ביתו זו אשתו

מהלך השיעור:

א.       פתחנו בדיון- האם לדעתן מחנכת צריכה להיות אישה נשואה?

ב.       קראנו את הרמב"ם על כך שכהן גדול צריך להיות נשוי (הזכרתי את הפסיקה של הרב עובדיה שחזן בימים נוראים לא חייב להיות דווקא נשוי אלא בעיקר ירא שמיים) שאלתי למה לדעתן הכהן הגדול חייב להיות נשוי?

ג.        התמקדנו בביטוי 'ביתו זו אישתו'- מה הוא מבטא, מה משמעותו? דיברנו על הביתיות, על האינטימיות, על המקום שנוצר לאדם בעולם עם נישואיו וכו'.

ד.       קראנו את דברי הזוהר על כך שאדם הינו פגום וחסר כשאין לו אישה. אדם שלם הוא בחיבור של זכר ונקבה. זוהי השלמות של העולם.

ה.       שמענו את השיר של להקת עלמא "ראיתי בית". דיברנו על הייחודיות של שיר שמתאר אהבה של זוג נשוי ולא רק התאהבות שלפני הנישואין. ההבנה שקשר הוא הקמת בית. מה המשמעות של הדבר 'ראיתי אותך- ראיתי בית...'

ו.        למדנו את המשניות ממסכת יומא. ראינו את המתח הקיים בהן בין פרישתו של  הכהן הגדול מביתו שבוע ימים לפני יום הכיפורים לבין החשיבות הגדולה שישנה בכך שהוא יהיה נשוי (מה שבא לידי ביטוי בדברי רבי יהודה שמציע להתקין לו אישה נוספת) וכן בסגירת המעגל בסיום – "ומלווין אותו עד ביתו". משם הוא בא ולשם הוא חוזר. גם כשהוא הולך לעבוד בעבודה הכי ציבורית שיש הוא יונק את כוחו מן הבית, יש איזה חוט נסתר המחבר בינו לבין ביתו, אשתו. זה המעגל הכי ראשוני "וכפר בעדו ובעד ביתו"

ז.        תרגיל כתיבה יוצרת: ערב לפני שהכהן הגדול עומד לפרוש מביתו לקראת יום הכיפורים הקרב ובא. בחרי בכהן הגדול או באשתו, נסי לדמיין את מחשבותיו/ה ורגשותיו/ה בזמן מיוחד זה, וכתבי את המכתב שהוא/ היא כותב למשנהו.

ח.       סבב שמיעת מי שמעוניינת להקריא, וסיכום.

דף מקורות ללימוד