סוכה ב ע"א - ע"ב: סוכה למעלה מ-20 אמה

רקע לסוגיה:

המשנה הראשונה במסכת מביאה מח' בין חכמים לר' יהודה בעניין גובהה המאקסימאלי של הסוכה, כאשר חכמים פוסלים סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה, ואילו ר' יהודה מכשיר.

הסוגיה הראשונה במסכת דנה בסיבת הפסול. רבה מביא מקור מהתורה שמדבר על ידיעת האדם שהוא גר בסוכה וזכרון החסד שה' עשה עמנו, זו סוכה שמזכירה את העבר – חסד נעורייך, לכתך אחרי במדבר. ממילא בסוכה כזו חשוב לראות את הסכך.

ר' זירא מדבר על סוכת העתיד, סוכת הגאולה, סוכה שתהיה לצל , וממילא צריך שהסוכה תהיה בגובה בו הוא באמת יעשה צל.

רבא גם מביא מקור מהתורה ומדבר על כך שהסוכה צריכה להיות דירת עראי ולא דירת קבע, הוא דווקא מדגיש את זה שהאדם באמת לא כל כך צריך להרגיש נוח בסוכה, להרגיש קצת לא בבית.

סוגיה זו משמשת מבוא נהדר למסכת וכן לחג עצמו.

מקורות:

סוכה, ב. – ב: . רש"י ותוס' על אתר, ספר שמות וישעיהו.

רשב"ם (ויקרא פרק כג פסוק מג): באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב, דגן תירוש ויצהר, למען תזכרו "כִּי בַסֻּכּות הושַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה, ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם (דברים ח', יז) "כּחִי וְעצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"... ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב...

שאלות לעיון:

• סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה..למה שמישהו בכלל יבנה סוכה כ"כ גבוהה?! זה בערך 10 מטרים!
• מה הסברא של ר' יהודה המכשיר? מה סיבת המח' בין חכמים לר' יהודה?
• גמ': קראו את הפסוקים שקודמים לפסוק שרבה מביא (ויקרא כג), מהי הסיבה שיש לשבת בסוכות לפי הפסוקים? מה אם כן ניתן ללמוד מכך על שיטת רבה?
• "אדם יודע שהוא דר בסוכה", מה הדעת שאדם צריך שתהיה לו כשהוא נמצא בסוכה?
• ר' זירא: קראו את פרק ד בישעיהו, מה נושא הפרק?
• מה עיקר תפקיד הסוכה לפי ר' זירא? מהי התחושה שאדם צריך להרגיש בסוכה?
• רבה: גם רבה מביא פסוקים דומים לפסוקים שרבא מביא, האם הם קוראים את הפסוקים באותה צורה? מה ההבדל בין הפסוק שרבא מביא לפסוק שרבה הביא למעלה? עיינו ברשב"ם המובא.
• דירת עראי- למה רבה רוצה שסוכה תהיה דירת עראי?כיצד הוא מבין את תפקיד הסוכה?
•  

תורף החידוש הלמדני - מענה לשאלות :

כדי להסביר מה הבעיה בסוכה מעל עשרים אמה יש לעיין קודם בפסוק שרבה מביא:

 לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶתבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

על פי הפסוק ניתן להבין שהסיבה שה' ציוה לשבת בסוכה היא על מנת שנזכור, (יותר מדוייק: שנדע) שה' הושיב אותנו בסוכות במדבר. רבה מדגיש שכשאר נכנסים לסוכה צריך לראות את הסכך, כדי "לדעת" שאנו יושבים בסוכה. לפי רבה, האדם שנכנס לסוכה צריך להיות בתודעה שהוא בסוכה במדבר, עליו לזכור את החסד שה' עשה עמו במדבר. בעצם במובן מסויים האדם נכנס בעת כניסתו לסוכה למעין מעלית זמן שלוקחת אותו כל פעם לעבר, לאותו רגע שבו עם ישראל הרגיש את החסד האלוקי במדבר.

ר' זירא מפנה אותנו לסוכת אחרית הימים, פרק ד' בישעיהו:

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְקֹוָק לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל:

וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּלהַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם:

אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶתדְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר:

וּבָרָא יְקֹוָק עַל כָּלמְכוֹן הַרצִיּוֹן וְעַלמִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַלכָּלכָּבוֹד חֻפָּה:

וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵליוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר:

לפי ר' זירא, כאשר אדם נכנס לסוכה גם הוא נכנס למעלית זמן, אך שלוקחת אותו לעתיד. האדם בכניסתו לסוכה אמור להרגיש את הטוב האלוקי שעוד עתיד לבוא עליו. אך מה שונה ר' זירא מרבה?

נראה שרבה מדגיש את יסוד הדעת- הזכרון. ואילו ר' זירא מדגיש את יסוד הנוחות- הצל, במילים אחרות תחושת הביתיות אולי, או העונג. לפי ר' זירא האדם לא צריך לחשוב על כלום בעת שהוא בסוכה אלא פשוט להרגיש טוב.

רבא גם הוא מביא את הפסוקים מפרשת ויקרא, אמנם הוא מדגיש פסוק אחר "בסוכות תשבו שבעת ימים" – יש לשבת בדירת עראי. כדי להבין כיצד הוא רואה זאת בפסוקים יש לעיין ברשב"ם על אתר:

באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב, דגן תירוש ויצהר, למען תזכרו "כִּי בַסֻּכּות הושַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה, ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם (דברים ח', יז) "כּחִי וְעצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"... ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב...

תפקיד הסוכה ע"פ רבא הוא להכניס אותנו לעולמו של ה', עולם שנרגיש בו קצת מופקרים, קצת עראיים, שלא תהיה לנו גאווה במעשי ידינו לאחר שאספנו את כל הקציר, הסוכה מסמלת את האמונה שלנו בה'.את ההבנה שהכל בא מה'.

אמרנו שיש שלש דעות במה עניינה של הסוכה:

-          זכרון לחסד האלוקי במדבר (ידיעה).

-          כניסה לאחרית הימים, מקום מוצל ונינוח.

-          דירת עראי, מקום בו נפרדים מהגאווה ודבקים בה'.

על כל תלמיד,

1. לבחור שיטה אחת המייצגת עבורו את אופיה של מצוות הסוכה באופן הקרוב ביותר לעולמו, ולכתוב למה לדעתו זה תפקיד הסוכה. אם לתלמיד ישנו הסבר אחר – הוא יכול לכתוב אותו ולנמק.
2. לתאר יום אידיאלי בסוכה ע"פ שיטה זו, כיצד הסוכה תיראה? כיצד הוא יתנהג בה? האם הוא ירגיש בה בבית? לתאר לו"ז יומי, מתפריט ארוחת הבוקר עד לשאלה האם הוא יכניס טלויזיה לסוכה או לא.
3. לכתוב תפילת "כניסה לסוכה" ע"פ השיטה שהוא בחר.

הסבר לתרגיל ההפנמה:

1. יש שלש שיטות בסוגיה, כשכל אחת מייצגת פן במצוות הסוכה. מחלוקת זו מאפשרת לכל תלמיד למצוא את הגישה המתאימה לנפשו ולתפיסתו, ולהזדהות עם מצוות הסוכה.
2. ע"פ השיטה הנ"ל התלמיד יוכל לתאר את כיצד ייראה יום בסוכה, הדבר הזה גורם לו להפוך את רעיון הסוכה למשהו ממשי, ממש לנהל יום ע"פ עקרון זה, ועלול אף להגיע לשאלות הלכתיות מרתקות, כיצד יש להתנהל בסוכה, האם מותר להכניס טלויזיה?או רק לאכול וללמוד תורה? האם מותר לעשן בה נרגילה? כמה שעות מהיום צריך להיות בה?האם כדאי לישון בה? ועוד שאלות שנובטות מתוך בחירת השיטה שמתאימה לתלמיד.
3. המטרה של כתיבת התפילה היא שוב להדגיש את זה ששלש השיטות הם טובות, ההפיכה של התורה לתפילה גם עוזרת להנכיח את הרעיון, אבל בעיקר מכניסה את עולמו המחשבתי של הילד לתוך עולם של קודש, בינו לבין הקב"ה.

לתשומת לב:

יש כמה חלקים בסוגיא שלא התייחסנו אליהם, קושיות על ר' זירא וקושיות על רבא, גם בהם אפשר כמובן למצוא חידוד לשיטות ועומק נוסף, אך יש לנסות לתפוס את הנפח המרכזי של הסוגיה שהוא השיטה של כל חכם. בנוסף, לא התייחסנו כלל לרש"י ותוס' כלל אך הם יכולים לעזור לחדד את הדברים עוד יותר.

הרחבות:

ניתן לעיין ברמב"ן על פרשת אמור וכן מחלוקת ר' עקיבא ור' אליעזר מה היו הסוכות במדבר, האם ענני כבוד או סוכות ממש עשו להם (דף יא:):

הא ניחא למאן דאמר ענני כבוד היו ,אלא למאן דאמר סוכות ממש עשו להם מאי איכא למימר? דתניא, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, סוכות ממש עשו להם ,כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן, אמר קרא: חג הסוכות תעשה לך, מקיש סוכה לחגיגה, מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, אף סוכה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.

מקור נוסף הוא בסוגיה על הסוכה וארון הברית (דפים  ד:- ה.):

מנלן? [דשיעור המינימלי של סוכה הוא י' טפחים]... ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה, וכתיב 'ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו אליהו ומשה למרום שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (סוכה ד ע"ב-ה ע"א).

מקור נוסף על היחס בין סוכה וקרבן חגיגה:

"ותניא רבי יהודה בין בתירה: כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר 'חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'' (סוכה ט ע"א).

גם  בירושלמי גודל הסוכה נלמד מן המשכן:

ירושלמי  (סוכה א', א): רבנן ילפין לה מפתחו של היכל, ור' יודה יליף לה מפתחו של אולם.

'קרבן העדה' מפרש: רבנן ילפין לה לגובה סוכה והמבוי מפתחו של היכל.