סוכה נב ע"א: התמודדות עם יצרים

רקע לסוגיה:

הסוגיה בה אנו עוסקים היא סוגיה מיוחדת. בעוד שבהרבה מהסוגיות לא קל למצוא את העניינים אקטואליים ורלוונטיים לחיי התלמיד המודרני, הרי שסוגייתנו נשארת ותישאר לעולם רלוונטית. ההתמודדות עם היצר היא מלחמה פנימית של כל אדם מאז ומעולם והיא מתרחשת בכל יום, ויש לפעמים שבכל היום. אמנם לא באופן שווה אצל כל אחד אבל היא בהחלט נמצאת אצל הכל.  למלחמה זו יש השלכות מרחיקות לכת על כל אדם באשר הוא לכיוונים שונים. יש שנופלים מהמאבק ונוטשים, יש שמצליחים ועולים, ויש "שבע יפול צדיק וקם" שהמלחמה שלהם קשה איתו והם נלחמים, קמים, נופלים ולא מוותרים.

סוגייתנו (סוכה נב) עוסקת ביצר הרע. היא כוללת צירוף אגדתות ומימרות של חכמים על יצר הרע. כל חכם מביא מימרא נכונה לדעתו על היצר ומנסה להראות איך תופס אותו ואיך הוא מוכיח את דעתו וככה כל חכם מוסיף על השני עוד נדבך בהיכרות שלו עם היצר.

בהצעת השיעור שלפנינו מוצגים ציטוטים ומקורות נוספים מדברי חכמים, כדי להעשיר ולהעמיק את העיון בנושא היצר הרע.

בלב השיעור נמצאת ההבנה שיחסם של חכמים ליצר הרע לא היה חד גוני. יש צד מסויים שלפיו היצר הרע הוא הדבר הגרוע ביותר שיש, הוא רע, הוא מלאך המוות, והיחס אליו צריך להיות של הימלטות וחשש.

יש צד אחר שלפיו יש אפשרות של שליטה ביצר. ישנם כלים שאפשר להתמודד איתו בעזרתם.

ויש צד שלישי, שלפיו יש ביצר הרע דברים חיוביים!! כן. יש בו צד טוב שבלעדיו לא היה יכול העולם להתקיים. היצר הרע הוא הכרחי. כוח המוות הוא בו בזמן גם כוח החיים.  

את השיעור כדאי לפתוח בהקרנת קטע מהסדרה "שטיסל" - דקה 47.50.-52.00.

(הסבר ההקשר: בקטע המוצג, נראים אריה ואשתו טובי, הורים במשפחה חרדית. טובי רוצה שבעלה יעזוב את הכולל וילך להוציא את הכישרון שה' חנן אותו- וילך לשיר בלהקה חסידית. אריה שומע בעצתה והולך לאודישן. הוא שר "ואפילו בהסתרה"...ומיד כובש את לב כל השומעים שהיו איתו. הם רוצים לצרף אותו תכף ומיד. בין לבין החזרות, נראה אריה עומד ומדבר עם ראש הלהקה- גרליק. גרליק מספר לו שהוא טוב עוד יותר מהזמר שהיה לפניו בלהקה. צבי אריה שואל אותו בסקרנות מה קרה לאותו זמן שהיה לפניו. גרליק עונה לו שהקודם היה זמר ענק. ועם הזמן הוא התלהב ממעמד הבמה. ולקח את זה קצת רחוק ולאט לאט בגלל זה הוא התחיל לחפף...ל הוריד את הזקן..את הפאות..את הכיפה.. ולבסוף נמאס לו מאשתו "הכבויה" לטענתו. שהייתה לובשת בגדים חרדיים משעממים והוא עוזב את אשתו הילדים וחי חיי הפקרות בתל אביב. צבי אריה, שאשתו אף היא לובשת בגדי חרדים נראה חושב לעומק. מגיע הבייתה. רואה את אשתו בבית ומתקשר לגרליק ומודיע לו שהוא עוזב את הלהקה.)

קטע זה הינו קטע מעניין. מוצג כאן הקונפליקט עם היצר הרע. בין "הצלחה מסחררת" לבין חיים רגילים ו"משעממים". עם זה כדאי לפתוח את השיעור, ואז לשאול את התלמידים – מה הדילמה שעמדה בפני אריה? האם אריה נהג נכון? האם היה יכול/ צריך לנהוג אחרת? לאחר שנשמע תגובות להחלטתו, נמשיך בעיון במקורות.

לחילופין, ניתן לפתוח בכמה מסיפורי התנאים המופיעים במסכת קידושין בסוגיית ייחוד, ובעזרתם לדון בעצמת היצר הרע ובנוכחותו בחיינו.

הסיפורים:

1. רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי[1].
2. ר' עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל כי מטא לפלגיה דדיקלא שבקיה אמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי[2].
3. אמר רבי טרפון הזהרו בי מפני כלתי ליגלג עליו אותו תלמיד אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל לא היו ימים מועטים עד שנכשל אותו תלמיד בחמותו[3]

לאחר מכן, נפנה ללימוד מקורות משלוש קבוצות.

ניתן לחלק את המקורות לדפי מקורות, ולחילופין, להניח אותם בכיתה ולהזמין את התלמידים להסתובב בין המקורות וללמוד אותם, ואז לשוב למקומם.

דף /סיבוב ראשון:

כדדרש רבי יהודה: 'לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים: צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה; הללו בוכין והללו בוכין: צדיקים בוכין ואומרים "היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה", ורשעים בוכין ואומרים "היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה" [4].

שאלת הנחיה:

הסבר לדעתך מי בוכה ועל מה, ואם יש דרך אחרת לפרש את הקטע.

אמר רב[י] אסי: יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה

וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם - זה יצר הרע, שצפון ועומד בלבו של אדם [5]

אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו, שנאמר ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ [6]

אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות [7].

מלך זקן וכסיל - זה יצר הרע. ולמה קורא אותו מלך? שהכל שומעין לו. ולמה קורא אותו זקן? שמזדווג לו מילדותו ועד זקנתו. ולמה קורא אותו כסיל? שהוא מלמד לאדם דרך רעה [8].

לאחר הלימוד של המקורות הללו/ לאחר הסיבוב בין המקורות, נשים מוזיקה שקטה בכיתה, או שנשקיט את הכיתה לגמרי, ונבקש מכל תלמיד לשבת עם עצמו ולחשוב כיצד הוא מרגיש לגבי היצר הרע לאור המקורות הללו.

דף/ סיבוב שני:

תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע אם אבן הוא נימוח שנאמר הוי כל צמא לכו למים ואומר  אבנים שחקו מים [9]:

מר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ" ; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם"; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר "עַל מִשְׁכַּבְכֶם"; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה שנאמר "וְדֹמּוּ סֶלָה" [10].

שאלת הנחיה: לאור מה שקראת, האם השתנתה לך התפיסה לגבי היצר הרע? איך אתה מרגיש כעת לגביו?

דף/ סיבוב שלישי:

" וירא...את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. אמר רב נחמן בשם ר' שמואל. הנה טוב מאוד- יצר טוב. והנה טוב מאוד- יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאוד הוא אתמהא?? אלא שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד בנים [11].

אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה במערבא (תרגום: אמרו: הואיל ועת רצון היא, נבקש רחמים שיימסר בידינו גם היצר העברה (עריות). ביקשו רחמים ונמסר בידיהם. אמר להם (הנביא: תיזהרו, אם תהרגוהו העולם יתקלה. אסרו את היצר 3 ימים וחיפשו ביצה בת יומה בכל ארץ ישראל ולא מצאו. אמרו: מה נעשה? נהרגהו- יתקלה העולם. נבקש רחמים על חציו (שיישאר כוחו החיובי)- חצי בשמים לא נותנים. סימאו את עינו ועזבוהו והואיל הדבר שלא יתגרה האדם בקרובותיו.[12])

ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אישה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש לתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכיסא כבודי וחזור להן תשובה......יצר הרע יש ביניכם?? מיד הודו לו להקב"ה ... וכל אחד ואחד נעשה לו (למשה)....אף מלאך המוות מסר לו דבר שנאמר וייתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו' אי לאו דאמר ליה מי הווה ידע:[13]

מאז שבטל יצרא דעבודה זרה נסתלק כוח החיים הרענן של יסוד האהבה האלוקית מן העולם [14].

מעת שנעקר יצרא דעבודה זרה נסתלקה נבואה מישראל [15]

שאלות הנחיה:

1. לאור מה שקראת, איך אתה מרגיש ביחס ליצר הרע? האם השתנתה לך התפיסה לגביו?
2. האם הוא רק רע? האם הוא גם טוב?
3. האם זיהית יחס מסויים בין חלקי המקורות? אם כן, מהו?

בחלק זה, ננסה לשקף, ומתוך כך לחזק אצל התלמיד ואת רוחו. נחלק לתלמידים טבלה שעוסקת בהתמודדות האישית שלהם עם היצר ותוצאותיה.

ההנחיה: חשוב על מקרים בהם אתה זוכר שנפגשת עם היצר. אין צורך לציין את המקרים.

מלא לפי הטבלה פעם שניצחת והתגברת ופעם שהפסדת ונפלת.

                                                                              |          התגברתי          |             נכשלתי             |

נסה לתאר איך הרגשת?  

 מה קרה כשהגעת לאותו מקרה שוב?

האם זה השפיע עליך אישית?

האם זה השפיע עליך חברתית?

האם אחרי זה קיבלת על עצמך משהו?

האם ראית את עצמך באור שונה לאחר המקרה?

כמובן שהטבלה אישית ונשארת אצל התלמיד בלבד. וכאמור, אין צורך לספר את המקרים.

יחד עם זאת, ניתן לעורר דיון על התחושות וההשלכות של ההתמודדות עם היצר, ועל היכולת להתמודד איתו – גם לאור ההבנה של המקורות שיש בו כוחות חיים.

[1] קידושין פא' עמ' '

[2] שם.שם.

[3] קידושין פא עמ' ב'

[4] גמרא סוכה נב.-נב:

2 שם. שם.

[6] שם.שם

[7] בבא בתרא ט,א-

[8] מדרש רבה קהלת ד,יג

[9] קידושין ל עמ' ב'

[10] ברכות ה' עמ א

[11] בראשית רבה ט,א

[12] יומא סט' עמ' ב'

[13] שבת פח' עמ' ב'

[14] הרב קוק אדר היקר מאמר שלישי עמ' ל-לא'. הוצאת הרב קוק.

[15] רבי צדוק מלובלין רסיסי לילה אות י"ג.