תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > אנשי הגשם

אנשי הגשם

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס)
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: אנשי הגשם

הקדמה:

כסלו הוא החודש בו החורף מגיע לעולם בצורה חזקה ועוצמתית. המפגש של האדם עם החורף בחוץ יכול לעורר בתוכו כל מיני עולמות בפנים. בשיעור זה נבקש להתבונן בהשפעות של מזג האוויר בחוץ על מזג האוויר הפנימי שלנו באופן כללי ובאופן ספציפי בלימודים שניתן ללמוד ממבנה החורף בטבע על שלבי ההתפתחות של הנפש שלנו.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. נפתח את השיעור במפגש עם עונות השנה השונות. אפשר לעשות זאת בעזרת תמונות המאפיינות כל עונה או בעזרת שירים המאפיינים כל אחת מהעונות.

תמונות מאפיינות: מצורפות תמונות לכל אחת מהעונות שתוכלו לעשות בהם שימוש

שירים מאפיינים: (באתר "שירונט" בחיפוש שירים לפי נושאים יש ה קטגוריה של שירים לפי עונות השנה, תוכלו להיעזר בהצעות לשירים ומציאת המילים לשירים באתר)

סתיו: נחליאלי, הסתיו הוא בעצם קונצרט,  סתיו יהודי, 

חורף: בא החורף, חורף צריך ללבוש מעיל, אח איזה חורף

אביב: איך יודעים שבא אביב, שיר אביב, רוח אביב

קיץ: לכבוד הקיץ שהגיע, בקיץ הזה תלבשי לבן..

 

ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ונבקש ממנו לקפל אותו לארבעה חלקים. נבקש מהתלמידים להסתכל על כל אחת מהתמונות או מהמילים של השירים ולכתוב ביחס לכל עונה מה היא מעוררת בהם: אלו הרגשות? אלו מחשבות. אלו מאכלים? אלו ריחות? אלו בילויים? אלו בגדים? וכו'

לאחר שכל תלמיד כותב עם עצמו את מה שמעוררת בו כל אחת מעונות השנה, נבקש מהתלמידים לשתף קצת במה שכתבו

 

ב. בשלב זה נעורר את התלמידים לדון בהשפעה שיש למזג האוויר בחוץ על המצב רוח שלנו:

  • האם יש קשר בין מזג אוויר למצב הרוח שלנו?

  • איזה סוג של השפעה קיימת בין שני אלמנטים אלו?

  • מי מאיתנו הם אנשים של חורף ומי מאיתנו הם אנשים של קיץ? מה מאפיין כל אחד מסוגי האנשים הללו?

  • כיצד נוצרת ההשפעה הזו?

  • האם אנחנו אוהבים את ההשפעה של מזג האוויר עלינו?

  • איזה סוג של אנשים לא מושפעים ממזג האוויר בחוץ?

 

את הדיון הזה אפשר לפתוח באופן כללי ליחס שבין עולם הטבע לעולם הנפש של  האדם ולדון בהשפעות של העולם המודרני שיצר קירות אטומים בין האדם לטבע: בניינים גדולים, אפשרות להתקרר בקיץ ולהתחמם בחורף וכו' האם השפעות אלו בריאות ומאפשרות לאדם להיות יצור אוטונומי ובעל בחירה בתוך המרחב הטבעי או שהן חולות באשר הן מנתקות את האדם מהטבע שבו.

כמובן שהתמונה מורכבת יותר ואולי נכון יותר לשאול: מה היתרונות ומה החסרונות של הניתוק של האדם המודרני מהטבע?

 

ג. לאחר שנגענו באופן עקרוני בשאלת השפעת עונות השנה על האדם, נבקש לגעת באופן מדויק יותר בהשפעת החורף עלינו. מצורף השיר "אנשי הגשם" שכתבה רחל שפירא. שיר מתאר את ההתנהלות ואת התכונות המאפיינות את האנשים של הגשם, כלומר האנשים שחיים בתוכם כמו שחי החורף בטבע (אגב: לאחר שרחל שפירא פירסמה את השיר, התגלגל דיון שלם בעולם הספרותי למי התכוונה רחל. יש שטענו שהשיר מכוון ביחס לאנשי המוסד הישראלי שצריכים לפעול בהיחבא ללא קבלת הערכה ופידבק מהעולם שסביבם שלא יודע במה הם עובדים..)

 

נקרא יחד עם התלמידים את השיר, אפשר לשים ברקע את המנגינה והביצוע של השיר.

 

 

אנשי הגשם: רחל שפירא
אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה.

אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך -
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך
ויחלקו איתך את לחם צערך...

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה.

אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר נסיונם.

כשאוהבייך ישכחו
וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם
לחממך בפרורי אהבתם

 

 

נבקש מהתלמידים לנסות ולאפיין את אותם אנשי הגשם: מה התכונות שלהם. מה טיב מערכת היחסים החברתיים שלהם? מה טיב מערכת היחסים שלהם עם עצמם? מה הכוחות המיוחדים שלהם? מה נקודות החולשה שהלם?

לאחר שנאפיין את הדמות שעולה מהשיר, נשאל את התלמידים:

  • מדוע בחרה רחל דווקא דימוי של "איש גשם" לתיאור הדמות שבשיר?

  • מה יש בגשם ובחורף שיוצר דמות זו?

 

שאלות אלו יתחילו לפתוח בחלל הכיתה את המאפיינים של החורף בטבע: עולם מכווץ, סגור בתוך עצמו, בודד, לא מחייך ולא מאיר פנים לסביבתו, סבלן, נאמן, מוכן לעבוד קשה ואפורה וכו'. 

 

ד. להלן שני קטעים שונים שנוגעים מפריזמות שונות בנקודה דומה: התייחסות אל התופעה של החורף כמבטאת תופעה נפשית-רוחנית בנפש האדם. אפשר ללמוד עם התלמידים את שני הקטעים ולצאת מתוכם לדיון ולהמשך המהלך, או לבחור את אחד מהם: כדאי לחשוב איזה מהקטעים מתאים יותר לסגנון הכיתה שלך ולאחר הקריאה כפתיח לתהליך הלימוד לבקש לאחר הקריאה מכל אחד מהתלמידים לשתף במחשבה או הרגשה שצפה בו מתוך קריאת המקור.

 

נלמד עם התלמידים את הקטע הבא שכתב רבי נחמן מברסלב (מצורף לקמן). בקטע זה (שמופיע באופן אחר גם בליקוטי מוהר"ן בתורה שהפכה להיות הבסיס לשיר של נעמי שמר על שירת העשבים) מנתח רבי נחמן את החורף והקיץ כתופעות טבעיות המבטאות תהליכים רוחניים בנפש האדם: החורף הוא המקום בו העולם נראה מת: הפריחה קמלה, העלים נושרים ועולם הטבע דומם, אך למעשה, מגלה לנו רבי נחמן, החורף הוא עולם של עיבור, בדומה להריון בו כל החיים נמצאים, חיים ותוססים, אך באופן נסתר בתוך הבטן המכוסה, ורק לקראת הקיץ הלידה מתרחשת. לידה שלא היתה יכולה לקרות לולי עולם החורף המעובר.

 

רבי נחמן מברסלב, השתפכות הנפש, אות  כז

חורף הוא בחינת עיבור ואז כל העשבים והצמחים כולם מתים, כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה. וכשבא הקיץ שהוא בחינת לידה אז כל העשבים נתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה. שיחה זו תפלה ותחנונים ותשוקה וגעגועים להשם יתברך ואז כל שיח השדה המתחילים לחיות ולצמוח אז כולם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפלתו.

 

אפשרות נוספת אליה ניתן להתייחס בהתייחסות רוחנית אל החורף באה לידי ביטוי בפירושו של המלבי"ם לפסוק "מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין" המופיע בספר משלי. פסוק זה מתאר את החורף כעולם שמעורר ברבים מבני האדם עצלות וחוסר חשק לנוע ולזוז, אך האפשרות ליהנות מהפירות בעונת הקיץ שבה האדם תוסס וחי היא רק למי שלא התעצל בחורף אלא הסכים לעבוד קשה.

 

מלבי"ם על משלי פרק כ' פסוק ד'

"מחרף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין", זמן החרישה הוא בחורף ואז האויר קר, "והעצל" שאינו אוהב לעשות מלאכה גם בעת נכון לזה, כ"ש "שיתעצל בסבת החורף", ואח"כ "בבוא הקציר" שהאויר טוב "שואל" לאכול "ואין", והוא משל על האיש המתעצל לאסוף חכמה בימי נעוריו, שאז הזמן לחרוש חלקת הנפש מן הקוצים והדרדרים וציורי התאוה, ולזרוע בה זרע החכמה ודעת, אבל אז רתיחת הבחרות ותאותיו ימנעוהו מזאת ויתעצל, ואח"כ בימי זקנותו שאז נחו רתיחות הילדות, אבל אחר שלא הכין אדמת הנפש לחכמה בזמנו לא ימצא פרי, וכן ימליץ החורף על ימי חיי הנפש בגויה, שאז זמן החרישה והזריעה, ובעת תתפשט הנפש מלבוש החומר אז זמן הקצירה, ומי שלא טרח בע"ש מה יאכל בשבת:

 

בניתוח ועיבוד של לימוד הקטעים, נשאל את התלמידים:

  • מה התופעה והשלב הרוחני שמבטא החורף שבטבע?

  • בדברי רבי נחמן מופיעים שני תיאורים לחורף: מוות ועיבור. באיזה מובן חורף הוא "מוות" ובאיזה מובן חורף הוא "עיבור"?

  • בדברי שלמה המלך ובפירוש המלבי"ם מתואר החורף כיוצר מצב רוח עצלני בנפש. האם אתם מזדהים?

  • מה הקשר בין האופנים בהם מתואר החורף אצל רבי נחמן ואצל שלמה המלך?

  • האם אתם אוהבים את החורף ואת השלב שאותו הוא מבטא?

 

ו. כסיכום לשיעור נבקש מכל אחד מהתלמידים להתכנס אל תוכו ולנסות לחשוב באופן כללי מה יכול לעזור לו להיות יותר קשור וקשוב להשפעות של מזג האוויר על החיים שלו  ובאופן ממוקד יותר מה הוא היה רוצה להוליד באביב שיגיע בעוד כמה חודשים: אלו תכונות? אלו כוחות? אלו קשרים? הוא היה שמח שיצמחו בו במהלך תקופת החורף בסוג של "הריון" עצמי, לקראת הוצאתם לפועל בחוץ בבוא האביב והקיץ.  

חדש באתר

משנכנס אדר
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן