תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > מצות מזוזה - שיעור ראשון

מצות מזוזה - שיעור ראשון

משה לוי
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: מצות מזוזה - שיעור ראשון

התבוננות במצוות מזוזה ובמשמעותה דרך הפעלה והפנמה

פתיחה

הקדמה חוויתית ללימוד

(הצעה אחרת לפתיחה- לבקש לצייר בית, ואח"כ לבקש שוב לצייר בית של יהודי- ולעמוד על המאפיינים)

1.     הסתובבי בביתך, בחדרים השונים, בספריות, במטבח וכו', וכתבי אילו חפצים שייכים לעולם היהודי ומעידים שהבית שייך ליהודים.

2.     השווי את תשובתך עם חברותייך – אלו חפצים משותפים בניכן? (ניתן לעשות זאת בכיתה במשותף ולבדוק איזה חפצים משותפים לכולם)

3.     א. חשבי על חנות או בית של אדם שאינו מקפיד לשמור תורה ומצוות, איזה חפץ יוכיח על היותו יהודי?

       ב. ברדיפות היהודים בגולה (וגם בארץ), רבים מהיהודים עזבו את ביתם, כיצד נוכל לשחזר כיום, היכן שכנו יהודים?

סביר להניח שרובכן בחרתן בשלב זה או אחר, במזוזה – כמייצגת את הבית היהודי

4.     נסי לדמיין סיפור "יום בחיי מזוזה". בחרי את מיקום המזוזה (פולין, ארה"ב, סוריה וכד') ואת זמנה (תקופת המקדש, תקופת השואה, ימנו וכד') – מה היא יכולה לספר על המתרחש אצל הנכנסים והיוצאים?

 

"אסיף" - אספו את הממצאים והדעות ודונו בהם

 

הקדמה עיונית ללימוד

 

מזוזה היא ללא ספק אחד מהסימנים המובהקים של בית יהודי.

5.     עייני בסידור בחלק של קריאת שמע - הציווי להניח מזוזה מופיע פעמיים– צטטי את הפסוקים המתייחסים למצווה זו! (בהמשך הלימוד נעזר בפסוקים אלו)

6.     לפי הפסוקים, מה יש לכתוב במזוזה?

7.     דייקי- מה נחשב "מזוזה" בפסוק ("על מזוזות")? ומדוע לדעתך המזוזה שלנו נקראת מזוזה?

 

"אסיף" - אספו את התשובות

 

ספר החינוך כתוב בלשון עברית ימי-בנימית, ולבחינת הבגרות ובכלל, רצוי וכדאי להכיר את סגנון לשון זה, כמות שהוא ולכן נעשה מאמץ שלא לתרגם את כול לשונו ללשון ימינו.

 

ספר החינוך

(המצווה היא) לקבוע מזוזה, במזוזת ביתנו, שנאמר [דברים ו', ט'], "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".

 

הערות

בדברים פרק ו' מוזכרת פרשת שמע ישראל – שהיא חלק מנאומו של משה, כשנפרד מהעם.

 

שאלות

1.     מה פירוש המילים "לקבוע מזוזה"?

2.      איך ניתן לראות מהפסוק שיש לקבוע את המזוזה?

3.      האם לדעתך ניתן לעשות מזוזה הנדבקת ע"י צמדן (=סקוטש), שכול ערב תורד ותונח חזרה בבוקר? נמקי !

4.      מדוע , לדעתך, לא פרשו את המילה, "וכתבתם", כפשוטו- לכתוב על המזוזה עצמה?

 

ספר החינוך

וענין המזוזה הוא: שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן "שמע" עד "ובשעריך", "והיה אם שמוע" עד "על הארץ",

וקובעין אותה במזוזת פתח הבית.

 

הערות

שימי לב ששמו של הקלף שנקרא בלשוננו "מזוזה", נגזר ממיקום הקלף על המזוזת הפתח (על צד ימין של הפתח שנקרא מזוזה).

הנחת המזוזה נעשית בצד ימין של הנכנס לבית (אך יש בכך עוד פרטי דינים)

 

שאלות

1.      מה הם שלושת ההלכות המרכזיות בפסקה זו?

2.      ספר החינוך מדגיש ששתי הפרשות נכתבות יחד על קלף אחד – מדוע לדעתך הוא מדגיש זאת (עייני בחומש- האם הם כתובות ברצף אחד? האם בתפילין הן יחד?)

 

ספר החינוך

משרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בענין התפילין,

וכענין שאמרו זכרונם לברכה [מנחות ל"ג ע"א] במצוה זו:

אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל מצוה להניחה בתחילת שליש העליון

אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים,

מאי טעמא? רבנן אמרי: כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד [שם ע"ב].

 

ביאור

א.  בעבר נהגו ללכת עם תפילין כול היום.

ב.        "אמר ר' זירא אמר רב מתנא"- השימוש במילה "אמר" הסברו- ב"שמו של"

ג.         שליש עליון- יש לחלק את מזוזת הפתח לשלושה חלקים ולהניח בתחילת השליש העליון. (בגובה העניים, בדר"כ)

ד.        אמר רבה- אם המשקוף עבה – יש להניח את המזוזה בצד שפונה לרשות הרבים (טפח= 8 ס"מ).

ה.       "מאי טעמא?" מה הסיבה שמניחים מזוזה קרוב לרשות הרבים? מסבירים חכמים, כדי כשאדם נכנס, הוא ייפגש תחילה במזוזה שהיא מצוה.

 

שאלות

 

1.      מה סיבת הנחת המזוזה? ובמה היא דומה לתפילין?

2.      כיצד הסיבה הזו באה לידי ביטוי בשני הדינים שמביא החינוך?

3.      מה ההבדל במיקום, בין התפילין למזוזה? מה בא לציין כול אחד בעולמו הדתי של האדם? (לדעתך)

4.      למדנו משפט בחז"ל (באיסור "שלא לשבור עצם")- שכל שיש לו ציצית בבגדו, תפילין בראשו ומזוזה בפתחו - מובטח לו שלא יחטא.

א.        מדוע? מדוע נבחרו מצוות אלו ? מה מאפיין אותן?

 

הפנמה

- אילו חפצי קודש מאפיינים את עולמך הדתי? היכן הם ממוקמים יחסית אליך?

- לגברים יש ציצית ותפילין, אילו חפצים הופכים אותך ל"אדם מאמין" או מהווים תזכורת לאורח החיים שלך? (מה משכיח ממך את התחום המאמין)

הפנמה מעמיקה

- לאחר שכתבת אילו חפצים מזכירים לך את עולמך הדתי. בחרי אחד מהם ונסחי מכתב שהחפץ כתב לך על מקרה שבו היית (או חלילה תהי) במקום גבולי מבחינה דתית, ובזכותו ניצלת (או הפוך- כתבי לחפץ מכתב תודה)

 

ספר החינוך

מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [שם כ"ח ע"א] ששתי פרשיות (שמע, והיה עם שמוע) אלו מעכבות זו את זו, ואפילו כתב אחד מעכבן, כלומר, אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה, מעכבת במזוזה.

 

ביאור

שימי לב שעברנו לדיני המצוה.

"מעכבות" אי אפשר לקיים את המצוה עם אחת בלבד (שלא כמו באגידת לולב)

גויל- קלף לבן (לדוג' שתי אותיות מחוברות- פסולות ופוסלות את כול המזוזה)

 

שאלות לעיון

1.      מהם שתי ההלכות שכתובות בפסקה?

2.      כיצד מסביר ספר החינוך את ההלכה "אפילו כתב אחד מעכבן"

3.      מדוע, לדעתך כול אות צריכה "עטיפה" של גויל (קלף לבן)?

4.      עיני בציור הידוע שלפנייך ועני מה העיקר בחיים הרקע או הכתב עצמו? נמקי!

 

 

הפנמה

- מתי הרגשת שהרקע מהחברה או הסביבה שולט עלייך מתי הרגשת שאת שולטת ומעצבת את הרקע? היכן הרגשת טוב יותר? מדוע?

 

הפנמה מעמיקה

- ציירי רבוע ל"רקע" (=החברה, הבית, המדיה התקשורתית כו') וציירי עגול ל"עצמך"- כיצד היה היחס בניהם (לדוג': האם העגול מעל הרבוע, בתוך, חצי חצי), נסי גם לכתוב דו-שיח קצר בניהם.

 

ספר החינוך

ומה שאמרו [שם ל"ד ע"א] שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר ביתך, ומפרשי לה רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא

 

ביאור

וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא – וכאשר אדם עוקר (מתחיל להזיז) את רגליו- הוא עוקר בהתחלה את רגל ימין

 

שאלות לעיון

  1. חז"ל פרשו את המילה "ביתך" (שמוזכרת בפרשת שמע- לגבי מזוזה)- שהכוונה היא "ביאתך"- מלשון לבוא, על סמך מה החליטו שהמזוזה  בימין?
  2. האם ניתן לקשור בין המשפט לעיל- למשפט הידוע "להתחיל ברגל ימין"? מה הקשר? והאם יש שוני לדעתך?
  3. באילו הנהגות נוספות משתמשים דווקא בימין? (חזרי על מצות קידוש שבת בדברים, וגם מידע כללי)?
  4. מדוע דווקא ימין ולא שמאל? (רמז: שייך לעולם הקבלה) 
  5. מהי המצווה היחידה שיש דגש בתורה לעשותה בשמאל?  מדוע (לדעתך)?

 

 

חדש באתר

מסעות למידה
יוצאים לדרך עם מסע למידה למורי מקצועות הקודש ומסע למורי מקצועות רבי המלל.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן