שיעור זה יבקש להעמיק במשמעות ובמבנה של שבע הברכות שתיקנו חז"ל ולבחון דרכן את האופנים בהם תפסו חז"ל את קשר הנישואין במובן האוניברסאלי כהמשך סיפור בריאת האדם ובמובן הלאומי כחלק מתהליך גאולה ובניין ירושלים
אין מעמד הלכתי שזכה לכל כך הרבה ברכות כמו חתונה. בכל חתונה מברכים שבע ברכות שבהמשך נאמרות גם בשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.
· אלו מצוות נוספות זכו לקבל יותר מברכה אחת? נסו לחשוב על המאפיינים של מצוות אלו?
· מה משמעות המונח "ברכה"? מי מברך את מי?
· מה ההבדל בין חתימת הברכה השישית: "משמח חתן וכלה" לבין החתימה של הברכה האחרונה: "משמח חתן עם הכלה"?
· מה הכוונה "והתקין לו ממנו בניין עדי עד"? מי מתקין למי בניין עדי עד?
· אלו משמעויות לנישואין עולות מתוך הברכות?
א. שאלה: נפתח את השיעור בדיון וחשיבה כללית על מושג הברכה. המטבע בה נפתחת כל ברכה היא: "ברוך אתה ה'" ובה אנחנו אומרים לכאורה שאנחנו מברכים את הקב"ה.. נשאל את הבנות מה משמעות מטבע הברכה שקבעו חז"ל לפי מה שהן מבינות? נעורר את הבנות לחשוב על המטבע המיוחד והמורגל כ"כ בלשוננו ולהבין את המורכבות של כל ברכה שמכירה בכך שמקור הברכה לעולם הוא הקב"ה ובכ"ז האדם לכאורה הוא זה שמברך את הקב"ה.
ב. לימוד בחברותות: נחלק את הכיתה לקבוצות או חברותות, כאשר כל חבורת לימוד תקבל את אחת משבע הברכות ותתבקש לחשוב מה התוכן של הברכה וכיצד היא קשורה לחתונה. לאחר שכל קבוצה דנה באחת מהברכות נבקש מנציגה מכל קבוצה לשתף את הכיתה כולה במחשבות שהתעוררו אצלן במהלך הלימוד. לחילופין: ניתן לתת לכל קבוצה את כל שבע הברכות ולבקש מהבנות לחשוב על כל הברכות, על המשמעות והקשר שלהן למעמד חתונה ועל המבנה שלהן.
ג. לימוד: נתבונן עם הבנות במבנה שבע הברכות וננסה להבין אותו. מן הסתם לבנות וגם למורות יהיו רעיונות שונים על המבנה, אנחנו מציעים להתמקד בשתי חלוקות הקיימות בתוך הברכות 1. ברכות בעלות פן אוניברסאלי (שהכל ברא לכבודו, יוצר האדם, אשר יצר את האדם, שמח תשמח) וברכות בעלות פן לאומי (שוש תשיש, ועוד ישמע). 2. ברכות הרואות את הנישואין כיצירת קשר בין איש לאשה וברכות הרואות את הנישואין כשער להולדת ילדים וריבוי העולם. בשני הקשרים אלו כדאי לגשת אל הפסוקים בבראשית ולבחון את המשמעויות שנלקחו משם לברכות אלו. חלוקה זו יכולה לפתוח דיון בשאלות כמו: מדוע אנשים מתחתנים? במה שונה חתונה כמוסד אוניברסאלי מחתונה יהודית? מה המקום לדרישות והדיוקים ההלכתיים בתוך חתונה שכורתת ברית אהבה בין שני אנשים פרטיים? הקשר לבניין ירושלים והמנהגים המתלווים להקשר זה בחתונה שהיא לכאורה מעשה כל כך פרטי ואינטימי של איש ואשה האוהבים זה את זה? וכו'..
ד. תרגיל כתיבה: לאחר שראינו את מבנה ומשמעות הברכות שתיקנו חז"ל, נבקש מהבנות לחבר ברכה נוספת שהיו רוצות לברך בה זוג חברים או שהיו רוצות שיברכו אותן בה לכשיינשאו. כדאי לשים ברקע מנגינה של חתונה שתכניס את הבנות לאווירה. אפשר בכדי לתת השראה לתרגיל להיזכר יחד בברכות שונות בתנ"ך בהן בירכו אנשים זה את זה, כמו: ברכת אחי רבקה אליה לפני לכתב עם עבד אברהם או ברכת השכנות לנעמי ורות ולדון קצת במשמעות שלך ברכה בה אדם מברך את רעהו בשם ה'.
ה. אסיף: במידה ויש מי מהבנות שמוכנה לקרוא את הברכה שכתבה, ניתן לה לשתף את הכיתה ומתוך כך נוכל לפתוח דיון על המקום בו מברכים ומשתתפים בשמחה של חתן וכלה.
ו. לימוד ודיון: הלכה נוספת שנאמרה ביחס לאמירת שבע ברכות היא "פנים חדשות", נלמד את הבנות את ההלכה ונחשוב יחד איתן מדוע יש צורך בפנים חדשות על מנת לחזור ולברך את הברכות. אפשר לפתוח את המושג "פנים חדשות" למובן הסימבולי שלו (אגב: גם ההלכה עושה זאת, כאשר קובעת ששבת היא "פנים חדשות" ועל כן בה אין צורך באדם שלא נכח בחתונה על מנת לברך את הברכות) ולבקש מהבנות להציע מה הן הפנים החדשות שהיו רוצות לראות.
שיעור זה בנוי בעיקרו על מהלכים שלא נדרשים לבחינת הבגרות בה מספיק להכיר היכרות בסיסית את הברכות ואת המונח "פנים חדשות". בכיתות בהן לחץ הבגרות והצורך להתמקד בפרטים תופס מקום חשוב בלימוד – כדאי לבחור שיעורים אחרים מתוך האוסף המוצע לפרק זה.