הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהדווקא כאשר רצון ההורים "מתנגש" עם אידיאלים , עלול להיווצר משבר אמיתי. הרב אריאל דן במקרה שבו הבן מבקש להתנדב לקצונה בניגוד לרצון ההורים. בסוגיא זו נבחנת ההגדרה המדויקת של ה"מורא" וה"כיבוד" וגבולות המצווה. אנו ניישם את העקרונות שעולים מן התשובה במקרה שקרוב לעולם תלמידי התיכון.
חייל מצטיין מעוניין להתנדב לקצונה, אולם ההורים חוששים, בגלל הסיכון שבתפקיד זה, ומתנגדים לכך. האם חייב החייל לשמוע בקול הוריו, או לא?
...כל מצות מורא פירושה להימנע מלפגוע בכבוד האב, ע"י מעשה הסותר זאת, כגון הסותר את דבריו וכדו'. ולכן, רק כאשר הוא מתכוון לזלזל בכבוד אביו, רק אז הוא עובר על מורא. אולם כאשר כוונתו לשם שמים, אין הוא עושה זאת מתוך זלזול באביו, אלא מתוך רצון לעשות את רצון אביו שבשמים, שגם אביו חייב בכבודו, לכן אין בכך משום ביטול מצות מורא.
...כאשר אב ואם דורשים מבנם להימנע מלקיים דבר, הנחשב בעיניו להידור מצוה, כגון בנידון דידן - התנדבות לקצונה - עלינו לבדוק את שני מרכיבי המצוה. מצד מורא אין כאן, שהרי אין כוונתו לזלזל בכבודם, אלא שהרצון לשרת את העם וללחום את מלחמות ה' הוא הגורם לכך שהוא נאלץ לא לציית להם. ומצד כבוד גם אין כאן, שהרי מצות כבוד היא התועלת שיש להורים, ואילו כאן ההורים חוששים לשלומו של הבן, והתועלת הוא עבורו ולא עבורם, ואין כאן מצות כבוד. הדין יהיה שונה כמובן, אם ההורים עושים זאת לתועלת עצמם - דהיינו, שהם זקוקים לו מאוד, שישרתם ויסעדם, ולכן רוצים שישרת שירות קצר יותר וקרוב לבית. אם אכן זוהי מטרתם, יש כאן מצות כבוד.
...העולה מדברינו הוא, שגם עבור מצוה כמו ת"ת, הנדחית מפני כל המצוות, מותר לדחות מצות מורא אב ואם, והוא הדין לכל מידת חסידות ומנהג טוב. ולכן מסתבר, שגם התנדבות לקצונה דוחה מורא אב ואם. אך אם ההורים זקוקים מאד לעזרתו של בנם, בגלל היותם זקנים וחולים, ולכן הם רוצים שישרת שירות קצר יותר וקרוב לבית, הדבר צריך שיקול הדעת אם מותר לו להתנדב לקצונה, וכמו שהסתפקנו לעיל לענין בן שרוצה ללמוד תורה בעיר אחרת, ואביו ואמו צריכים אותו כאן.
בנידון דידן יש להביא שיקול נוסף, והוא מצוה דרבים. ובפרט מצוה שיש בה הצלת נפשות לכלל ישראל. אם כל הורה יתנגד להתנדבות בנו לקצונה, לא נוכל לקיים צבא ולהגן על ההורים עצמם. אלא שאם מדובר במקרים חריגים של הורים חולים וזקנים, אין מקום לטענה שכל ההורים יימנעו מבניהם להתנדב, וחזר ספקנו הקודם למקומו. אך הורים בריאים, שכל חששם הוא טובת בנם - לדעתם - אין צורך להתחשב בדעתם. והרי זה כמו שאמדוהו לאכול גרוגרת בשבת, ורצו עשרה בני אדם והביאו לו עשר גרוגרות, כולם פטורין (מנחות סד,ב); וכל הקודם להציל הרי זה משובח, ואינו צריך ליטול רשות מבי"ד (יומא פד,ב, ורמב"ם הל' שבת ב,יז). והוא הדין שאינו צריך ליטול רשות מהוריו.
מיהו ראוי שיעשה כן בדרכי נועם, בהבנה למניעיהם, מתוך אהבה וכבוד. ובדרך כלל, כשאדם מבין את הוריו ומכבדם כראוי, גם הם מבינים אותו ומתחשבים ברצונו, והפורש סוכת שלום יפרוש שלום עלינו ועל כל ישראל.
...העולה מדברינו הוא, שגם עבור מצוה כמו ת"ת, הנדחית מפני כל המצוות, מותר לדחות מצות מורא אב ואם, והוא הדין לכל מידת חסידות ומנהג טוב. ולכן מסתבר, שגם התנדבות לקצונה דוחה מורא אב ואם. אך אם ההורים זקוקים מאד לעזרתו של בנם, בגלל היותם זקנים וחולים, ולכן הם רוצים שישרת שירות קצר יותר וקרוב לבית, הדבר צריך שיקול הדעת אם מותר לו להתנדב לקצונה, וכמו שהסתפקנו לעיל לענין בן שרוצה ללמוד תורה בעיר אחרת, ואביו ואמו צריכים אותו כאן.
בנידון דידן יש להביא שיקול נוסף, והוא מצוה דרבים. ובפרט מצוה שיש בה הצלת נפשות לכלל ישראל. אם כל הורה יתנגד להתנדבות בנו לקצונה, לא נוכל לקיים צבא ולהגן על ההורים עצמם. אלא שאם מדובר במקרים חריגים של הורים חולים וזקנים, אין מקום לטענה שכל ההורים יימנעו מבניהם להתנדב, וחזר ספקנו הקודם למקומו. אך הורים בריאים, שכל חששם הוא טובת בנם - לדעתם - אין צורך להתחשב בדעתם. והרי זה כמו שאמדוהו לאכול גרוגרת בשבת, ורצו עשרה בני אדם והביאו לו עשר גרוגרות, כולם פטורין (מנחות סד,ב); וכל הקודם להציל הרי זה משובח, ואינו צריך ליטול רשות מבי"ד (יומא פד,ב, ורמב"ם הל' שבת ב,יז). והוא הדין שאינו צריך ליטול רשות מהוריו.
מיהו ראוי שיעשה כן בדרכי נועם, בהבנה למניעיהם, מתוך אהבה וכבוד. ובדרך כלל, כשאדם מבין את הוריו ומכבדם כראוי, גם הם מבינים אותו ומתחשבים ברצונו, והפורש סוכת שלום יפרוש שלום עלינו ועל כל ישראל.
שאלות לעיון
א.העמקה והפנמה – לאחר לימוד התשובה נעלה לדיון בכיתה מקרה מקביל ששייך יותר לעולם הנערים בגילאי התיכון המוקדמים יותר (י'-י"א).
נער קיבל הצעה לשמש כמדריך בסניף פיתוח. התפקיד חשוב בגלל שאין במקום נערים שיכולים למלא את התפקיד.ביצועו על הצד הטוב יכול לקרב ילדים לעולם תורני ערכי. הוריו של הנער מתנגדים בגלל ש... (נשתף את התלמידים. נבקש מהם לנסח את הסיבות השונות כאילו נאמרו מפי האם ונכתוב אותם על הלוח .סיבות אפשריות – 1. דאגה ממצב לימודי ירוד – " אני כבר רואה את "הרב זרח" באסיפת ההורים הבאה. "תשמעי ,גב' קוזילביץ,הבן שלך פשוט לא לומד..." 2. געגועים , דאגה לנוחות הבן – "כל שבת שנייה לא תהיה בבית ? ! איפוא תישן ? מה תאכל ?" 3. הגזמת. ללכת שעתיים בכל כיוון ! "שברי הליכה" יהיו לך... ועוד ועוד )
נבקש מהתלמידים לתאר במילים שמביעות רגשות את הרגשתו של הנער כשסירבו הוריו לאשר לו להדריך , ואת הרגשת הוריו כששמעו על רצונו וחשבו על כך. ( למשל – הרגשתי אכזבה. ציפיתי שההורים יעריכו את הרצון שלי לתרום וכו'. הרגשתי כעס – באיזו זכות ההורים רוצים למנוע ממני... והרגשת ההורים –דאגה וכו' ) מטרת הבעת הרגשות היא "להיכנס לנעליים" של הדמויות ולחוות את המקרה לפני שניגשים לנתח אותו.
המקרה שבו דן הרב אריאל דומה למקרה שהצגנו בצדדים מסוימים ושונה ממנו בצדדים אחרים. נבקש מהתלמידים לחשוב על הצדדים השווים והצדדים השונים. (צדדים שווים- בשני המקרים רצון ההורים הוא שלבן "יהיה טוב". הם אינם זקוקים לו לצורך עצמם. בשני המקרים הבן חפץ להתנדב מעבר למה שהוא מחויב לו. צדדים שונים – הנער הצעיר יכול בקלות "להסתנוור" מדבר שאינו מתאים לו (ראו סיבה מס' 1). ההתנדבות להדרכה אינה חיונית כמו שירות בקצונה ( אע"פ שהיא מאד חשובה ! ). אי אפשר לטעון שאם לא ידריך ייפגעו ההורים עצמם.)
ב. משחק תפקידים – נבקש משני תלמידים להכין משחק תפקידים שבו יידרשו "להיכנס לנעליים" של האם ושל הנער. הכיתה תצפה במשחק התפקידים והתלמידים יתבקשו לחשוב כיצד יכול הבן, בדרכי נועם,כדבריו של הרב אריאל בסוף תשובתו, להגיע להסכמה הדדית עם הוריו.
( כיוונים – 1.גילוי אמפתיה והבנה גם כשאינך מסכים. 2.השארה (אמיתית !) של ההחלטה הסופית להורים. 3.פשרה (האם גם בקצונה אפשרית פשרת ביניים ?) – ההדרכה תתחיל בחופש הגדול ותימשך רק אם לא תהיה ירידה בלימודים. רק פעם בחודש הבן ייסע לשבת וכיו"ב )
ג. שאלה למחשבה - מה הבן שרוצה להתנדב לקצונה צריך לעשות במקרה הבא ? – הוריו אינם זקוקים לעזרה מיוחדת בבית וכל רצונם הוא שבנם יהיה מוגן כראוי. רצון זה הוא חזק כל כך עד שפגיעה בו גורמת מחושים שונים (בן זה חש בכך כבר בטיולים השנתיים המורכבים בכיתות התיכון). ננתח את המקרה לאור דבריו של הרב אריאל – מחד,לפי הגדרת ה"כיבוד" כמעשה המביא תועלת להורים ולא כמעשה המביא תועלת לבנם,אין כאן פגיעה בכיבוד. מאידך ,באופן עקיף אמנם, אי ההליכה לקצונה משפיעה לטובה על בריאות ההורים וגורמת להם רוגע ושמחה. (כיוונים שונים שהתלמידים יכולים להעלות – 1. אין לדבר סוף. האם הבן אחראי על הרגשות ההורים... ואם יחליט לגור בשכונה "קשה"...ההורים יחליטו בשבילי הכול... 2. תגובת נגד – כיון שההורים עשו למענינו כ"כ הרבה אנו מחויבים להימנע כל האפשר מעימותים עמם. אם הבן נקלע למצב כזה הוא צריך לנהוג כפי שהרב אריאל מציע בסוף תשובתו. בהרבה נועם , בהסברה גדולה, בהרגעה עד כמה שאפשר...)
בעקבות הדיון נבקש מהתלמידים להציע את השאלה בפני רב בית הכנסת שלהם ( או ראש הישיבה ) ולהביא לנו מתשובותיהם. בשיעור הבא נדון בתשובות שהובאו ונעלה אותם בצורה תמציתית על הלוח.
... מצוות כיבוד אב ואם מטילה חובת ציות על הבנים רק בנושאים הנוגעים ישירות לטובתם האישית של ההורים ולא לענייניהם האישיים של הבנים ... לדוגמה – בחירת מקום לשירות לאומי או מקום לימודים הוא עניינה של הבת ואינה נוגעת להורים ( אא"כ ההורים מבקשים שהבת תשהה בקרבת הבית כדי שתוכל לסייע להם ) ... אולם יש מן האחרונים ( המקנה והחזון איש ) אשר סוברים שכל סירוב לציית לבקשת ההורים היא פגיעה בכבודם וביטול מצוות מורא ( "איש אמו ואביו תיראו" ) לדעתם אין הבחנה איזה סוג בקשה מעלים ההורים , בכל מקרה חייבים הבנים לשמוע בקולם , למעט מקרים חריגים כגון בקביעת בת זוג או בן זוג , מפני שאסור לאדם לישא אישה שאינה מוצאת חן בעיניו...
...ניתן לצפות מבני "טובים" שלא יגלו אטימות כלפי רצונות הוריהם . בנים נבונים צריכים להשתדל להטות אוזן קשבת למשאלות ההורים , בגלל חובת הכרת הטוב כלפיהם ובגלל שההורים צברו ניסיון חיים עשיר ...
שיתוף
הדפסה
ייצוא