צניעות שיעור שני: בריאת האישה מן הצלע

מהלך השיעור

א.פתחנו בשירו המקסים של שלמה טנאי "להשאיר":

להשאיר /שלמה טנאי.

דנו בשיר- מה הוא אומר, המה הוא מעורר בהן. כיצד הוא מתקשר לנושא שלנו, לצניעות?

ב. ע"פ סדנא של ורד ליפשיץ: ביקשתי מהן לכתוב את המילה 'ראש' ואז לכתוב שלוש תכונות המתקשרות למילה זו, משם עברנו למילים: עין, אוזן, פה, לב, יד, רגל. אח"כ חילקתי להן את המדרש החסר והן השלימו אותו בעזרת המילים שכתבו קודם. עשינו סבב בו כל אחת הקריאה את שכתבה. יוצא מאד מעניין...

בראשית רבה (וילנא) פרשה יח

רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר

ויבן כתיב-

התבונן מאין לבראתה

אמר:

לא אברא אותה מן הראש שלא תהא _________________,

לא מן העין שלא תהא ________________,

ולא מן האוזן שלא תהא __________________,

ולא מן הפה שלא תהא _____________________,

ולא מן הלב שלא תהא _____________________,

ולא מן היד שלא תהא _____________________,

ולא מן הרגל שלא תהא ______________________,

אלא __________________________

ג. למדנו את המדרש השלם. למה האישה נבראה מהצלע? יש כאן איזו תפילה "תהא צנועה, תהא צנועה..." שימת לב לכך שבמדרש אין התייחסות לבגדים.

הוא אומר על צניעות משהו הרבה יותר רחב.

המדרש אומר שהצניעות נקבעה והוטבעה באשה עוד בעצם ברייתה. היא נבראה מהצלע "שהוא צנוע באדם, אפילו בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה."

העיסוק הוא על ציר של גילוי וכיסוי, פנים וחוץ.

קישור לשיר שראינו בהתחלה. האם יש לי את התחושה, ואני משדרת אותה, שיש בי מעבר למה שנראה ונגלה, שיש בי עוד, שלא פירשתי את עצמי עד תום?... הצניעות היא כומסת סוד. יש בה את התחושה של ה"מעבר".

בראשית רבה (וילנא) פרשה יח ד"ה ב רבי יהושע

רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר

ויבן כתיב-

התבונן מאין לבראתה

אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה,

לא מן העין שלא תהא סקרנית,

ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית,

ולא מן הפה שלא תהא דברנית,

ולא מן הלב שלא תהא קנתנית,

ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית,

ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית,

אלא ממקום שהוא צנוע באדם

אפילו בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה,

ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה

היה אומר לה תהא אשה צנועה אשה צנועה.

קנתנית= קנאית

פרסנית= יצאנית, הולכת למקומות לא רצויים