ברכת המפיל

הפסוק בפרשת ויחי  "המלאך הגואל אותי מכול רע...", מקשר אותנו באופן ישיר לקריאת שמע שעל המיטה. ברכת המפיל נאמרת בפתח לילו של האדם, והיא ההשתקפות של ברכת "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" הנאמרת בבוקר לאחר ברכות השחר. תחילה לברכה:

הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע. ואומר: ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך ה' א-להי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה, ואל תרגילני לידי עבירה, ואל תביאני לידי חטא, ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים, ותהא מטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות[1], ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו.  ברכות דף ס עמוד ב

השינה המתוארת כאן כרגעים של מוות, של חוסר פעילות, של הפקדת הנשמה בידי הא-ל. לצד בקשה על הצלה מיצר הרע ועזרה לדבוק ביצר הטוב.

הברכה נפתחת בשינה ואור ב"אישון בת העין" (האזור השחור), וחותמת במוות ואור לעולם. הערבוב שבין אור לחושך, בין פחד ובטחון עוטף את האדם לפני השינה. בקשת האדם היא שהמוות / שינה לא ישתלטו עליו, והוא יוכל לפעול נכון בעולם- למחר. בנוסף מבקש האדם שלא ייפול ברשת היצר הרע, הפחד, הבהלה, וכמובן- המוות, אלא ייתן לו הא-ל כוחות חיוביים לפעול. ראוי לשים לב שעיקר הברכה הוא על הימנעות - כיאה למצב שינה.

      האם לפי זה שינה היא הכרח או הנאה? (בימיהם וכיום?)

לסיכום ביניים ופתיחה חדשה נקרא מדברי השו"ע והרמ"א (אורח חיים סימן רלט סעיף א):

קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו'. הגה: ויקרא קריאת שמע  סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים  אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד, ה) ...ואם קרא ק"ש ולא יוכל לישן מיד, אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו...ואומר:  יושב בסתר עליון ... ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וכו' (זכריה ג) ה' שומרך וכו' מעתה ועד עולם (תהילים קכא) בידך אפקיד רוחי וכו' (תהילים לא) יברכך ה' וכו', ואומר: השכיבנו עד סמוך לחתימה.

שתי פנים להלכה:

האם מותר לדבר לאחר ברכת המפיל? וכיצד ראוי לאומרה עם שם ה' או ללא? מחשש שמא לא יירדם.

ישנה מחלוקת ראשונים האם ברכה זו היא ברכת הנהנין (שאדם מברך לפני הנאה כל שהיא, כמו אכילה), או ברכת שבח לה' (כמו ברכות השחר שלהלכה ניתן לאומרם גם ללא הנאה). ההבדל בין שתי הדעות לגבי ברכת המפיל - הוא האם מותר לדבר או שלא להצמיד את הברכה לשינה. לפי הטוען שזו ברכת שבח- מותר לאומרה בשם מלכות וכשצריך, ניתן לדבר (שו"ת ציץ אליעזר והרב עובדיה). לעומת זאת מי שחושב שהיא ברכת הנהנין- אסור לדבר בינה לבין השינה, ולכן ראוי לאומרה ללא שם מלכות- פן לא יירדם, או פן יצטרך לקום לצורך אחר (הבן איש חי- והרב מורדכי אליהו).

      נסי לחשוב מה דינו של מי שלא ישן כל הלילה- האם עליו לומר ברכה זו?

מזיקין

אחת הסיבות לאמירה ק"ש על המיטה - היא השמירה שהיא נותנת לאדם מן המזיקין, ועל כן נוספו לה עוד פסוקים. לפניכן - על מזיקין בקצה המזלג:

אמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר +תהלים קמ"ט+ רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם... ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו - מזיקין בדילין הימנו... ברכות דף ה ע"א

אם נשים לב, לדברי ר' יצחק ייתכן שאחיזת החרב משמשת הרתעה למזיקין שלא להתקרב לאדם, ולא ככלי מלחמה ממשי. אך מהם המזיקים שככל הנראה פוחדים משמע ישראל? והאם ניתן לראותם?

יש שאומרים שאין מזיקים בא"י , והם היו רק בבל או במקומות לא מיושבים, ויש אומרים שהם קיימים ולא ניתן לראותם כפי שמובא במקומות שונים בגמרא. אך לגבי מי שבכול זאת רוצה לראות משהו מהם אומרת הגמרא הבבלית:

תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. ... האי מאן דבעי למידע להו (זה שרוצה לדעת אותם)- לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא... (שיביא אפר ויפרו סביב מיטתו, ובבקר יראה סימני רגלי תרנגולים) ברכות דף ו ע"א

• מה הגמרא רוצה ללמדנו? האם זו דרך לגילוי מזיק כפשוטו, או שמדובר במשל; לא ניתן לומר חד-משמעית, אך נסו אתם לצייר מזיק עם כפות רגלי תרנגול! (יצא מצחיק או מפחיד?)

לישון עם התורה

נימוק נוסף לפסוקים הנוספים הוא - לישון מתוך דברי תורה ולכן יש מקום לומר את פרשת שמע ישראל (שהיא בסיס בלימוד התורה) ניתן לשאול האם גם ת"ח או מישהי שלומדת למבחן בתורה עד שעה מאוחרת צריכה לומר ק"ש?

אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי: מאי קרא - +תהלים ד'+ רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה....אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי (צריך) ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון +תהלים ל"א+ בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת ברכות ד-ה

• מה לדעתך החשיבות ללכת לישון מתוך ד"ת? ומדוע אביי מצריך לפחות פסוק אחד שיש בו הזכרת רחמי שמים?

ייתכן לומר שהחיבור לתורה נותן לאדם חיים, גם במצב "מוות", שהרי התורה נחשבת כעץ החיים. ובכול זאת לדעת אביי – חיי התורה (אולי) לא נותנים לאדם ביטוח מושלם, פסוק אחד של רחמי שמים ותפילה – חשובים לא פחות.

בנוסף, אם חוזרים לראשונות, ישנם מחקרים המראים שגם בזמן שינה מוחו של האדם פועל ומעבד וממין את החומר שנקלט במשך היום. שינה מתוך תורה מוסיפה נדבך חשוב בלימודי האדם.

אקורד סיום

להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות"- משפט זה זכה להתייחסויות רבות, אחד הפרושים המקובלים הוא שבבוקר –רואים את חסדי ה', ולכן שפתותינו ממללים תודה. לעומת זאת בלילה, יש חושך וקשה לראות את הנהגת ה', לכן זה זמן לחיזוק האמונה.

עיינו בשיר של שולי רנד המדבר על כך שהמפגש עם הא-לוהים בא דווקא מתוך הערפל (השיר נכתב בהשראת משה רבנו במעמד הר סיני).

ערפל 
מילים ולחן:  שולי רנד

•  אילו ערפילים פגעו בעם ישראל? האם צמחנו מכך? (באילו תחומים?)

      קצת הפנמה: איזה ערפל (בעיה) פגע בך פעם? האם האמונה שלך פיזרה את הערפל או הצליחה להוציא אותך ממנו?