קידושין כה- כו: הגבהת פיל - עיון בשיטת רבנו משולם

תוספות , מסכת קידושין דף כ"ו עמוד א

אי נמי בחבילי זמורות - פי' בקונטרס משכחת לה להגבהת פיל בחבילי זמורות הגבוהים מן הארץ שלשה ומעלהו עליהן , דהגבהת ג' הגבהה היא , דנפיק לה מתורת לבוד.  ולפירושו בכלים לא מצי למימר דליקני מדין הגבהה , שיניח כלים תחת רגליו דסתמייהו אין בעוביין שלשה טפחים.  ולפי' ר"ת דמפרש דהגבהה בטפח קני צריך לומר סתם כלים אין בעוביין טפח.  וקשה אמאי נקט חבילי זמורות ? לנקוט אבנים או עצים  !  ומפרש הרב משולם דלהכי נקט חבילי זמורות לפי שהן מאכל פיל, כדאמרינן פרק מפנין (שבת דף קכח.) מטלטלין חבילי זמורות בשבת מפני שהן מאכל לפילין, ומגביהין לפיל חבילי זמורות למעלה והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן ואין לתמוה אי חשיבא הגבהה בהכי , דכה"ג אשכחן בפרק שילוח הקן (חולין דף קמב.) כי היכי דליגבינהו ולקנינהו.

שאלות לעיון

• לשיטת ר"ת - מדוע ניתן להסתפק בהגבהת טפח ? הרי בהלכות סוכה למדנו שכל פחות משלושה טפחים נחשב כ"לבוד" , כמחובר !  

• לולי חידוש הגמרא היינו אומרים שהגבהה ע"י חבילי זמורות אינה הגבהה. מדוע ?

• האם במקרה שאדם תלה חבילי זמורות , ולאחר  זמן הגיע הפיל וקפץ , הקניין יחול ? ( נמק )

הצעה לפעילות

התוס' מזמן שני עיונים , מחלוקת רש"י ור"ת ביחס לגובה ההגבהה הנדרש , ושיטת רבנו משולם. מחלוקת רש"י ור"ת מובאת רק דרך אגב ולא נעסוק בה. הרוצה להרחיב יעיין בשיעורו של הרב טרגין ( בהרחבה לקמן )ויראה שלדעתו מחלוקת זו נובעת מהגדרה שונה של קניין הגבהה . ( או הגדרה שונה של דין לבוד )

 אנו נעסוק בחידושו של רבנו משולם . תחילה נחדד את ההבנה בתוס'.

א.      לאחר לימוד התוס' נשאל את התלמידים : מה חידש רבנו משולם ? במה ההגבהה לשיטתו "חלשה" יותר ? (תשובות אפשריות – 1. משך הזמן של ההגבהה קצר ביותר , לאחר שנייה ינחת הפיל ארצה. 2.האדם אינו מבצע את ההגבהה . הוא רק גורם לפיל שיגביה את עצמו.)

ב.      באופן גס ניתן לומר שקניין פועל באחת הצורות הבאות : 1. הכנסת החפץ הנקנה לרשות הקונה  2. עשיית פעולה שמורה על בעלות . 3. עשיית פעולה שמורה על גמירות דעת - הסכמה לקניין. נשאל את התלמידים באיזה אופן פעל קניין ההגבהה הנ"ל ? ( תשובה אפשרית -  הפעולה מורה על בעלות. עיין גם ברמב"ן בסוגיתנו שדימה קניין זה ל"קורא לה והיא באה" )

ג.       "דרוש" מוסרי  

הגמרא מצאה פיתרון לבעיה שנראית "בלתי פתירה". כיצד אגביה פיל שמשקלו פי 40 ממשקלי ? חשיבה "מחוץ לקופסה" העלתה פיתרון. אגרום לפיל להתרומם בעצמו. הדבר ייחשב כאילו אני , בגופי , הגבהתי אותו. ברור שעיקר החידוש של הגמרא הוא בהגדרת קניין הגבהה. למרות הפגמים , לכאורה , בהגבהה כזו ( ראה לעיל אות א' ) היא נחשבת. העיסוק המעשי הוא רק כלי כדי לחשוף את ההגדרה. אעפ"כ נעסוק בפיתרון המעשי שהציעה הגמרא לפי רבנו משולם ,ו"על דרך הדרוש" נציע את ההפעלה הבאה :  בכל אחד מאיתנו יש צד שכלי וצד בהמי, צד עליון וצד גס. נדמה את הצד הגס ל"פיל" שבתוכנו. הפיל שאינו מסוגל לצעוד בחנות חרסינה בלי לשבור את הכלים העדינים. לפעמים קשה מאד להגביה את הצד הגס . צריך להשתמש ב"פיתוי" , "בחבילי זמורות". צריך לגרום לו להתרומם מעצמו.

לאחר הקדמה נציע את המשימה הבאה : בחר שני דברים  שהיית רוצה לשפרם אבל אינך מרגיש שאתה יכול          (ה"פיל" כבד מאד ... ) - למשל לקום לתפילה בזמנה , ומצא שני "פיתויים" משמעותיים שיעזרו לך להגביה את אותו פיל ! – העלה אותם על הכתב.

נשמח מאד שהחברים ישתפו אותנו גם ב"פיל" וגם ב"זמורות". נשמע את הדברים בלי ביקורת ובלי שיפוטיות . לאחר מכן נערוך דיון וניתן עצות נוספות.

ד. תוספת הבנה - הקצות והנתיבות ( עיין בהרחבה ) נחלקו בשאלה האם קניין הגבהה מסוג זה מועיל גם כאשר האדם עצמו אינו מחזיק בחבילי הזמורות. (הוא הניח אותם במקום גבוה והלך לעיסוקיו. בינתיים הגיע הפיל וקפץ ) נציע מקרה זה בפני התלמידים ונשאל לדעתם המנומקת. (ייתכן שמחלוקת זאת קשורה לשאלה האם קניין הגבהה כזה פועל מדין "הכנסה לרשות" , או מדין "קורא לה והיא באה" ). על דרך הדרוש המוסרי ניתן להוסיף שלפעמים עולה בידך למצוא פיתוי כל כך חזק שהוא פועל מעצמו , ללא צורך להפעילו כל פעם מחדש.

ה. ניתן לסיים בעיון בדברי הרב דסלר ( מכתב מאליהו, חלק א' , עמ' 25 ) על עבודת ה' ביצר הרע    ( "בכל לבבך" ) באופן כזה – רתימת תכונות יצריות כמו כבוד לפיתויים לעבודת ה'.

להרחבה  

קצות החושן , רע"ג, ס"ק ד'

נתיבות המשפט , ביאורים , רע"ג ס"ק ג'  

הלוקח דגים. בקצוה"ח, סק"ד, כתב דבפורש מצודה כיון שהדגים מגביהין עצמן ליקח הדג מת המונח במצודה הוי גזל גמור, דהגבהה מכחו הוי קנין גמור אפילו ברה"ר ואפילו ברשות מוכר, עיין שם. ולפענ"ד נראה דלא שייך בזה גזל גמור, דדוקא בפיל שמגביה עצמו לאכול החבילי זמורות בשעה שמחזיק החבילי זמורות דאז הוי כמוגבה מכוחו, משא"כ כשתלה חבילי זמורות על כלונס והלך משם ואח"כ בא פיל של הפקר והגביה עצמו ואכל, או שהניח דבר מאכל ובאה בהמה מההפקר ואכלה שיהיה זה נקרא משיכה, ודאי דלא קנהו, דבעינן דוקא שיהיה קורא לה והיא באה, שעשה מעשה בשעת משיכה והגבהה, אבל זה לא נקרא רק גורם לבד כיון שלא עשה מעשה בשעת קניין.

קניין הגבהה , הרב משה טרגין 

גרמא או נכרי – מה עדיף ? , הרב יעקב  אריאל