המשנה הראשונה במסכת עוסקת בפירוק שותפות, חלוקת השטח והצבת גבולות חדשים. בסדנא ננסה להעמיק את הבנת משמעות הפירוק והפרידה וההשלכות המשפטיות, החברתיות והרגשיות של שינוי הסטטוס משותפים לזרים.
מקורות
משנה א,א
השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע.
מקום שנהגו לבנות גביל, גזית, כפסין, לבינים--בונים: הכול כמנהג המדינה.
בגביל--זה נותן שלושה טפחים, וזה נותן שלושה טפחים;
בגזית--זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה.
בכפסין--זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים; בלבינים--זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה.
לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהן.
הסבר המשנה
המשנה עוסקת בפירוק שותפות, פרידה, שינויים באופייה של מערכת יחסים קרובה וההשלכות של שינויים אלו. המסר העקרוני העולה מהמשנה (לפני הדיונים המפורטים של הגמרא) הוא שבפירוק שותפות השפה משתנה באופן דרסטי. ממצב בו הכול משותף ואין גבולות של רכוש, מצב שאין בו "הקפדה", למצב של נבדלות ואבחנה של כל צד. בפרידה יש צורך חיוני דווקא בהקפדה על הפרטים הקטנים ביותר ועשיית דברים על פי כללים חיצוניים, או של חכמים או של מנהג המדינה. כניסתו של הגבול החדש מצריכה שינוי תודעה עקרוני שהשותפים צריכים לעבור. הגבול מוליד גבולות ופורמליות. הפרידה מביאה לתוך האינטימיות את עורכי הדין...
א. פתיחה לחשיבה משפטית-חברתית
המורה מציג לתלמידים את סיפורו של מארק צוקרברג מייסד פייסבוק (כרטיסיה 1). בשלבים הראשונים של הקמת החברה היה לו שותף בשם אדוארדו סאוורין שדרכיהם נפרדו תוך כדי סכסוך. כשצוקרברג נהיה מיליארדר סאוורין תבע אותו על חלקו בחברה שלא הוגדר כראוי בזמן הפרידה. שני תלמידים נקראים לייצג את עמדתם של צוקרברג (כרטיסיה 2) וסאוורין (כרטיסיה 3).
שאלות להנחיית הפעילות:
1. לשאול כל אחד מהמציגים את עמדותיו ומדוע הוא צודק.
2. לבקש מהתלמידים בכיתה להכריע בסכסוך בין השותפים לשעבר.
3. אם במקום להכריע בסכסוך עכשיו יכולתם להתערב בזמן כלשהו ולמנוע את המחלוקת, באיזה רגע הייתם מתערבים ומה הייתם עושים?
4. אם יאמרו שהזמן הכי טוב למנוע מחלוקת היה בתחילת השותפות, לשאול האם באמת היה ניתן להגיע להגדרות מדויקות במצב בו מדובר בשני חברים שרק מעלים רעיונות?
מסקנה אליה ניתן לכוון את הדיון:
פירוק שותפות מצריך הגדרות ברורות ביותר, ואם הגדרות כאלו לא נעשו בזמן השותפות עצמה, ברגע הפירוק ודאי שהגבולות וההגדרות הם חיוניים בשביל שהפרידה לא תוביל למלחמה.
ב.פתיחה להתבוננות רגשית – תרגיל כתיבה
לאחר עיסוק בשאלות המשפטיות של הסוגיה ניתן לפנות להתבוננות רגשית של התלמיד והתכוונות של התלמידים אל השאלות הקיומיות העומדות בבסיס של הסוגיה.
כל התלמידים נזקקים לדף ועט לענות לעצמם בלבד על השאלות שהר"מ יעלה.
שאלות להנחיית הפעילות
1. הר"מ מבקש מהתלמידים לחשוב על יחסי קרבה משמעותית שהייתה להם בעבר ומשהו בה הסתיים: חבר קרוב, אח או אחות, הורים, מדריך וכדו', ולרשום על דף את האדם הזה ומאפיין אחד משמעותי של הקשר שהיה קיים ביניהם.
2. מהו הזמן או האירוע המשמעותי בו הקשר השתנה?
3. מהו אופי הקשר שקיים עכשיו עם האדם הזה, האם הוא טוב או רע, מביך, טעון או נעים?
4. בעקבות מה שכתבו התלמידים עד עכשיו לבקש מהם לחשוב מהו הדבר שגורם לקשר להישאר טוב גם עכשיו אם הוא אכן כזה, ומה היה צריך לעשות אחרת ברגע פירוק הקשר כדי לשמור על קשר טוב אם הוא לא טוב קיים?
בשלב זה ניתן להציע למי מהתלמידים שרוצה לשתף את הכיתה במסקנות של תרגיל זה, כלומר מהו המפתח לשימור הקשר הנכון אחרי פירוקה של שותפות משמעותית?
ייתכן שהמסקנות שיעלו מהתלמידים יתקשרו עם הדברים העולים במשנה: שמירה על גבולות, התנהלות נורמטיבית (מנהג המדינה) והקפדה על המרחב האישי של אחד מהשותפים. חלק מהמסקנות יהיו ודאי שונות מאלו של המשנה, ואלו יכולים להוות בסיס משמעותי לדיון ועימות מול העקרונות שמעלה המשנה.
גם כיווני החשיבה שנדמה בתחילה שהמשנה דוחה יכולים לעלות מחדש בדעות השונות בגמרא או בראשונים, כך שהעמדות הרגשיות והקיומיות העולות מהדיון המקדים נשארות רלוונטיות ומשמעותיות.
תרגיל מסוג זה כשהוא נעשה בצורה נכונה יכול להביא להיזכרות של אירועים משמעותיים בחיים הרגשיים של התלמיד, כאשר מפתח משמעותי מאוד הוא לשמור על הדיסקרטיות של הכתיבה ועל הצנעה של התלמידים. במהלך הדיון יש לשמור על פרטיותם של התלמידים ולא לדחוף אותם לחשוף את הדמויות והסיפורים עצמם, אלא רק את המסקנות העולות מהם. אם תלמיד רוצה לשתף את הכיתה גם בסיפור עצמו רצוי לוודא לפני כן שהסיפור אינו מביך ואישי מדי.
כרטיסיה 1 - הסיפור הכללי:
מארק צוקרברג, גאון מחשבים צעיר פיתח בזמן לימודיו באוניברסיטת הארווארד את הרשת החברתית "פייסבוק". היות והוא התמחה במחשבים ופחות בצדדים העסקיים הוא שיתף פעולה עם חברו לחד אדוארדו סאוורין ומינה אותו למנהל הכספים של החברה בהתהוות. אדוארדו גייס למיזם 1000 דולר מכספו שלו והיה שותף פעיל בתחילה. בשלב מסוים נוצרה התרחקות בין השניים ואדוארדו היה פחות משמעותי בהתפתחות החברה, כשהוא חוזר צוקרברג מחתים אותו באופן חפוז על מסמך משפטי המדלל את חלקו בחברה מ34% ל0.03%. לאחר הצלחת הענק של פייסבוק תבע אדוארדו את צוקרברג על חלקו המקורי בחברה.
כרטיסיה 2 – מארק צוקרברג:
אדוארדו אמנם עזר בתחילת ההתפתחות של החברה והיווצרותה ואף השקיע מכספו, אולם משלב מסוים הוא עזב אותה ולא היה מעורב בתנופה הגדולה שלה. מבחינה משפטית הוא וויתר על האחוזים הגבוהים שהיו לו בחברה, וגם אם זה נעשה מבלי שידע את משמעות הדבר מבחינה חוקית הוא וויתר על חלקו. גם 0.03% אחוז מפייסבוק הם הרבה יותר מ1000 דולר (בסביבת 120 מיליון דולר), ואדוארדו קיבל חזרה את השקעתו הצנועה ברווח גדול.
כרטיסיה 3 – אדוארדו סאוורין:
אני הייתי שותף מלא בהקמה של פייסבוק, שותף בפיתוח הרעיונות והיחיד שהשקיע כסף בזמן החשוב שבו העסק התחיל. אמנם מארק הוא המוח המרכזי מאחורי העניין אולם ללא הכסף שלי והניהול שלי בתחילת הדרך כלום לא היה מתרומם. הדילול שצוקרברג גרם לי לחתום עליו הוא הונאה משפטית לא חוקית שנעשתה במניפולציה, ומגיע לי חלקי המקורי והמלא בחברה.