אם תתן לי חלקי - לאה גולדברג

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

המורה תרשום על הלוח:

אם

אולי

אם

אולי

אם

אולי

• המורה תגיד לתלמידות שזו התחלה של שיר שמדבר על קשר בין – זוגי, וכל אחת מהן מוזמנת להמשיך את השורות הנ"ל כראות עיניה.(יש כאן אנאפורה מסורגת)
• תעלנה אפשרויות שונות לקריאה.
• בשלב זה תקריא המורה את השיר כולו:

אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ
אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט.
אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ
אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.
אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ
אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט.

כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו
בַּקָּרָה,
אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ.
וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה.
בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ.
לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע -
אַל תִּירָא.

 יעלו תגובות שונות של התלמידות, ומהן מן הסתם יתפתח דיון על הסתירה כביכול בין החושך שיאיר לה, הכובד שיקל עליה והכפור שיחמם אותה (אוקסימורונים), ועל  משמעות הדברים: מדובר על "הכלת" הצד השני שנמצא כרגע באיזה שהיא מצוקה, ועזרה ותמיכה בהקשבה או בהזדהות.

השיר פותח בשורה החוזרת: "אם תיתן לי חלקי". היא מבקשת משהו שמגיע לה בזכות, מתוקף היותה בתוך הקשר. היא מנסה להבהיר, כי ה"חלק" שלה הוא לא רק בטוב אלא גם ברע. אם היינו מניחים כי היא מקטינה את עצמה, הרי שאין לה חלק לא בזה ולא בזה.

רק מי שתופס את המערכת הזוגית כ"שלם" יכול לראות את עצמו כחלק.

יותר מכך –

היא בוחרת בשלושה צמדים: אור וחושך, כובד וקלות, כפור וחום. היא מציגה אותם כאוקסימורונים, ועם זאת חשוב לזכור כי בלי החושך אין משמעות לאור, בלי הכובד אין משמעות לקלות ובלי הכפור אין משמעות לחום. כל אחד מן האוקסימורונים הוא שני הצדדים של אותה מטבע, או במילים אחרות: הוא שני החצאים של השלם. כך היא מציגה תבנית, בה מערכת היחסים היא משמעותית, בעלת תוקף ושלמות רק כאשר כל אחד נחשף לאור אך גם לחושך של הצד השני.(מירי וסטרייך)

• האם נתקלתן בחיים, קראתן בספר או ראיתן בסרט סיטואציה הממחישה את מה שנאמר כאן?
• בשלב זה תקריא המורה שוב את החלק השני של השיר ותבקש מהתלמידות לצייר את אחת התמונות המופיעות בחלק זה של השיר.

תוך דיון על התמונות יובהר תוכנו של החלק השני של השיר, וכן אפשר לשלב את השימוש באמצעים האומנותיים הבאים:

דימוי: כמו עץ בשלגיו...

מטאפורה: אעמוד בפתחי יגונך, והיה מכאובך לי תשורה..

חזרה: על מילות השלילה לא אל להדגשה שאין לו מה לפחד, היא לא תפול מכך ולא תינזק, אלא שזה רק יועיל לה.

להשוואה אפשר להשמיע את השיר הבא:

אדבר איתך / רחל שפירא

כשאתה חיוור מצער

מתחפר בשתיקתך

תן לי לדבר אליך

וללכת בין צלליך

להיות איתך

לא אשאל אותך מדוע

לא אחריד את בדידותך

זהירה, כמו מהססת

באותות חיבה וחסד

אדבר איתך

יש בי כח

אל תחוס עלי

אל תפריע לקוצים שלך

לשרוט את רגלי

כשאתה עייף עד מוות

לא נרדם בחשיכה

בשעה שסיוטיך

מרדפים חלומותיך

אשאר איתך

על ידך אני נודדת

בין שנתך ליקיצתך

המילים שלי שבירות הן

וכפות ידי קטנות הן

אך הן לצידך

כשאראה או כשתאמר לי

חרש, חרישי

כי מתיך מתקבצים

גם אני ארכין את ראשי

מה מהדברים המופיעים בשיר "אם תיתן לי" מופיעים גם כאן?

מהם ההבדלים בין שני השירים?

לסיכום:

בשיר שלנו ברורה לכולם בחירתה של המשוררת בשיטה ה"מדברת" מהשיטה ה"מסוגרת". היא בוקעת את המחיצות שנבנו ע"י בן הזוג, ואולי יש כאן פתח לניסיון מחודש של זוגיות אולי אפילו טובה יותר ממה שהייתה קודם. הדבר המבדיל את האדם משאר הבהמות הוא הדיבור. בספרים רבים נקרא האדם "מדבר", רמה אחת מעל החי. לא סתם ניתן לנו כוח הדיבור, היות ובנפשנו אנו יצורים חברתיים, התלויים בקשר עם סביבתנו, ואותו הקשר נבנה ע"י אותו כוח דיבור. זוהי מתנה עצומה שהעניק לנו הקב"ה, אל לנו לא להשתמש בה. 

(אתר כיפה)