בראשית ד, אחים ואחאות בספר בראשית - קין והבל

חלק א'- קין והבל

מהלך הלימוד:

1. קריאת הטקסט וחלוקתו לקטעי משנה. התלמידות קיבלו דף ועליו פרק ד', כשהוא מנוקד. התלמידות התבקשו לסמן בדף, תוך כדי קריאה של המורה, את חלוקת הקטע (א'- ט"ז) לקטעי משנה. לאחר מכן התקיים דיון קצר על החלוקה המוצעת.

    החלוקה שעליה הוסכם: א'-ה'; ו'-ז'; ח'; ט'-ט"ז.

2. תלמידות התבקשו לסמן בצבעים שונים כל אחת מ"הנפשות הפועלות" המופיעות בקטע.

3. התקיים דיון על המסקנות הנובעות מתוצאות הפעילות.

    המסקנות: 

    א. יש מקומות בהם קין קודם להבל ויש מקומות בהם הבל קודם לקין.

    ב. הקב"ה לא נזכר בפסוק ח'. התלמידות העלו את האפשרות שהסיבה לכך היא שאין מקום להמצאות הקב"ה במהלך החטא, שאם לא כן לא היתה לאדם בחירה חופשית.יש מקום להבנה ולהכוונה לפני החטא, להידברות וענישה לאחר החטא, אך לא במהלך החטא, אז נותר האדם לבחור ולבצע על פי בחירתו.

4. עימוד על הלוח של הפסוקים בהם יש שינוי בסדר הופעתם של קין והבל

     דיון ומסקנות בעקבות העימוד:

      א. תיאור סדר הלידה-מהלך טבעי ללא יכולת בחירה  וללא יכולת השפעה של קין או הבל.

      ב. תיאור העיסוקים- השוואה בין התכונות הנדרשות לעובד אדמה לאלו  נדרשות מרועה צאן. מסקנת התלמידות: רועה צאן זקוק לרגש מפותח ואולי גם ליכולת הנהגה (אסוציאציה למנהיגי ישראל, שהחלו דרכם כרועי צאן: יעקב, משה ודוד), בעוד שעובד אדמה זקוק לכוח פיזי ואולי גם ליכולת טכנית מפותחת. יתכן שהקדמת הבל לקין בניגוד למצופה          באה לרמז על העדפת הכתוב את עיסוקו של הבל.

      ג. תיאור הבאת המנחה: קין הוא בעל היוזמה ולכן קודם להבל. שאלה שהועלתה ע"י התלמידות במהלך הדיון על סדר אזכורם של קין והבל:

          הבל "העתיק" מקין. לא היה כאן רצון פנימי שלו להקריב לה'. מדוע אם כן התקבל קורבנו? התשובה שהוצעה היתה שמעשה טוב, גם לא נעשה ביוזמת המבצע, ראוי לתגמול. במיוחד אם המבצע התעלה על היוזם. שהרי אופן הביצוע מצביע על הפנמת הרעיון, שמאחורי הביצוע.  הבל התעלה על קין בבחירת הקרבן. יש להניח, שהוא הפנים את  הצורך בהכרת תודה משמעותית כלפי שמיא, ולא מתוך רצון לצאת ידי חובה. אך הבל מוצא לנכון ללמוד ממעשה אחיו, שכפי הנראה נראה נכון בעיניו.

      ד. תיאור קבלת הקרבן על ידי הקדוש ברוך הוא-הקדמת הבל לקין מחייבת עיון מחודש באופן הבאת הקורבנות. הסבר הביטוי "ויהי מקץ ימים"-סיבה טכנית ולא רצון או צורך פנימיים. חוסר הסימטריה הבולט בתיאור הבאת הקורבנות וההשוואה בין תיאורי הקרבנות מביאים למסקנה, שקין הביא "מן הגורן ומן היקב", בלא בחירה. הבל לעומתו  בחר את הצאן המשובח.

5. התוצאה גם היא מתוארת בצורה א-סימטרית: "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו."

     אין אנו מיודעים אודות תגובתו של הבל.

    התפתח דיון על תחושותיו של קין, הגורמים לתחושות אלה וצעדי התגובה האפשריים.

    שאלות שעלו: כשאתה מרגיש מקופח, כיצד אתה נוהג?

                        האם לקין היתה סיבה לדיכאון? כעס? קנאה?

6. עיסוק בשאלת תפקיד פסוק ז': הכוונה של ה' לגבי התגובה הרצויה.

    קריאת מקורות 2-4 (רש"ר הירש בראשית ד', ז'; ואתה תמשול בו/חנן פורת;   ספורנו בראשית ד', ו' ד"ה: "ולמה נפלו פניך").

7. שאלה שהועלתה על ידי אחת התלמידות: הקדוש ברוך הוא ידע כיצד ינהג קין, מדוע לא מנע זאת ממנו? הועלתה שאלת הבחירה החופשית. עיון במקור 1, הלקוח מתוך הלכות תשובה להרמב"ם פרק ה', הלכה ד

8. חזרה לתוצאת הפעילות המתוארת בסעיף 2. העדר אזכור שם ה' בעת המעשה בפסוק ח', הוא כדי לאפשר בחירה חופשית לאדם. שאם לא כן אין מקום לשיפוט ותיגמול. מעורבות הקב"ה במעשה האדם מונעת בחירה חופשית.

9. סימון בדף העזר של הפסוקים העוסקים בתיאור המאורעות ושל אלה המתארים דו שיח או נאום.

     מסקנות: א. מרבית הפסוקים עוסקים בשיחה.

                  ב. הפסוקים שעוסקים בתיאור המאורעות ממעטים בפרטים.

     התקיים דיון על מסרים העולים מנתונים אלה. תוצאות הדיון כפי שהועלו על ידי התלמידות:

     א. מיעוט פרטי המאורעות בא לומר שסיבת "נפילת פניו" של קין, כמו גם סיבת הרצח אינן חשובות. לכל אדם ניתנת אפשרות הבחירה בתגובה  הרצויה בכל מצב.

     ב. הקב"ה מלווה את קין לכל אורך הפרק. לכן מרובים הפסוקים העוסקים בדו שיח ובנאומים. אך בסופו של דבר הבחירה נותרת בידי קין.

10. קין בחר להגיב ברצח. תגובת ה' לא מאחרת.  בעקבות קריאה חוזרת של הפסוקים נדונה שאלת התמודדות האדם עם תוצאות מעשיו ולקיחת אחריות עליהם. התלמידות התבקשו לעיין במקור 5, הלקוח מתוך: מדרש תנחומא (ורשא)      פרשת בראשית סימן 6 ולערוך רשימה של ניסיונות הצטדקותו של קין.

     המסקנה שעלתה מפעילות זו היתה, שאלה הן תגובות אופייניות לחוטאים: בריחה, האשמה, טענת חוסר ידיעה, "מנין לך?", הודאה, ניסיון לבקשה בהקלה בעונש.

11. שאלה שהועלתה על ידי התלמידות: מדוע לא נענש קין במיתה? האם הקב"ה השאיר אותו בחיים כדי להראות לנו שהעולם אינו מושלם ומסתובבים בו אנשים כדוגמת קין? התשובה נמצאה במקור 5.

     א. קין הודה בחטאו.

     ב. קין לא ידע כיצד הורגים?

     לכן יש מקום להקלה בעונשו.

12. סיכום: לכל אדם ניתנה היכולת לכבוש את היצר לפני המעשה. אם טעה יש  ביכולתו לתקן ולחזור בתשובה לאחר המעשה.

דף המקורות - בקישור.