סוכה לב ע"א: לולב ו'כפת תמרים'

רקע לסוגיה:

המשנה מציגה את כל סוגי הלולבים הפסולים. הגמ' דנה במקור להגדרת הלולב (כפת תמרים) ובדינים הנובעים מפסוק זה. בשיעור ננסה לראות את הלולב מבעד לאופי ההלכות הנלמדות מהפסוק.

מקורות

ויקרא כג: מ

הסוגיה לב. - "ר' יהודה אומר" עד הנקודותיים (עם רש"י).

ספר החינוך שכד:

ועוד יש בארבעה מינין אלו ענין אחר, שהם דומים לאברים שבאדם היקרים (עי' מדרש רבה ויקרא פ' ל' ומדרש תנחומא אמור אות יט). שהאתרוג דומה ללב, שהוא משכן השכל, לרמז שיעבד בוראו בשכלו, והלולב דומה לשדרה שהיא העקר שבאדם לרמז שיישיר כל גופו. לעבודתו ברוך הוא, וההדס דומה לעינים, לרמוז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו, והערבה דומה לשפתים, שבהן יגמר האדם כל מעשהו בדבור, לרמז שישים רסן בפיו ויכון דבריו ויירא מהשם יתברך אף בעת השמחה.

ויקרא רבה ל:י

"פרי עץ הדר" זה הקב"ה שכתוב בו (תהלים קד, א) "הוד והדר לבשת" "כפות תמרים" זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו (שם  צב, יג) "צדיק כתמר יפרח" "וענף עץ עבות" זה הקב"ה דכתיב (זכריה א, ח) "והוא עומד בין ההדסים" "וערבי נחל" זה הקדוש ב"ה דכתיב ביה (תהלים סח, ה) "סולו לרוכב בערבות ביה שמו":

ויקרא רבה פרשה ל:יב

פרי עץ הדר - אלו ישראל: מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים- אלו ישראל מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. וענף עץ עבות - אלו ישראל: מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם, כך הם ישראל יש בהם שיש הם מעשים טובים ואין בהם תורה. וערבי נחל - אלו ישראל: מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך ישראל יש בהם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים… ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם? לאבדן אי אפשר!  אלא אמר הקדוש ברוך הוא: יקושרו כולם לאגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו

התלמידים ילמדו את המקורות, ולאחר מכן יתבקשו לצייר את ההצעות השונות לפירוש 'כפת תמרים' כפי שהן מופיעות בגמרא (לולבא, תרותא, אופתא, כופרא, וכפי דתמרי לפי הגמרא ורש"י.)

לאחר מכן, נתבונן עם התלמידים במאפייני הלולב – לאור האפשרויות שנדחות בגמרא:

• צריך להיות כפות.
• יכול להיות פרוד.
• דבר שנעים לבני אדם.
• דבר אחד.

נשאל את התלמידים:

1. מה נוכל ללמוד על הלולב בעיני הגמרא?
2. האם אפשר לנסות לאפיין את ההצעות שהוצגו בסוגיא (לולבא, תרותא, אופתא, כופרא), ולשים אותן על ציר? מה יהיו הקצוות של הציר הזה? (אפשרויות: קשה - גמיש; אחיד - מפוזר; )

תורף החידוש הלמדני: 

בלימוד על מה שהלולב 'לא', הגמרא מציירת לנו תמונה של תכונות הלולב עצמו.  הלולב הוא אחד ולא שניים, מאוגד ולא מפוזר, אבל יש לו גם את הפונטנציאל להיות המוני והוא לא יחיד לגמרי; הוא נעים ולא מסוכן.

לאחר הלימוד ותשומת הלב למאפייני הלולב, נבקש מהתלמידים לענות על השאלות הבאות:

1. לאיזו תכונה של הלולב לא שמת לב מקודם?
2. נסה לדמיין שאתה לולב. כתוב פרסום לעצמך ללקוח בשוק שמכיר טוב טוב את סוגייתנו ותנסה למשוך אותו לקנות אותך.

לאחר סיום הלימוד, נעבור לקריאה (בחברותות או במליאה בכיתה) של המקור מספר החינוך והמדרשים מויקרא רבה.

בעקבות לימוד המדרשים (שמפליגים מעבר לאמור בגמרא במשמעות שהם מוצאים בארבעת המינים ובתוכם בלולב) ניתן לבצע את אחת מהאפשרויות הבאות:

1. התלמידים יציעו 'מדרש' משלהם, ובו ישוו את הלולב למשהו חדש, בעקבות מה שנלמד בסוגיה. המדרש ייפתח במילים 'לולב זה....' ואח"כ יובא ביאור. למשל ניתן להשוות לאדם, לעם ישראל, לתכונות מסוימות וכו'.
2. אם השיעור מועבר לפני חג הסוכות - התלמידים יתבקשו לכתוב "יהי רצון" שיקראו לפני נטילת לולב – "יהי רצון מלפניך… שאהיה יותר דומה ללולב, בכך ש..... (לחילופין, אפשר לבחור לא 'שאהיה' אלא ש'משפחתי תהיה', או 'עם ישראל יהיה', או 'העולם יהיה' וכו').

לתשומת לב

אפשר גם להעביר את השיעור בסדר ההפוך: ללמוד קודם את המדרשים ואז ללמוד את הגמרא.  בתוך לימוד הגמרא, ולימוד של כל אחד ואחד מההצעות שהגמרא מביאה, ניתן להכניס אחת מהשאלות ההפנמתיות.  למשל, אחר לימוד "חרותא," לבקש את כתיבת ה'יהי רצון' וכו'.

הרחבות

1. המשנה דף כט: ורש"י ותוס' שם ד"ה נפרצו עליו.
2. דף לז: - "ואמר רבה לא לידוץ… אינו חוצץ" - האם מותר שיהיה עלי הלולב מנותקים מהלולב עצמה ומחוברים רק על פי האגד, או לא?  מה ההשלכות מהמחלוקת לאחדות הלולב ותכונותיו?
3. ערוך לנר, לב. ד"ה "ואימא חדא" - כנראה לפי ערוך לנר, לפי פשט הפסוק בתורה, הלולב אמור להיות יותר מאחד, ומזה ניתן לומר שחייבים לכפות, כי רק מה שיותר מאחד ניתן לכפות מהרבה לאחד.  מה הקשר בין ערוך לנר לספר החינוך? איך האדם הרבה שכפות לאחד?