קידושין לז' ע"א - לז' ע"ב: מצוות התלויות בארץ

רקע

הסוגיה שלפנינו היא סוגיה ארוכה יחסית הדנה בפרטים של מדרשי הלכה, שהנושא שלה הוא מחלוקת ת"ק ור' אליעזר בדין חדש – האם מצווה זו היא תלויה בארץ ומתקיימת רק בא"י, או שמא היא מצווה שאינה תלויה בארץ ומתקיימת גם בחו"ל. הדיון המרכזי הוא בשאלה מה דעתו של כל צד.

הסוגיה בתלמוד הבבלי מדף לז ע"א "חוץ מן הערלה והכלאיים, איבעיא להו..." עד לז ע"ב "...עשה מצווה זו שבשבילה תיכנס לארץ".

עיון בסוגיה לפני הפנמה:

המשנה מציגה בפנינו מחלוקת בשאלת הגדרתה של מצוות חדש, מצווה שוודאי קשורה לחקלאות אולם לא ברור האם היא נכנסת להגדרה של מצוות התלויות בארץ. הגמרא תולה את המחלוקת הזאת בעניין חדש בשאלה פרשנית רחבה יותר הקשורה להרבה מצוות אחרות – כיצד אנו מפרשים את הביטוי "בכל מושבותיכם"? האם יש כאן הרחבה לכל מקום בו בני ישראל יושבים, או שמא יש כאן צמצום דווקא למקומות בהם הם "יושבים" במובן מדויק יותר של "ירושה וישיבה". הסוגיה כולה מפתחת דיון זה ובודקת את אפשרות היישום של שתי העמדות בעוד מקומות בהם הביטוי הזה מופיע.

הדיון סביב משמעות הביטוי "מושבותיכם" קשור ישירות לשאלת היחס בין המקדש כמרכז המקום והזמן של העם היהודי ושאר מקומות בהם עם  ישראל "יושב". הביטוי מושבותיכם מתייחס כמעט תמיד אל ה"גבולין", או שאר המקומות מתוך דו-שיח והנגדה אל המקדש[1], והשאלה הנשאלת היא עד לאן השפעה זו של המרכז היהודי מגיעה? האם הוא מוגבל לתחום של ארץ ישראל או שהוא מתפשט גם בחו"ל? האם השפעה זו היא "דין" בעם או בארץ? בהתבוננות כללית על שאלה זו ניתן להגיע לאבחנה מעניינת – ענייני קביעת הזמן (קידוש החודש) בהם המקדש והמרכז היהודי קובע ומתפשט כלפי חוץ, השפעה זו מתפשטת על כל יהודי העולם כולל יהודי חו"ל, אולם מצוות השייכות למקום ולאדמה והתנועה שלהם היא מה"גבולין" אל המקדש (מעשרות, ביכורים וכדו') רק יהודי ארץ ישראל חייבים.

מצוות חדש היא שונה ומעניינת בכך שהיא מקרה ביניים, מחד היא מצווה הקשורה לקרקע ולאדמה, אולם תנועת המצווה היא מהמקדש החוצה וקשורה לזמן, כמו קידוש החודש. עיקר עניינה מתרחש במקדש על ידי הנפת העומר על ידי הכהן הגדול ולא על ידי החקלאי עצמו. פעולה זו המתבצעת במקדש מתירה את האכילה של תבואה חדשה בשאר המקומות – "בכל מושבותיכם".
כאמור הסוגיה מרחיבה את השאלה מהדיון באיסור בחדש בלבד אל הפרשנות העקרונית של המושג "מושבותיכם" ובעצם דיון עקרוני על היחס בין המרכז היהודי בארץ ישראל לשלוחותיו מחוצה לה. עד כמה קצב הזמן ואופי החיים המתרחש בלב אמור להשפיע על קהילות ואנשים הרחוקים ממנו מאוד? עד כמה יהודי חו"ל הם ה"גבולין" של ארץ ישראל, ועד כמה הם שייכים כבר למרחב אחר?

סוגיה זו היא פתח טוב לדון בשאלה הרחבה יותר של היחס בין יהודי חו"ל לארץ ישראל. אמנם זו הרחבה מנושא הסוגיה הראשוני, אולם תנועה זו של הרחבה והפשטה היא בדיוק מה שהגמרא עצמה עושה במקרה שלנו.

 הצעה לפעילות

הסדנא תתקיים לאחר שלמדו בכיתה את הסוגיה ודנו בשאלות העומק שלה. מטרת הסדנא היא לעורר דיון בכיתה על שאלות רלוונטיות ואקטואליות הקשורות לשאלה העקרונית העולה מהסוגיה. הנושא אליו נתייחס יהיה היחס וההשפעה של יהודי חו"ל למדינת ישראל.

א.

1.      לפתיחת השיעור על היחס בין ישראל לתפוצות אפשר להשתמש בפולמוס הסרטונים של משרד הקליטה. משרד הקליטה הפיק סרטונים שמטרתם עידוד ישראלים 'יורדים' לשוב לארץ. הסרטונים עוררו זעם רב בקרב יהודי ארצות הברית על כך שהם מציגים תמונת מצב על פיה אי אפשר להיות יהודי שלם בחו"ל. בעקבות הסערה הציבורית הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת הקמפיין.

כדאי להקרין את הסרטונים עצמם: (כחצי דקה כל אחד)

2.      לאחר הקרנת הסרטונים הרב יחלק את הכיתה לשתי קבוצות כאשר הוא נותן לכל אחת מהן אחד משני טורי הדעה הבאים:

מקור אחד

מקור שני
 

כל קבוצה צריכה לבחור נציגים שיציגו את העמדות המובאות בו בעד ונגד התשדירים.

3.      בתוך הדיון בשאלת התשדירים, הר"מ ישאל את כל אחת מהקבוצות האם, על פי הדעה שהם מייצגים, ארץ ישראל נתפסת כמרכז הרוחני החשוב של העם היהודי, ובאיזה אופן. כאן ניתן לחזור שוב למושגים המופיעים בסוגיה – שני המושגים של "מושבותיכים" וכו'.

ב.

1.      הר"מ ישאל את התלמידים לגבי המצב היום ביחס בין יהודי חו"ל למדינת ישראל? באיזה אופן הם מושפעים ממנה? (דעת קהל) מה הם נותנים לה? (תרומות, לובי, תמיכה וכדו') איזה השפעה יש להם עליה? (השפעה פוליטית וכדו').

2.      הר"מ יכתוב את תשובות התלמידים על הלוח ויחלק את התשובות לשלושה טורים: מושפעים, משפיעים, נותנים.

3.      לאחר מכן ישאל הר"מ את התלמידים האם היחס הקיים היום מתאים למבנה שהתורה מציגה או שונה (בתורה יהודי חו"ל לא נותנים תרומות, יש להם מעט השפעה על המקדש אך הם כן מושפעים ממנו. תמונה די הפוכה למצב היום).

4.      הר"מ יבקש מהתלמידים להציע רעיונות לשינוי היחסים בין ארץ ישראל ליהודי התפוצות, באופן כזה שיגביר את ההשפעה והמרכזיות של הארץ על חו"ל.

5.      הר"מ יכול להעלות הצעות נוספות לשינוי היחס בין יהודי חו"ל למדינה ויפתח כל אחד מהם לדיון בכיתה: א. מתן זכות הצבעה ליהודי חו"ל. ב. פעילות של הסוכנות לעודד חגיגה של יום העצמאות בחו"ל. ג. ביטול יום טוב שני של גלויות להשוואת לוחות החגים. ד. הקמת בית דין מרכזי לענייני העם היהודי בארץ שיטיל סמכות על כל יהודי העולם. ה. בעד ונגד הקמת בתי חב"ד ברחבי העולם על מנת לאפשר ולבסס את החיים היהודיים שם. וכן הלאה כיד הדמיון הטובה של הר"מ.

להרחבה

1.      להרחבה בעניין איסור חדש והפסיקה בעניין חדש בחו"ל

2.      להרחבה בנושא היחס בין יהודי התפוצות ליהודי ארץ ישראל: