שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
האם את יכולה לענות במקומו לפי מה שעולה מהשיר? האם זה דומה או שונה מהדימויים שעלו בכיתה?
(מן הסתם זה יהיה שונה כי הוא חש יאוש ומרירות, ואני מקווה שהן רואות את האהבה בצורה אופטימית)
כאשר הן יביאו ציטוטים מן השיר אפשר יהיה להזכיר גם כמה אמצעים אומנותיים המדגישים את הרגשתו הקשה של המשורר כגון:
שאלות רטוריות - "היכן נעורי?", "מה זאת אהבה?".
מטאפורה - "נפשי נשרפה בלהבה".
האנשה - "הכוכבים רימו אותי".
חזרה - "אין לי כלום.. אין לי דבר".
אל מי פונה הדובר בשיר ומהן ציפיותיו מהנמענת?
הֶרְמֵז (גם ארמז ואָלוּזיה) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בתנ"ך, בתפילה, בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים. כך נוצר קשר בין היצירה הרומזת ליצירה או לאירוע הנרמזים. קשר זה מעשיר את מרקם היצירה הרומזת, מרחיב ומעמיק את משמעותה.
1. "ובעת רחמים, בין השמשות:. שעת בין השמשות, שעת הדמדומים, היא שעה של טשטוש גבולות, ספק לילה ספק יום. על פי הקבלה זוהי שעת הרחמים. מה הקשר בין הארמז לשיר עפ"י הגישות השונות לזהות הנמנעת בשיר?
2. "תחת כנפי השכינה" הינו ביטוי ידוע מהתפילה. מה הוא מוסיף לשיר?
"ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה" (רות ג'/ט') מופיע במגילת רות בהקשר אחר מהו? מה מוסיף הקשר זה לשיר?
הדובר בשיר פונה אל דמות נשית ומתוודה בפניה וידוי אינטימי. הדובר פונה אליה ומבקש בקשת חסות - "הכניסיני תחת כנפך". הבית הראשון והבית האחרון מהווים את מסגרת השיר. בבית הראשון פונה הדובר אל הנמענת ומבקש להתכנס תחת כנפה. בהמשך יתוודה הדובר בפניה של הנמענת, ובסוף השיר יחזור ויפציר בה לקבל אותו שוב תחת חסותה. השאלה המתבקשת היא מהן הציפיות של הדובר מהנמענת?
1. "הכניסיני תחת כנפך" - הבקשה להיאסף אל מתחת לכנפיה מלמדת על בקשת חסות והלנה (אם אנו נזכרים ב"לבדי" אנו מבינים כי הנמענת לא תוכל לתת לו הגנה מלאה, תפילה להזכרת נשמות - מוות רוחני).
3. "ויהי חיקך מקלט ראשי" - הדובר מבקש להניח את ראשו בחיקה - אסוציאציה לאם ולתינוק. הוא זקוק להגנה ולאוזן קשבת. הוא זקוק לחיקה כמפלט לתפילותיו הנידחות. "תפילות נידחות" - על פי מילון אבן שושן המילה "נידח" פירושה מגורש, מוגלה, תועה, אובד, מרוחק, מבודד, ולכן מבקש שתאסוף את תפילותיו הנידחות אל חיקה.
בעייתו של הדובר מתגלה בבקשותיו: תפילותיו לא התקבלו, הוא חש מגורש, אובד, תועה, בודד, והוא פונה אליה בתקווה שתקבלו.
לשיר יש מבנה מעגלי - בתים א' וה' חוזרים על עצמם וסוגרים את השיר בצורה מעגלית.
המבנה המעגלי ומשמעותו:
הבית הראשון והבית האחרון בשיר זהים. זהות זו יוצרת מבנה מעגלי, שמשמעותו תחושה של אין מוצא. הדובר, אחרי כל המהֲלך שמתואר בשיר, מגיע לנקודת הבראשית. אין לבעייתו ולייסוריו פתרון, ולכן המוצא היחיד הוא בנכונות של הנמענת לאפשר לו להיכנס תחת כנפיה ולהיות מחסה לתפילותיו הנידחות.
מבט אחר על המבנה המעגלי יכול להתפרש כמהלך הגיוני: בבית הראשון מבקש הדובר חסות מהנמענת. בקשה זו, נואשת ככל שתהיה, נשמעת מעט חידתית, והרמז למצוקתו בבית זה הוא במילים "מקלט ראשי" ו"קן תפילותיי הנידחות", שמשאירות את הנמענת וגם את הקורא עם אינפורמציה חסרה. במהלך השיר מתבררים הסיבה וההיגיון לבקשה הזאת – הוידוי בביתים ב' ו-ג', וכן הגורמים שהביאו אותו לייאוש (בית ד'). כעת, בסוף השיר, מבינים גם הנמענת וגם הקורא מה עומד מאחורי הבקשה הזאת. הבית האחרון, על פי פירוש זה, הוא תוצאה טבעית ומתבקשת מכל מהלך השיר. ובקריאה שנייה אנחנו מבינים יותר לעומק את הבקשה בבית הראשון.
לסיום נשמיע את הלחן ששרה ריטה. נבקש מהבנות לעצום עיניים ולהאזין היטב לשיר. ואז נשאל: האם משהו התחדש לך? מה הרגשת? האם אהבת יותר את הלחן הזה או הקודם ומדוע?
להרחבה
אפשר לעיין במאמרה של אסתרית בלצרן הכניסיני תחת כנפך: הרהורים סביב ארבע הלחנות לשירו של ח"נ ביאליק