כסלו הוא החודש בו החורף מגיע לעולם בצורה חזקה ועוצמתית. המפגש של האדם עם החורף בחוץ יכול לעורר בתוכו כל מיני עולמות בפנים. בשיעור זה נבקש להתבונן בהשפעות של מזג האוויר בחוץ על מזג האוויר הפנימי שלנו באופן כללי ובאופן ספציפי בלימודים שניתן ללמוד ממבנה החורף בטבע על שלבי ההתפתחות של הנפש שלנו.
א. נפתח את השיעור במפגש עם עונות השנה השונות. אפשר לעשות זאת בעזרת תמונות המאפיינות כל עונה או בעזרת שירים המאפיינים כל אחת מהעונות.
תמונות מאפיינות: מצורפות תמונות לכל אחת מהעונות שתוכלו לעשות בהם שימוש
שירים מאפיינים: (באתר "שירונט" בחיפוש שירים לפי נושאים יש ה קטגוריה של שירים לפי עונות השנה, תוכלו להיעזר בהצעות לשירים ומציאת המילים לשירים באתר)
סתיו: נחליאלי, הסתיו הוא בעצם קונצרט, סתיו יהודי,
חורף: בא החורף, חורף צריך ללבוש מעיל, אח איזה חורף
אביב: איך יודעים שבא אביב, שיר אביב, רוח אביב
קיץ: לכבוד הקיץ שהגיע, בקיץ הזה תלבשי לבן..
ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ונבקש ממנו לקפל אותו לארבעה חלקים. נבקש מהתלמידים להסתכל על כל אחת מהתמונות או מהמילים של השירים ולכתוב ביחס לכל עונה מה היא מעוררת בהם: אלו הרגשות? אלו מחשבות. אלו מאכלים? אלו ריחות? אלו בילויים? אלו בגדים? וכו'
לאחר שכל תלמיד כותב עם עצמו את מה שמעוררת בו כל אחת מעונות השנה, נבקש מהתלמידים לשתף קצת במה שכתבו
ב. בשלב זה נעורר את התלמידים לדון בהשפעה שיש למזג האוויר בחוץ על המצב רוח שלנו:
האם יש קשר בין מזג אוויר למצב הרוח שלנו?
איזה סוג של השפעה קיימת בין שני אלמנטים אלו?
מי מאיתנו הם אנשים של חורף ומי מאיתנו הם אנשים של קיץ? מה מאפיין כל אחד מסוגי האנשים הללו?
כיצד נוצרת ההשפעה הזו?
האם אנחנו אוהבים את ההשפעה של מזג האוויר עלינו?
איזה סוג של אנשים לא מושפעים ממזג האוויר בחוץ?
את הדיון הזה אפשר לפתוח באופן כללי ליחס שבין עולם הטבע לעולם הנפש של האדם ולדון בהשפעות של העולם המודרני שיצר קירות אטומים בין האדם לטבע: בניינים גדולים, אפשרות להתקרר בקיץ ולהתחמם בחורף וכו' האם השפעות אלו בריאות ומאפשרות לאדם להיות יצור אוטונומי ובעל בחירה בתוך המרחב הטבעי או שהן חולות באשר הן מנתקות את האדם מהטבע שבו.
כמובן שהתמונה מורכבת יותר ואולי נכון יותר לשאול: מה היתרונות ומה החסרונות של הניתוק של האדם המודרני מהטבע?
ג. לאחר שנגענו באופן עקרוני בשאלת השפעת עונות השנה על האדם, נבקש לגעת באופן מדויק יותר בהשפעת החורף עלינו. מצורף השיר "אנשי הגשם" שכתבה רחל שפירא. שיר מתאר את ההתנהלות ואת התכונות המאפיינות את האנשים של הגשם, כלומר האנשים שחיים בתוכם כמו שחי החורף בטבע (אגב: לאחר שרחל שפירא פירסמה את השיר, התגלגל דיון שלם בעולם הספרותי למי התכוונה רחל. יש שטענו שהשיר מכוון ביחס לאנשי המוסד הישראלי שצריכים לפעול בהיחבא ללא קבלת הערכה ופידבק מהעולם שסביבם שלא יודע במה הם עובדים..)
נקרא יחד עם התלמידים את השיר, אפשר לשים ברקע את המנגינה והביצוע של השיר.
נבקש מהתלמידים לנסות ולאפיין את אותם אנשי הגשם: מה התכונות שלהם. מה טיב מערכת היחסים החברתיים שלהם? מה טיב מערכת היחסים שלהם עם עצמם? מה הכוחות המיוחדים שלהם? מה נקודות החולשה שהלם?
לאחר שנאפיין את הדמות שעולה מהשיר, נשאל את התלמידים:
מדוע בחרה רחל דווקא דימוי של "איש גשם" לתיאור הדמות שבשיר?
מה יש בגשם ובחורף שיוצר דמות זו?
שאלות אלו יתחילו לפתוח בחלל הכיתה את המאפיינים של החורף בטבע: עולם מכווץ, סגור בתוך עצמו, בודד, לא מחייך ולא מאיר פנים לסביבתו, סבלן, נאמן, מוכן לעבוד קשה ואפורה וכו'.
ד. להלן שני קטעים שונים שנוגעים מפריזמות שונות בנקודה דומה: התייחסות אל התופעה של החורף כמבטאת תופעה נפשית-רוחנית בנפש האדם. אפשר ללמוד עם התלמידים את שני הקטעים ולצאת מתוכם לדיון ולהמשך המהלך, או לבחור את אחד מהם: כדאי לחשוב איזה מהקטעים מתאים יותר לסגנון הכיתה שלך ולאחר הקריאה כפתיח לתהליך הלימוד לבקש לאחר הקריאה מכל אחד מהתלמידים לשתף במחשבה או הרגשה שצפה בו מתוך קריאת המקור.
נלמד עם התלמידים את הקטע הבא שכתב רבי נחמן מברסלב (מצורף לקמן). בקטע זה (שמופיע באופן אחר גם בליקוטי מוהר"ן בתורה שהפכה להיות הבסיס לשיר של נעמי שמר על שירת העשבים) מנתח רבי נחמן את החורף והקיץ כתופעות טבעיות המבטאות תהליכים רוחניים בנפש האדם: החורף הוא המקום בו העולם נראה מת: הפריחה קמלה, העלים נושרים ועולם הטבע דומם, אך למעשה, מגלה לנו רבי נחמן, החורף הוא עולם של עיבור, בדומה להריון בו כל החיים נמצאים, חיים ותוססים, אך באופן נסתר בתוך הבטן המכוסה, ורק לקראת הקיץ הלידה מתרחשת. לידה שלא היתה יכולה לקרות לולי עולם החורף המעובר.
אפשרות נוספת אליה ניתן להתייחס בהתייחסות רוחנית אל החורף באה לידי ביטוי בפירושו של המלבי"ם לפסוק "מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין" המופיע בספר משלי. פסוק זה מתאר את החורף כעולם שמעורר ברבים מבני האדם עצלות וחוסר חשק לנוע ולזוז, אך האפשרות ליהנות מהפירות בעונת הקיץ שבה האדם תוסס וחי היא רק למי שלא התעצל בחורף אלא הסכים לעבוד קשה.
בניתוח ועיבוד של לימוד הקטעים, נשאל את התלמידים:
מה התופעה והשלב הרוחני שמבטא החורף שבטבע?
בדברי רבי נחמן מופיעים שני תיאורים לחורף: מוות ועיבור. באיזה מובן חורף הוא "מוות" ובאיזה מובן חורף הוא "עיבור"?
בדברי שלמה המלך ובפירוש המלבי"ם מתואר החורף כיוצר מצב רוח עצלני בנפש. האם אתם מזדהים?
מה הקשר בין האופנים בהם מתואר החורף אצל רבי נחמן ואצל שלמה המלך?
האם אתם אוהבים את החורף ואת השלב שאותו הוא מבטא?
ו. כסיכום לשיעור נבקש מכל אחד מהתלמידים להתכנס אל תוכו ולנסות לחשוב באופן כללי מה יכול לעזור לו להיות יותר קשור וקשוב להשפעות של מזג האוויר על החיים שלו ובאופן ממוקד יותר מה הוא היה רוצה להוליד באביב שיגיע בעוד כמה חודשים: אלו תכונות? אלו כוחות? אלו קשרים? הוא היה שמח שיצמחו בו במהלך תקופת החורף בסוג של "הריון" עצמי, לקראת הוצאתם לפועל בחוץ בבוא האביב והקיץ.