א. מחלקים לתלמידים שאלון אישי כל אחד מסמן – ואח"כ נשמע את תשובותיהם- ניסיון לראות מה היה הכי קשה. נבדוק במיוחד איך הגדירו את החזרה בתשובה- כקשה או קלה.
ב. נשאל את התלמידים מה אומרת להם המילה תשובה- ונכתוב את התשובות על הלוח .
ג. נקרא את דברי הרב קוק בפתיחה לאורות התשובה:
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, פתיחה לספר 'אורות התשובה'
(חשוב להסביר בהקשר זה לתלמידים שכשהרב קוק מדבר על התשובה, הוא לא מדבר על תשובה דווקא מחטא מסויים אלא על התשובה כשיבה אל העצמי, כתנועה בסיסית של חיים, של התקרבות אל המקור, ושל תיקון עולם.)
ד. ננסה להבין יחד את האמירה לגבי התשובה שהיא 'קלה שבקלות וקשה שבקשות', אפשר ליצור על הלוח את הטבלה הבאה: (לדוגמא)
קלה |
קשה |
אני אדם טוב |
כולם נכשלים ונופלים |
ה' מקבל שבים |
דרישות אינסופיות, תמיד יש מה להשתפר |
מחשבה טובה היא כבר משמעותית |
כל כך קשה לשנות התנהגות והרגל |
זה בידיים שלי |
תמיד חוזרים לאותה נקודה |
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן |
אנשים לא באמת מאמינים בתיקון |
ה. נקרא את דבריו של רבי נחמן מברסלב, ונבקש מהתלמידים לנסח את אמירתו במילותיהם שלהם.
ו. נסכם את השיעור בדיון עם התלמידים בשאלות הבאות: מה יוצר לאדם את התחושה שהתשובה היא קשה? מה גורם לו לחוש ייאוש? והשאלה החשובה יותר- כיצד אפשר להשיב לעצמנו את האמון? כיצד ניתן לחזק את האמונה שהתשובה היא זמינה ואפשרית עבורנו? איזו עצה יש להם לתת לאדם הרוצה להתחזק באמונה ביכולת לשוב תמיד?