א. ביקשתי מהבנות לזרוק אסוציאציות שעולות בהן לשמע המילה צניעות. שמענו עוד ועוד מילים. האסוציאציות היו טעונות מאד, והעלו הרבה דיונים ראשוניים על מהי צניעות ועוד.
ב. קריאת הפסוקים ממיכה. התמקדות בביטוי "והצנע לכת עם אלוקיך" איך הן מבינות את האמירה הזו? מה זו הצנעת לכת עם אלוקים? עלו הרבה כיוונים מעניינים.
ג. לימוד המקורות(מצורף בהמשך) – תוך ניסיון להבין מהו המכנה המשותף לנתינת הלוחות, אמירת שם ה' המפורש ודיבור ה' עם משה. בכולם יש גילוי של דבר מה, הכהן הגדול- נכנס לפני ולפנים, הוא היחיד שיודע ואומר את השם המפורש- שהוא גילוי המהות, חשיפת ההתגלות האלוקית. גם התורה היא גילוי דבר ה' בעולם, וכך הנבואה וההתגלות למשה. לאחר שנבנה הבית- המשכן, יש מקום להתכנסות, למעבר הדיבור האלוקי להתגלות מתוך המקום הפנימי, המכוסה. הגילוי צריך להעשות בהסתר. הצניעות היא כיסוי לצורך גילוי. דווקא המסכים הם מאפשרים מפגש וחשיפה עמוקה ומהותית יותר. ניסינו לעמוד על הנקודה הזו ולהבינה לעומקה- למה זה כך?איפה אנחנו רואות זאת סביבנו? כל העולם של הצניעות נמצא על הרצף והריקוד הזה שבין הגילוי לכיסוי ובין פנים לחוץ.
ד. סיימנו בדבריה של דינה הורוביץ על הצניעות כחיבור לפנימיות. מה זה אומר להיות אדם שמחובר פנימה. כמה אנו תלויים במבט החיצוני, שיאשר את קיומי, והאם יש לי קודם כל את החיבור הפנימי והעמוק לעצמיות שלי.