מצור

רקע:

גם לחורבן בית ראשון וגם לחורבן בית שני קדם מצור. בבית ראשון הטיל נבוכדנצאר מלך בבל מצור על ירושלים בעשרה בטבת, בשנת 588 לפני הספירה, וכעבור פחות משנתיים, בט' בתמוז נפרצו החומות ובט' באב חרב הבית.

בבית שני הטיל טיטוס שר צבא רומא מצור על ירושלים, באביב של שנת 70 לספירה. כעבור כמה חודשים, בי"ז בתמוז נפרצו החומות ובט' באב חרב בית שני.

מטרתו של שיעור זה היא להפגיש את התלמידים עם סיפור המצור בתקופת בית ראשון, שלזכרו אנו צמים בעשרה בטבת ולעסוק בחוויית המצור הכללית והפרטית ובדרכים להתמודד עימה.

מהלך:

א. נכתוב על הלוח את המילה 'מצור' ונבקש מהתלמידים להעלות מילים שמילה זו מעוררת בהם.

ב. נחלק את בכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת תקבל את הפסוקים במלכים ב' המתארים את המצור והקבוצה השנייה תקבל את הפסוקים מיחזקאל המתארים את דימוי המצור שהוא ערך. באותו יום בו התחיל המצור על ירושלים התגלה אליו הקב"ה וציווה אותו לעשות מעשה סימלי שידמה את המצור על ירושלים. (מצורף דף מקורות)

נבקש מכל קבוצה לקרוא את הפסוקים בקריאה איטית ולכתוב רשימה של התחושות העולות מתוך הפסוקים: מה יוצר מצור? גם מה שכתוב בפסוקים במפורש וגם מה שנראה/ נשמע לתלמידים מבין השורות

(רשימה לדוגמא: אין חופש תנועה, סוג של כלא, רעב, פחד, תחושה של סגר- צבא מקיף מכל הכיוונים, קיר ברזל- אין דרך לפרוץ ולהימלט, השכיבה על הצד- חוסר אונים, חוסר פעולה, רעב וצמא, אוכל שהולך ומתכלה, עד מוות. )

ג. לאחר לימוד הפסוקים, כל קבוצה תקריא את הרשימה שערכה ונשאל את התלמידים מה לדעתם התרחש בירושלים בזמן המצור. המצור ארך כמעט שנתיים. מעבר לרעב, ולפחד העולים מן הפסוקים, מה לדעתם התרחש בין האנשים, כחברה, כפרטים, בתוך המשפחות? נשמע כמה כיוונים העולים מן התלמידים.

ד. המצור הוא מצד אחד חלק מתהליך חורבנה של ירושלים ע"י בבל, אבל יש לו גם משמעויות סמליות מעבר לרובד הפשוט. כך למשל מסביר רבי אלעזר את בניית המצור המדומה ע"י יחזקאל דווקא מברזל:

בבלי ברכות לב, ב

ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר (יחזקאל ד) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

ע"פ הגמרא המצור, מעבר להיותו צורת לחימה, הוא ביטוי למרחק ולניתוק הקיים בין עמ"י לקב"ה.

נשאל את התלמידים מה עוד יכול לסמל המצור, לדעתם?

ה. נניח לפני התלמידים חומרי יצירה שונים (צבעים מסוגים שונים, דבק, דפים צבעוניים ועוד) נבקש מכל אחד מהם לנסות לחשוב על סיטואציה שבה חש במצור. מצב שבו הרגיש כי הוא מצוי בצרה שאינו רואה דרך להיחלץ ממנה. בתחושה של "אין מוצא". נבקש מהתלמידים בעזרת חומרי האומנות השונים, ליצור את המצור עצמו- כיצד הוא נראה? מה צורתו? באילו צבעים הוא?

נניח את העבודות במרכז המעגל, ומי שמעוניין בכך יסביר את עבודתו לשאר.

ו. כעת נעבור ללימוד התורה של רב נחמן מברסלב "בצר הרחבת לי"

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן קמא קצ"ה

בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תְּהִלִּים ד), הַיְנוּ שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לָנוּ, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה'. יִרְאֶה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵצֵר לוֹ, גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ, וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְזֶה: "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת, וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ:

נשאל את התלמידים, מהי האופציה שמציע רב נחמן כהתמודדות עם מצד של 'מצור' של צרה המתרגשת על האדם? כיצד לדעתם נקודת המבט הזו יכולה להשפיע על תחושתו של האדם המצוי במיצר?

רב נחמן יודע כי התחושה של האדם המצוי במצור, המצוי בצרה, היא תחושה "טוטאלית". חוסר האונים ותחושת המחנק הם כל כך גדולים עד שהם משתלטים על התודעה וצובעים את כל התחושות בצבע אחד- צר. ההצעה של רב נחמן היא לנסות, על אף המצוקה והצרות בה שרויים, לחפש את נקודות ההרחבה שבתוך הצרה עצמה. להתבונן במציאות שבה אני נמצא מנקודת מבט רחבה יותר,  ולראות איך גם בתוך המציאות הקשה והקודרת, יש נקודות של הרחבה. לראות איך "בצר הרחבת לי". איך הקב"ה שולח לאדם הרחבות גם בתוך הצרה עצמה.

כמובן שהאדם שואף לגאולה גמורה ויציאה מתוך הצרה לחלוטין אך יש משמעות גם לחסדים הקטנים, לנקודות ההרחבה הנמצאות בתוך הצרה, והבחירה להסתכל כך על הדברים היא בידי האדם, אפילו כאשר הוא חש שהמציאות משתלטת עליו כליל והבחירה ניטלה ממנו.

להרחבה:

קישור למאמר המסביר את דבריו של רבי נחמן: