הדלקה או הנחה עושה מצווה?

הקדמה:

מצוות הדלקת נרות חנוכה היא אחת המצוות האהובות על רבים מאיתנו. בכלל, חנוכה נתפס בתודעה הציבורית כחג נעים המזמין אותנו להתכנס בבית אל מול הנרות, לאכול סופגניות ולשמוח.. בעולם התרבותי בו אנו חיים שאלת החשק והנעימות שבקיום מצווה תופסת מקום בעל חשיבות ומשמעות גדולה, לעיתים עד כדי ההחלטה האם לקיים את המצווה או לא.. בשיעור זה ננסה דרך שאלות המתעוררות במצוות הדלקת הנרות לגעת בשאלה הגדולה: מה היחס הנכון שצריך להיות לנו ביחס למצוות – האם עלינו לקיים אותם כמתוך עמדה של קבלת עול כעבד לפני אדונו או מתוך עמדה של שמחה והתלהבות?

הצעה למהלך שיעור:

א. נפתח את השיעור בשאלה לתלמידים – ערב חנוכה, בעוד זמן קצר תיערך בבית הדלקת נרות חנוכה. נבקש מהתלמידים להעלות את הסיטואציה הזו בראשם- מה מתרחש בבית בזמן זה? מה האווירה? מה עושים? איזה חלק מתוך הדלקת הנרות משמעותי עבורם וחקוק בהם במיוחד?

ב. כעת נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב על מצוות שמעוררות בהם שמחה וחשק לעשותן ועל מצוות שקשה להם לקיים בשמחה וברצון. כדאי לתת למשימה יותר מחצי דקה של מחשבה  כדי לתת לתלמידים להיכנס בלב ובראש למה שמתעורר בהם כאשר הם חושבים על מצוות כאלו או אחרות. אפשר לתת לתלמידים לשתף ברשימה שכתבו ולבחון האם יש מכנה משותף למצוות אהובות (דווקא בין אדם לחברו ואולי דווקא בין אדם למקום? מצוות שלא תובעות מאיתנו הרבה או דווקא מצוות תובעניות? מצוות שאנחנו עושים ביחיד או מצוות שאנחנו עושים בציבור? וכו')

ג. בלילי שבתות שרים ברוב קהילות ישראל את השיר "ידיד נפש" כחלק מקבלת השבת המשותפת. ישנן שתי גרסאות לאחת השורות בשיר: "והיתה לך שפחת עולם", או "והיתה לך שמחת עולם" (על פי הפירוש באתר "פיוט" נראה שהגירסא המקורית היא "שפחת עולם"). ניתן לתלמידים את שתי הגירסאות (מצורף לקמן) וננסה לנתח יחד איתם מה ההבדל ביניהם? השיר מבטא את כמיהתה של הנפש לקשר עם הקב"ה ואת היותה חולה מרוב געגוע ורצון להידבק באלוקים. השורה האחרונה בבית השני מתארת את שיא השאיפה ושם מחלוקת הגרסאות: האם אנחנו מבקשים להיות "שפחת עולם" לקב"ה? או שאנחנו מבקשים שהקשר עם הקב"ה יביא לנו "שמחת עולם"? נדון עם התלמידים בשני הטיפוסים העולים מתוך הגרסאות השונות: מה ההתמודדויות, האתגרים והסכנות בפניהם ניצבת כל דמות? מה הרווחים והעולמות שמקבלת כל דמות מהקשר שלה עם הקב"ה?

בכיתות בהן תרגיל כתיבה יכול להצליח, אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב מפגש ושיחה בין שתי הדמויות: מה שונה ומה דומה בעולמות שלהם? מה נקודות המחלוקת שלהם? אפשר את התרגיל הזה לערוך במחשבה ודיון משותף עם התלמידים ולאו דווקא כתרגיל כתיבה אישית.

ידיד נפש

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם                  נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ              בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא                 וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת/ שִמְחָת עוֹלָם

ה. להלן חלק מדברים שכתב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, אחד מגדולי החסידות בראשית דרכה, בספר הדרשות שלו "קדושת הלוי". בדרשה זו מנתח רבי לוי יצחק באופן דרשני את המחלוקת המופיעה בגמרא ביחס למצוות חנוכה האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. בפשט הדברים המחלוקת נוגעת לשאלה האם עיקר המצווה מתבצעת ברגע שאדם מדליק נר חנוכה או ברגע שאדם מניח את החנוכיה במקום הפונה לרשות הרבים (נפקא מינות לשאלה יכולות להיות מה קורה כאשר הנר נכבה לאחר שהדלקנו אותו אך לפני שהנחנו אותו או האם ניתן לקחת נר דולק ולקיים את המצווה רק  בהנחתו במקום שפונה לרשות הרבים). רבי לוי יצחק מברדיצ'ב דורש את המחלוקת כעוסקת בשאלה מה עושה את העיקר בקיום המצוות שלנו: ההדלקה, דהיינו: המקום בו הנפש שלנו בוערת ונלהבת לקיים את המצווה או ההנחה, דהיינו: המקום בו הנפש שלנו עושה במנוחה ומתוך חובה את המצווה.

נלמד את הדברים. בכיתות בהן כדאי לעשות אתנחתא ליצירה לפני שלומדים ומתייחסים באופן מילולי ומעמיק לטקסט, אפשר לתת לתלמידים לבחור את אחד מהמונחים "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה" וליצור כיצד נראית ההדלקה או ההנחה שעושות את המצווה (כמובן לא ביחס ספציפי למצוות הדלקת נר של חנוכה אלא למצוות באופן כללי).

נשאל את התלמידים:

• האם הם מסכימים שעיקר העניין בקיום מצוות הוא לעשות אותם בהתלהבות ובהדלקה?

• מה גורם למצב בו "נטמטם ליבו ושכלו של האדם" שמפריע לנו לקיים מצוות בהתלהבות?

• כיצד הם נוהגים כאשר ההתלהבות לקיום מצווה לא קיימת אצלם?

• מה מציע רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לעשות במצב כזה?

• מה דעתם על הפתרון שמוצע בקטע?

ו. נקרא עם התלמידים את הדברים הבאים שאמר הרב עמיטל ז"ל, מי שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון ונעורר בעקבותיהם דיון, סביב הנקודות הבאות:

• מה התהליך שהרב עמיטל מתאר בקטע זה? האם אתם מזדהים עם ניתוח המציאות?

• מה מעורר בכם הביטוי "מחויבות" בכלל ו"מחויבות הלכתית" בפרט?

• איזה ברכה קיימת בתהליך התרבותי שמתאר הרב עמיטל בקטע זה?

• אילו אתגרים קיימים בתהליך תרבותי זה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

ז. כסיכום לשיעור נבקש מהתלמידים לנסות לחשוב על עצות שונות שיכולות לסייע לנו להדליק את עצמנו לקיום מצוות. אפשר לבקש מכל תלמיד לחזור אל הרשימה שעשה בתחילת השיעור וביחס למצוות שקשה לו לקיים בשמחה לתת לעצמו עצות אישיות כיצד להידלק, ואפשר לבצע את המשימה בקבוצות ביצירת מעין רשימת עצות מעשיות שתעזור לכולנו לקיים מצוות בהדלקה מתפרצת יותר.