מצות תוכחה

מצווה רל"ט בספר החינוך:

מצוות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה

שיעור 1+2

מהלך השיעור:

1. סבב פתיחה (ברכה ראשונה): סבב שיתוף של מקרים בהם הוכיחו אותנו וההוכחה עשתה לנו טוב/הייתה משמעותית עבורנו. בסיום הסבב המורה ינסה לאסוף את הסיפורים שסיפרו את התלמידים כדי להבין יחד איזה סוג של תוכחה אכן עושה את פעולתה.

2. דף לימוד עם שאלות נלוות לקטעים, בקבוצות של 3-4 תלמידים. כל קבוצה תתבקש בסוף הלימוד בנוסף לשאלות הנלוות לנסות לנסח "מתכון לתוכחה/ביקורת מוצלחת".

לאחר הלימוד חוזרים חזרה למעגל ומבקשים מכל קבוצה לשתף במה שעלה להם מן הדף. בדגש על השאלות שנתלוו לדף:

• איפה הגבולות של המוכיח צריכים לעצור?
• מדוע לפי ר' טרפון  ורבי אלעזר בן עזריה אי אפשר להוכיח בדורם (ק"ו בדורנו)?
• לסיום שיציגו מתוך דבריהם את "המתכון" שלהם.

3. חימום לקראת תרגיל תיאטרון

א.      הליכה בחדר לפי קצב מ  1-5  ( 5 מהר מאוד, 1 לאט מאוד )

ב.      הליכה בחדר ולפי מחיאת כף של המורה (כל שינוי מוגדר ע"י המורה וע"י מחיאת כף)  כל אחד נעצר ב"פריז" מול מי שמולו ואז המורה מגדיר מה יהיה אופי המפגש בין כל זוג: מפגש עם חבר שלא ראית הרבה שנים, מפגש עם אדם שפגע בך עמוק באופן אישי אך אתה רוצה להסתיר זאת, מפגש עם חבר שאתה רוצה לומר לו משהו חשוב אך הוא לא פנוי להתייחס אליך, חבר שבגד באמונך, חבר שאתה מאוד שמח לראותו אך הוא לא כ"כ שמח לראותך ועוד ועוד כיד הדמיון של המורה.

חזרה למעגל וחלוקה של הכיתה ל4 קבוצות. על שתי קבוצות להכין הצגה קצרה המתארת מקרה של תוכחה לא טובה ועל שתי קבוצות להכין הצגה של תוכחה טובה. יש להדגיש לתלמידים שבהצגה הדגש צריך להיות לא רק על הנושא ועל טון הדיבור של המוכיח אלא גם על המלים שהוא יאמר.

1. הצגת ההצגות
2. כינוס לסיום עם שאלה לדיון: מה אנו רוצים להשיג ע"י התוכחה? האם יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר.
3. סיכום.    

שיעור 3+4

לימוד זכות כאלטרנטיבה להוכחה.

מטרות: התלמיד יבין את החשיבות בפירגון ככלי לעזור לחבר לתקן, התלמיד ילמד כלים להעברת ביקורת טובה ולשיתוף עם חבריו (שיקוף בסיסי), התנסות בתקשורת מוליכה.

מהלך השעור:

1.      ברכה ראשונה: כל אחד מהתלמידים יתבקש על ידי המורה לכתוב על דף מורה שהשפיע עליו בצורה משמעותית ולנסות ללמוד כיצד הוא עשה זאת.

שיתוף.

המורה יאסוף את עיקרי הדברים ויסכם אילו דמויות של מחנכים הם משמעותיות עבורינו.

2.      לימוד בחברותות/שלישיות חלקים נבחרים מתוך תורה רפ"ב

3.      אסיף לפי  שאלות המצורפות לדף הלימוד:

• כיצד לימוד זכות מחזיר את הרשע בתשובה?

• איך עושים זאת בפועל?

• האם תפיסה זו מתחברת לאותם מחנכים שפגשנו בפתיחת השיעור (בברכה הראשונה)?

4.      לימוד ביחד בקבוצה הגדולה את הרמב"ן:

הרמב"ן מנסה לפרש מה הקשר בין הנושאים השונים בפסוק. הרמב"ן מבין את הציווי "הוכח תוכיח" כמצווה שקשורה למצוות שבין אדם לחבירו. כשאדם פגע בך אסור לך לשנוא אותו "בלבך" אלא מחובתך לספר לו שנפגעת על מנת לתת לו את האפשרות לתקן. כשאדם שומר בבטן (כמנהגם של אנשים רבים) הוא למעשה שולל מהפוגע את הזכות לתקן, שלעתים הוא אפילו לא יודע שהוא פגע. כך גם מפרש הרמב"ן את הביטוי: "לא תשא עליו חטא"- תציל את חבירך מלהיות נושא חטא. ומתוך כך יתקיים בינכם: ואהבת לרעך כמוך. הרמב"ן מצייר ציור של חברה מתוקנת בה השלום רב על המלחמה. והאויב הגדול של השלום הזה הוא החשש מלפגוע. כך לפי הרמב"ן תוכחה מחזירה את האדם בתשובה.

5.      הקדמה לתרגילי שיקוף: אחד הכלים הנלמדים ב"לב לדעת" ובבתי מדרש דומים הוא "השיקוף" השיקוף למעשה הוא כלי לגשר בין אנשים וליצור תקשורת טובה ,מקשיבה ומפנימה. בבסיסו של השיקוף עומדים כמה עקרונות: "בלי התקלות" לפני שיחה משמעותית יש להזמין את בן השיח ולשאול אותו האם הוא מוכן לשמוע אותך, חזרה על הדברים- על הצד המקשיב לנסות לחזור על הדברים ממש מילה במילה ובסוף לשאול: "האם שמעתי נכון" ולבקש מהדובר לתקן אותו. יש עוד פרטים אך אין כאן המקום להיכנס אליהם.

מהלך התרגיל:

א.      המורה יבקש מהתלמידים לבחור חבר מהכיתה איתו הוא רוצה לעבוד.

ב.      כל אחד יכתוב דבר טוב שהוא רואה בחברו שמולו.

ג.       כל אחד מבני הזוג ישתף את השני במה שהוא כתב והשני ישקף את דבריו ולאחר מכן הם יתחלפו.

6.      חזרה למליאה וסבב איך הרגשתי בתרגיל בשלוש מלים.

7.      סיכום של כל השעורים:

 ראינו מהי תוכחה רעה ומהי תוכחה טובה. ניבינו להתחקות אחר האפשרויות העומדות בפני המוכיח ולראות מה התועלת שאנו רוצים להשיג בתוכחה. ראינו את האפשרות של פירגון ורישפו"ב כאמירה המתקנת לא פחות (ואולי אף יותר) את האדם עליו אני רוצה להשפיע.