הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצההמשנה הפותחת את המסכת מלמדת אותנו שהאשה נקנית בשלש דרכים :כסף שטר וביאה. סוגיות הגמרא דנות במקור לקנינים אלו ודרכן אנו יכולים להבין את האופי היחודי של כל קנין. העמידה על אופי הקנינים תביא אותנו לחשיבה על אופי הזוגיות הנוצרת מקדושין אלו ועל מורכבות הקשר.
א כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם-לֹא תִמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו כִּי-מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. ב וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר. ג וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ...
כיני מתני' או בכסף או בשטר או בביאה ותני ר' חייה כן לא סוף דבר בשלשתן אלא אפילו באחד מהן.
בכסף מנין ? "כי יקח" מגיד שניקנית בכסף.
בביאה מניין ? "ובעלה" מגיד שנקנית בביאה...
בשטר ? "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" מקיש הויתה ליציאתה מה יציאתה בשטר אף הוייתה בשטר
שאלות לעיון
· מדוע יש לירושלמי הוא אמינא שקדושין יחולו רק על ידי שיתוף של שלשת הקנינים ?
· מהי המשמעות של המסקנה שכל אחד מן הקנינים מחיל את הקדושין לבדו ?
· איזה קשר קיים בין אדם לאמה עבריה ואיזה בינו לבין יבמתו? מדוע שתיהן לא יכולות להוות מקור לקניני הקדושין?
· מהו המאפיין של כל אחד משלושת הקנינים המופיעים במשנה ? איזה פן הוא מבטא בקשר בין איש לאשה?
א. לאחר שנסיים את הדפים הראשונים במסכת (או לפחות נגיע לדף ה. "באישות מיהא לא אשכחן"), נרים את ראשנו מהלימוד הרציף וננסה לחשוב מהי המשמעות ע"פ סוגיות הגמרא של שלשת קניני האשה.
ב. נפתח בהבאת דברי הירושלמי ונשאל מהי הה"א לחשוב שנצרכים שלשת הקנינים. ננסה לכוון את הדיון לחשיבה שכל קנין מיצג פן אחר בקשר המתרקם ועל כן עלתה ה"א שרק שלשתם ביחד יחלו את הקדושין.
ג. נשאל את התלמידים אלו קשרים מתקיימים בין זוג נשוי. (תשובות אפשריות – חשבון בנק משותף,חברות, אהבה, גידול ילדים, קיום מצוות, כבוד, חיי אישות ועוד). נכתוב על הלוח את התשובות ונשאל אלו מן הקשרים יכולים להיות מבוטאים בשלשת קניני האשה.
ד. נבקש מן התלמידים למצוא בדפים שלמדנו התיחסויות מפורשות של הגמרא לאופי המיוחד של כל קנין, ולאופי המיוחד של קנין אשה מול יבמה ואמה. במקור 3 מובאים היגדים של הגמרא משלש סוגיות: א) סוגיית הפתיחה המבחינה בין קנין לקדושין ע"י ההשוואה בין המשניות ובכך חושפת בפנינו שני פנים בארוסין - מחד לשון קנין המשותפת גם לשאר קניני הפרק ומאידך לשון הקדש ואיסור המיוחד לאשה (תוס' ב: ד"ה דאסר). ב) הסוגיא בדף ד. המנסה למצוא מקור לקנין אשה מקנין אמה עבריה ויבמה. נראה פשוט שאמה עבריה מיצגת קשר ממוני ללא אישות (ראה בהערות) ועל כן "יוצאה בכסף" , ואילו ביבמה הזיקה כבר קיימת והקשר האישותי עומד במרכז ועל כן הביאה היא המחילה את היבום. ג) סיום הסוגיא (ה. מקור 3 משפט 7) בו יש נסיון ללמוד כל אחד מהקנינים ע"י ההשואה לשנים האחרים ודחית הגמרא ע"י מציאת האפיון השונה: הנאתן מרובה, קנינן מרובה וישנן בעל כרחה.
ה. לאחר שנסכם את המשפטים מהגמרא (ראו הצעתנו במקור 3 לעיל, אך יש עוד), ננסה להבחין בפן הייחודי של כל קנין. ניתן לראות בקנין הכסף כמבטא את הקשר הממוני בין האיש לאשה-(שיתממש לאחר הנישואין) את ההתחיבויות הממוניות, את הבעלות על מעשה ידיה וירושתה והחובה במזונותיה. הביאה מבטאת את צד האישות והאינטימיות שבין בני הזוג, ואילו השטר מבטא את הצד האיסורי-קדושתי שבקדושין שהרי לאחר הקדושין היא הופכת לאשת איש ואסורה על כל העולם כהקדש.
א. במהלך לימוד הדפים כדאי לכוון את התלמידים מראש לחשיבה על אופי הקנינים, כך שיגיעו "מבושלים" ומוכנים לשיעור הסיכום.
ב. ברור שאמה עבריה כוללת גם אופציה של אישות-ייעוד ולכן יש מקום להשוואה ביניהן (אין כסף לאדון זה ...), ואמנם לא מצאנו בגמרא את ההשואה לשפחה כנענית שמיצגת פן כלכלי בלבד.
ג. נקודת המוצא של השיעור היא שדרשות חכמים אינן טכניות אלא משקפות מהות ותפיסת עולם ערכית-תורנית. ההצעות שהצענו לעיל הינן אפשריות, אך בכיתות מתאימות ניתן לחפש ולפתח כיוונים אחרים ונוספים אודות משמעותם של קנייני האישה ודרשות חז"ל אודותיהם.
להרחבה
א. רציונאל השיעור הרואה בכל קנין פן אחד של הקדושין ומבין את דרשות חז"ל כאמירות שיש בהן סברא ולא רק השוואות טכניות, מבוסס על שיעורו הראשון של הרב גוסטמן ב"קונטרסי שיעורים למסבת קדושין" שמפותח בהרחבה במאמרו של הרב יהודה ברנדס "צורה ותוכן בקניני קדושין"- אקדמות ו' עמ'29-46
ב. בכיתות ברמה גבוהה ניתן להעמיק במורכבות של קנין הביאה : מחד אסר רב לקדש כך (יב:), ומאידך הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה. מחד "הנך נמי צורך ביאה נינהו" וברור שבכך "והיו לבשר אחד" ומאידך "כן דרך אשה מנאפת". זהו מקום מצוין לפתוח את נושא הקשר הגופני שמחד יכול להיות ניאוף ומאידך יכול להחיל את קדושת הקדושין.
ג. ניתן גם להעמיק במורכבות של קנין הכסף. מחד הוא מבטא את הצד הקניני בו האשה נקנית ע"י הבעל (כמובן שלא קנין הגוף אך עדין איקרי קנין), ומאידך מימד ההסכמה וההנאה (המובלט ברמב"ם) שבא לרצות את האשה. הטבעת הנהוגה בימינו מבליטה עוד יותר את המימד החיזורי - "דרכו של איש לחזר על אשה" (ולא נעמוד במסגרת זו על השוני במשמעות).
ד. קנין השטר נתפס כמחיל את הצד האיסורי-הקדשי ועל כן דוחה הגמרא את הלימוד מקנין כסף ע"י הבאת הטיעון (מקור 3 משפט 6) שכסף הוא זה שפודה מהקדש ומקדושת מעשר שני ועל כן לא ניתן ללמוד ממנו קנין שטר, אלא נצרך ההיקש מגט.
שיתוף
הדפסה
ייצוא