מצות תפילה

הנשמה תמיד מתפללת

מערכי שיעור סביב ספר החינוך מצווה תלג

 

שיעור ראשון-קשר ל- ה'

בשיעור הראשון נפתח בבסיס הרצון לתפילה- קשר לה' .

בכדי להיות בקשר אנו זקוקים לתפילה.

עיבדנו שיעור זה  ע"פ כלי תבניתי של  "בשבילקשר לה' הוא" .

כל תלמיד יקבל  קלו'ז בו הוא יתבקש למלא כמה שיותר חיבורים שדוג' להן נתונות כדלהלן:

 

בשביל ילד קשר לה' הוא כמו סבא שנותן מתנות.

בשביל רב קשר לה' הוא דבר שמחיה.

בשביל סופר קשר לה' הוא דיאלוג בין 2 דמויות בסיפור.

בשביל משורר קשר לה'  הוא כמו שיר אהבה.

בשביל מורה קשר לה' הוא גיר ולוח.

בשביל ספר קשר לה' הוא כמו מילים.

בשביל פוליטיקאי קשר לה' הוא הצעת חוק.

בשביל נער קשר לה' הוא שיחת טלפון.

בשביל צורף קשר לה' הוא הזהב המובחר ביותר.

בשביל עני קשר לה' הוא אוצר.

בשביל מוזיקאי קשר לה' הוא תו.

בשביל אדמה קשר לה' הוא מים.

בשביל צייר קשר לה' הוא תהליך היצירה.

בשביל תלמיד קשר לה' הוא דבק שמדביקים איתו דף.

בשביל בת מדרשה קשר לה' הוא שיחה טובה עם רב.

בשביל רקדן קשר לה' הוא ריקוד סולו.

בשביל רועה קשר לה' הוא חליל או רוח בשדה.

בשביל עיוור קשר לה' הוא מקל נחיה.

בשביל מנתח קשר לה' הוא התפרים.

בשביל גולש קשר לה' הוא הגלים.

 

לאחר פרק זמן מסויים (שנקבע מראש) מפסיקים את הכתיבה ומפנים את כולם אל הלוח, כל תלמיד שמעוניין משתף בדבר אחד או שניים ומשם מנתחים את  הרעיונות של התלמידים ( לדוג': בשביל שולחן קשר לה' זה רגל – שואלים: מה הביא אותך לחשוב כך? והתלמיד עונה: כיוון שרגל מחזיקה את השולחן) כותבים על הלוח מה שעלה מהדיון ( לדוג': קשר לה'- מחזיק, מחזק) ייתכן והתשובות יהיו שונות...כל מה שמובא פה הינו רקע למורה להעברת השיעור.

בשיעור נתמקד על הנקודות הבאות:

·         תפילה הינה דבר מחיה .

·         תפילה הינה חיונית לאדם באשר הוא.

·         תפילה הינה סוג של דיאלוג בייננו לבין ריבונו של עולם.

·         חשיבות התפילה – לכל אחד יש בה אוצר אחר הטמון בה בשבילו.

·         תפילה הינה קשר פרטי, משחרר בין אדם לאביו שבשמיים.

 

על מנת  ליצור אווירה מרוממת לקראת הלימוד בשיעורים הבאים על תפילה נערוך חוויה מיוחדת שתורמת לכל תלמיד ( בדר"כ אצל בנות הדבר עובד יותר...) לערוך עבודה פנימית אישית עם עצמו על מקומו בתפילה, על הבקשות שלו, על הכוונה שלו וכן הלאה.

 

הפעילות:

מוציאים את כל התלמידים מחוץ לחדר ומחשיכים אותו ברקע מתנגן שיר  שקט שמעורר ליראת שמיים (לדוג': מכניסי רחמים) מסדרים את השולחנות מסביב לכיתה כך שנוצר חלל במרכזו. על השולחנות  מפזרים נרות ומדליקים אותם ולידם מניחים שאלות חלקן עמוקות יותר וחלקן פחות  לצידן יונחו דפים ועטים ע"מ לאפשר לתלמידים לענות לעצמם על השאלות . כל תלמיד לפני כניסתו לחדר מקבל מעטפה אטומה בכדי שירגיש בנח לענות לעצמו על השאלות. לאחר כ 25 דק' אוספים את כל התלמידים למעגל (עדיין בחושך) ושואלים איך הרגישו...(בדר"כ התגובות יהיו נרגשות ביותר .)

דוג' לשאלות :

·         לאיזה חלק בתפילה אני הכי מתחברת?

·         לאיזה חלק בתפילה אני הכי לא מתחברת? למה?

·         מה מעניין אותי ללמוד על תפילה?

·         מתי חוויתי חוויה בתפילה?

·         מה אומרת לי המילה "תפילה"?

·         האם תפילה בשבילי זה בזמן מסויים?

·         מה אני מרגישה בזמן תפילה?

·         מה יגרום לי להתפלל יותר בכוונה?

·         מה דורשת ממני כוונה בתפילה?

 

 

 

שיעור שני- ביאור חלקי התפילה- הבנה

נפתח בלימוד מתוך ספר החינוך מצווה תל'ג

משורשי המצווה:

"מה שהקדמתי הרבה פעמים, כי הטובות והברכות יחולו על בני אדם כפי פעולתם וטוב לבבם וכושר מחשבותם. ואדון הכל שבראם, חפץ בטובתם, והדריכם והצליחם במצוותיו היקרות שיזכו בהן, והודיעם גם כן ןפתח להם פתח באשר ישיגו כל משאלותיהם לטוב, והוא שיבקשו ממנו, ברוך הוא, אשר בידו ההסתפקות והיכולת, כל חסרונן, כי הוא יענה את השמים לכל אשר יקראוהו באמת.

ומלבד ההודעה להם בזאת המידה, ציוום שישתמשו בה ויבקשו ממנו תמיד כל צורכיהם וכל חפצת לבם. ומלבד השגת חפצי לבנו, יש לנו זכות בדבר, בהתעורר רוחנו, וקובענו כל מחשבתנו כי הוא האדון הטוב והמטיב לנו, וכי עיניו פקוחות על כל דרכינו, ובכל עת ובכל רגע ישמע זעקתנו אליו, לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והאמיננו במלכותו ויכולתו מבלי שום צד פקפוק, וכי אין לפנו מונע ומעכב בכל אשר יחפוץ."

 

בשיעור זה נעסוק כהמשך לשיעור הקודם בכך שכדי להתקשר ל-ה' דרך התפילה עליי' להבין את משמעות המילים ומהותם.

 

נשאל את התלמידים: אם התפילה היא צורך כ"כ בסיסי לנשמה...מה מעכב אותנו מלהתפלל?

נערוך סיעור מוחין- 

                                             תפילה - מה מעכב אותי ?

 

אחד מהדברים שיעלו  ואם לא המורה יכוון אליהם זה הבנת מילות התפילה... ומשם נגיע ללימוד חשיבות ההבנה דרך שיטת המילה האקראית בגירויים ותובנות- המילה האקראית שבחרנו כאן   ( התלמידים יכולים לבחור כל מילה העולה על רוחם) היא מעיין. בדקנו מה הגירויים של מעיין ואיזה תובנות זה מביא לי על הבנת מילות התפילה.

 

הדימוי: הבנת התפילה=מעיין.

                     

 

גירויים	תובנה- מה גורמת לי הבנת התפילה?
שקט	כאשר אני מבין את מילות התפילה יש לי שקט פנימי \ נפשי.
מתחדש	כאשר אני מבין את עומק המילים אני יכול להתחדש בכוונותי.
נובע	כאשר אני מבין את מה שאני מתפלל התפילה נובעת ממני והיא לא טקסט ממולמל.
זורם	כשאני מבין את התפילה אני זורם בתפילתי, יש הרגשת רוגע.
זך	ברגע שאני מבין את התפילה אני יכול להתרכז במחשבה טהורה וזכה בלי מחשבות אחרות הממלאות אותי.
נעים	נעים לך להתפלל כשאתה מבין.
עוטף	כאשר אני מבין את מילות התפילה אני מרגיש שהתפילה עוטפת ורלוונטית לכל רובדי החיים.
אינטימי	ההבנה הופכת את התפילה ליותר אישית.
שפע	כשאני מתפלל מתוך הבנה אני מושך אלי יותר שפע
אהבה	כשאתה מבין את המילים והגודל שלהן אתה מגיע לידי אהבת ה'.

 

שיעור שלישי- "כובד ראש וכוונת הלב"

שיעור זה נלמד על החלק במצווה העוסק בכוונת הלב בתפילה ובדברים המעכבים את האדם מלהתפלל.

התלמידים יקבלו משנה-

דף ל' עמ' ב':

"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין

כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים".

 התלמידים ישבו בקבוצות של שלושה ויתבקשו בשלב ראשון לשקף את המשנה ובשלב שני לשאול  שאלות את כותב המשנה ו/או/את  החסידים הראשונים.

לדוג': חסידים ראשונים רציתי לשאול אתכם...(צורת לימוד זו עוזרת להנכיח)

אח"כ  התלמידים  יתבקשו להתמקד בשלוש שאלות:

1.      מה זה כובד ראש?

2.      מה מטרת השהיי'ה?

3.      מה זה כוונת הלב?

לאחר מכן נחזור לפורום ונשמע את תובנות התלמידים .

בשלב זה נעיין ביחד בדברי חכמינו כל "כובד ראש" ו"שוהין"-

 

"כובד ראש"

רש"י- הכנעה.

הרמב"ם-אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש כו' – רוצה לומר בכובדראש, לעמוד בכוונה וביראה, כמו שאמר: "עבדו את ה' ביראה".

 

יכין (תפארת ישראל)-בכפיפות ראש ממש.

עיקר תוי"ט-וכובד ראש – דרך משל הוא, כלומר, מפני שראש הוא עיקר כל האיברים, וכשמכביד אותו עליו, כל האיברים נכנעים ויושב בהכנעה.

 

הבעל שם טוב: אל תתפלל בשביל דבר שחסר לך...אלא על כבידות שיש בראש כי הדבר שחסר לך חיסרון הוא בשכינה.

               

"שוהין"

נימוקי יוסף-"מיהו אפשר לומר דעניין שכתבו רש"י ורבינו יונה שישעבד המוח שהוא בראש לה' לבדו ולהסיר כל המחשבות הזרות שהם מענינים גשמיים וצרכי העולם הזה,כמו שכתב הטור באו"ח סימן צח שכך היו עושים חסידים הראשונים שהיו מתבודדין ומכוונין עד שהיו מגיעין להתפשטות הגשמיות ולהתגברות הרוח השכלית עד שהיו מגיען קרוב למעלת הנבואה.

ולכאורה עניין מחשבה וכוונה כזאת א"א לכוון בשעת התפילה ממש שהרי בתפילה צריך לכוון בפירוש המילות לשאול צרכיו כעבד המבקש פרס מרבו ...לכן יותר נאות לעשות כזאת קודם התפילה לשעבד המחשבה לעבודת הבורא עד שידע לפני מי הוא עומד. 

פירוש המשניות לרמב"ם-שוהין, מתעכבין, רוצה לומר שהן מתעכבים קודם התפילה שעה אחת, כדי ליישב דעתם ולהשקיט מחשבותם, ואז יתחילו בתפילה.

רבנו יונה בשם יש מפרשים- "כדי שיכוונו ליבם למקום"- כדי שיפנו טרדות המחשבות ויכוונו באמירת התפילה.

 

כעת נעבור עם התלמידים לחלק ה"הלכה למעשה"- איך עושים בפועל?

ונתרגל פינוי עומסים ע"י דמיון מודרך או ע"י כתיבה .

 

 

שיעור רביעי- "בכל יום יהיו בעינייך כחדשים"

בשיעור זה נלמד על כך שישנו צורך בנוסח קבוע לתפילה ועם זאת נחשוב כיצד השגרה בתפילה לא נעשית אצלנו יבשה אלא  מתחדשת וחיה כל יום בהתלהבות חדשה.

התלמידים יקבלו דף ויחלקו אותו לארבעה חלקים, בנוסף  ינתנו להם צבעי פנדה לעבודה.

נשמיע שיר ונבקש מהתלמידים לצייר בריבוע אחד את מה שהרגישו במהלך שמיעת השיר .

נחזור על פעולה זו  ארבעה פעמים כך שבסוף כל חלקי הדף יהיו מלאים.

נשאל את התלמידים מה ההבדל בין הריבועים – הרי זה אותו השיר...

נלמד את החלק מהמצווה על נוסח קבוע –

"וכל נוסח התפלות עזרא ובית דינו תקנום. ובימי החול תקנו להתפלל שמונה עשרה ברכות הידועות בכל פינות ישראל, מלבד ברכת המינין שתקן שמואל הקטן בהסכמת רבן גמליאל ובית דינו,                    כדאיתא במגילה (יז, ב), ומהן- שלש מספרות שבח השם, ושלש-הודאה לאחריו, ושתים עשרה שנכלל בהם .שאילת צורך לכל איש מישראל. והם, זיכרונם לברכה סדרום כסדר שהם סדורות היום בפי כל ישראל: שלש הראשונות בשבח השם, והאמצעיות בבקשת צרכים, והאחרונות בהודאת האל על כל הובה שעושה עמנו ברוך הוא.

ואחר כך לזמן רב נשכח כיוון סידורם, ושמעון הפקולי ידע אותם והסדירם על הסדר המכוון כמו שסידרום עזרא ובית דינו: לשאול תחלה דעת, כי הוא ראש ואב לכל הקניינים , שאם אין דעת כלום, ואחר כך תשובה וכו', כמו שהם מסודרות"

 

נשאל את התלמידים שאלה פותחת:

כשאני מתפלל כל יום את אותם מילים זה גורם לי ל...

נשמע את דעתם של התלמידים והרגשותיהם...

כל תלמיד יקבל דף ובו יצטרך לכתוב לעצמו רעיונות שיכולים לעזור לו להתחדש בתפילה ולא לשקוע  בשגרה אפורה וחסרת חיות.

נבקש מהתלמידים לשתף אותנו ברעיונותיהם ונכתוב אותם על הלוח בכך ניצור לכל התלמידים בנק רעיונות רחב שיעזור להם לראות את התפילה כל יום כחדשה...