של חבריה.

 

מערך שיעור ראשון:

 

שלב ראשון- כתיבת שמות חבריי

 

כל תלמידה כותבת על פתק חמש שמות של חבר קרוב שלה, מכל מיני מעגלים בחיים.

את הפתק מקפלים ושמים בקלמר.

 

דרך כתיבת השמות הבת חושבת מי החברים הקרובים לליבה. דבר זה יעזור לה להתבונן על חייה ולעשות מעין חשבון נפש.

אנו לא פותחים את המחשבות לדיון, אלא משאירים את הפעילות כחומר למחשבה וממשיכים הלאה.

 

שלב שני – "מיהו חבר"

כתבי חמישה מאפיינים לחבר. (נאמנות, מידות טובות, לב טוב, עוזר בעת צרה, אפשר לסמוך עליו, מקשיב, מייעץ וכו')

את הדף שמרי לעצמך.

 

 

שלב שלישי- "דעות באצבעות"

כפות ידיים – מחברים את כל השולחנות של הכיתה לשולחן גדול ומצפים בנייר רצף.

הבנות עומדות מסביב לשולחן , מבקשים מהבנות שכל אחת תצייר את כף היד שלה .

כעת נאמר חמישה הגדים (כמספר האצבעות של הבנות) וכל תלמידה תכתוב על האצבע את דעתה ביחס להיגד שנאמר

ההגדים:

·         חולצת התלבושת ואני ( אני בעד/נגד חולצה )

·          דעתי על צעדת גלעד שליט

·          שילוב חריג בחברה

·         מבחני כבוד

·          חובה ורשות בחינוך....

.

כעת התלמידות יעברו בין כפות הידיים של כולן וכאשר יגיעו להיגד שמתאים להן והן מזדהות איתו יחברו בקו את האצבע עם ההיגד לכף היד שלהן. וכך הלאה.

לסיום  נשאל כמה קווים התחברו אלי?

 

שלב רביעי- דיון

נשב במליאה ונשאל:

• איך הרגשתי כשהתחברו אלי הרבה קווים?
• איך הרגשתי  כאשר לא התחברו אלי?
• איך הרגשתי כאשר אני  התחברתי לאחרות?

 

בפעילות זו הבנות מבינות את משמעות הקשר שלהן עם הסביבה. האם חשוב להן שיסכימו עם דעתם? האם כאשר לא התחברו אליהן קווים נוספים זה פגע בהן?

האם זה חיזק את דעתן?

 

 

עבודת בית: 

חברי תפילה למציאת חברה כלבבך.

התייחסי לתכונות האופי שכתבת בתחילת השיעור.

 

 

שיעור שני- "אי חברא אי מיתותא"

 

מטרות:

1.  התלמידה תעמיק ותלמד מקורות לימוד יהודיים .

2.  התלמידה תרכוש כלים לעיבוד מקורות הלימוד ולביטוי היחס הרגשי והשכלי שלה למקורות הלימוד השונים.

3. התלמידה תחבר בין השיעור הראשון לבין השיעור השני ותבחן את חייה לאור המקורות שלמדה.

 

שלב ראשון:

הבנות ילמדו את המקורות בקבוצות של 4 בנות כל אחת.

1. כל בת תקרא קטע מבין הקטעים המצורפים.
2. תנסה להסביר אותו לפי הבנתה
3. תוסיף על הקטע את דעתה האישית.

 

מקורות:

1. א. ספר בראשית פרק ב

(יח) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (כא) וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: (כב) וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

 

·         מה הכוונה בביטוי "לא טוב היות האדם לבדו"?

כתבי דו שיח בין הקב"ה לאדם בו הוא מסביר לו את הצורך בבריאת "עזר כנגדו" .

 

2. ב. רבי יוסף בכור שור על בראשית פרק ב פסוק יח

אעשה לו עזר כנגדו. כלומר - שיהא לו לצוותא ולעזר ולא לפריה ולרביה, כי כל זמן שאינו בר מיתה אינו צריך חליפין:

 

• הסבירי את המושג "עזר כנגדו" ע"פ רבי יוסף.

 

3.   א. ספר קהלת פרק ד

(ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: (י) כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: (יא) גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: (יב) וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:

• כיצד מסביר בחכם באדם את חשיבות החברות?

4.       ב. רש"י קהלת פרק ד

(ט) טובים השנים - לכל דבר מן האחד לפיכך יקנה לו אדם חבר וישא אשה אשר יש להם יותר ריוח בעמלם, הרבה מלאכה נעשית בשנים שאין היחיד מתחיל בה לבדו:

 (י) כי אם יפלו - כמשמעו, ולענין המשנה אם תקפה עליו משנה שלו חבירו מחזיר'

• כיצד מסביר רש"י את הנאמר בקוהלת? מה החידוש?

 

5.   משנה מסכת אבות פרק ב משנה ט

(ט) אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב.

 

6. רמב"ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ו

ואמרו "וקנה לך חבר" - הוציאו בלשון קנייה, ולא אמר: עשה לך חבר, או: התחבר לחברים, וכיוצא בזה, והכוונה שראוי לאדם שיקנה לעצמו חבר על כל פנים, כדי שייתקנו בו כל עניניו, כמו שאמרו: "אי חברא אי מיתותא", ואם לא מצאו - צריך להשתדל בו, ואפילו ימשכהו לחברות תחילה עד שיהיה חבר, ולא יסור מלכת אחר רצונו, עד שיחזק חברותו, כמו שיאמרו אנשי המוסר: כאשר תתחבר, אל תתחבר לפי מידותיך, אלא התחבר לפי מידות חברך. וכאשר יסמוך כל אחד משני החברים על זה הציווי, תהיה כוונת כל אחד מהם להשלים רצון חברו, ותהיה כוונת שניהם דבר אחד בלא ספק. ומה טוב מאמר אריסטו: "החבר - אחר שהוא אתה".

• למה מתכוון הרמב"ם באומרו "שראוי לאדם שיקנה לעצמו חבר וכו' ..." ?
• מהי מטרת החברות ע"פ הרמב"ם? למי מועילה?
• הסבירי את דברי אריסטו "החבר- אחר שהוא אתה"

 

את המקור הבא יקראו התלמידים כל אחד לעצמו ובמליאה כל אחד יסביר מה הביןף

והחברים - שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה.

• אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו.
• ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון.
• אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה.
• ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו.
• ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב.

 

לאחר לימוד דף המקורות בחבורות, נעבור לפעילות מתודית של "סרגל סוציומטרי" על מנת להשריש ולהפנים את הלימוד שאנו לומדים מהרמב"ם

 

סרגל סוציומטרי :

א)      מעמידים את כל המשתתפים , מגדירים סרגל שקצה האחד 0 וקצה ההפוך 10.
מנסחים משפט ומבקשים מכולם לעמוד בהתאם למידת ההסכמה עם המשפט.

יוצרים זוגות משני תלמידים צמודים ונותנים להם 1 דקה לשוחח על עמדתם המשותפת.

ב)      חוזרים שוב על השלבים הראשונים עם משפט אחר , הפעם יוצרים זוגות מתלמידים שעמדו בקצוות , 5 עם 10, 4 עם 9, 3 עם 8 .....ונותנים להם לשוחח על עמדותיהם.

 

דרך פעילות הסרגל הבנות ידונו בינן לבין עצמם על עומק דבריו של הרמב"ם וינסו לראות כיצד המשפטים באים לידי ביטוי בחייהן.

 

 

פעילות אסיף:

• פותחים את הפתק שכתבנו בהתחלה וליד כל חבר רושמים את הכותרת המתאימה .

 

פעילות האסיף סוגרת את תחילת הפעילות בה ביקשנו מכל בת לרשום את שמות חבריה הקרובים.

כעת לאחר הלימוד הבנות מפנימות שישנם סוגים שונים של חברים.

מחשבות פנימה...מי הם חבריי? האם חברותם שונה איש מרעהו? במה?

האם הייתי רוצה לשנות את סוג החברות איתם? וכו'.