הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהשיעור זה יעסוק בקשיים בתקשורת העלולים להתרחש בין בני זוג. העיסוק בנושא יעשה דרך לימוד מדרש הפותח את סוגיית הגורמים לקשיים בתקשורת ואת הדרך בה נכון להתמודד עם קשיים אלו.
נעסוק בהבנה שכל זוגיות מכילה בתוכה את האתגר לשוחח ולשתף באופן מובן, בהבנה שדיבור כנה יכול לחשוף את הגורמים לקושי בתקשורת ובהבנה שמילים הם הדרך שלנו לתקשורת אבל הם גם אלו שעשויות להוביל לטעויות ולהתמודדויות ביחסים.
שאלות להעמקה:
א. דיון: נפתח את השיעור בשאלה מה גורם לקשיים בתקשורת בין בני זוג (אפשר לפתוח שאלה זו גם לקשיים בתקשורת באופן כללי בין בני אדם)? סביר להניח שהדיון יתפתח לכיוונים של הבנה בכך שמילים הן מוגבלות ולכן היכולת לבטא באופן מלא את הרצונות שלנו והיכולת של השומע אותנו להבין למה התכוונו הן יכולות לא פשוטות שפעמים רבות מאתגרות את הקשר הזוגי וגם גורמות לבעיות בתקשורת.
ב. לימוד: נלמד יחד את המדרש ממסכת נדרים שמספר על קשיים בתקשורת שנגמרים עקב שוני תרבותי ושפתי בין בני זוג (במקרה של המדרש: בן בבל שמתחתן עם בת ארץ ישראל). השאלות להעמקה שמופיעות לאחר המקורות יכולות לסייע בהוראת המדרש. להלן כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת: הגורם לקשיי התקשורת בין בני הזוג הוא השפה (כך בסיטואציה האחרונה) והסלנג (כך בשתי הסיטואציות הראשונות) השונה שקשור כנראה למקומות השונים בהם גדלו (לכן המדרש מתחיל מההקדמה שמדובר בבן בבל שעלה לארץ ישראל). סביר להניח שאם הכעס של הבעל לאחר הסיטואציה הראשונה היה מתברר על ידי דיבור בין הזוג הוא היה יכול למנוע את הסיטואציות הבאות ואולי אפילו להפוך את הכעס לסוג של בדיחה, האשה מוצגת בסיפור באופן כזה שמבקש לדייק בדברי בעלה ולהשביע את רצונו אך נראה שלפעמים הרצון לדייק איננו מביא ברכה שכן מילים תמיד מצמצמות ולא מצליחות לבטא באופן מלא את הרצון של האדם. סופו של הסיפור בו האשה שוברת את ראשו של הדיין יכול לבטא בדיוק את הנקודה הזו: האשה שפועלת על פי דין ודיוק שוברת את הדין ואולי זה הפתח בו מגיעה ברכה לבני הזוג שזוכים לשני ילדים. בלימוד מדרש כדאי לחלק את השיעור למספר חלקים: קריאת המדרש והבנת הפשט שלו, העלאת שאלות מתוך התלמידות על הנאמר במדרש, איסוף הכלים הספרותיים (מבנה, הקדמה, סמלים) שיש במדרש וניתוח עומק המדרש ע"י המסר הפשוט והעמקתו בסמלים בהם המדרש בוחר להשתמש.
ג. כתיבה: נחלק את הבנות לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לכתוב "קומדיה של טעויות" ברוח המדרש עם תרגום לשפת היום יום שלנו. חשיבותו של שלב זה מעבר להיותו אוויר נחמד לנשימה בתוך מערך השיעור הינה בהבנה שנוכל דרכו לברר שיש אפשרות ע"י דיבור ושיחה להפוך קושי בתקשורת לחיוך וצחוק בין בני זוג. ניתן לקבוצות לשתף בשיח שכתבו ונדון בשאלה מדוע במדרש הקומדיה מוצגת באופן קשה שמאיים לפרק את הזוגיות ואילו בסיפורים של הבנות הקומדיה מוצגת באופן נעים ומצחיק. נדגיש לבנות שקשיים בתקשורת ופערי שפה ותרבות וצרכים שונים של בני זוג בכל מיני הקשרים – הם משהו מובנה כמעט בכל מערכת זוגית. השאלה המרכזית היא כיצד בני הזוג מתמודדים עם הפערים: האם הדפוס הוא בדומה למדרש שתיקה וחוסר דיבור בין בני הזוג והליכה אל הקצוות של ניסיון לרצות את צרכיו של בן הזוג, ניסיון שלעולם לא יצלח. או בדומה למה שהבנות כתוב דיבור ושיח בין בני הזוג וניסיון להגדיר את הצרכים השונים, להיות במודעות אליהם ואזי לבחור יחד כיצד להתנהל בתוכם.
ד. לימוד ודיון: סופו של המדרש מספר על שני נרות שהביאה האשה לבעל. נדמה שהמדרש זורק אותנו באסוציאציה לנרות שבת המסמלים יותר מכל את שלום הבית. האיש מבקש אוכל ואבטיחים והאשה בסה"כ מבקשת שלום בית.. כדאי להשאיר את הנקודה פתוחה בשלב ראשוני של הלימוד ולשאול את הבנות מה הן חושבות שיכולה לסמל העובדה שהאשה מביאה הביתה שני נרות? הדיבור סביב שני הנרות שבמדרש יכול להוליד דיבור וידון על מעמד הדלקת נרות בבית ועל הסמל שמייצגים נרות שב בעולם ההלכה. להלן כמה נקודות למחשבה בהקשר זה: נרות השבת קשורים ומסמלים שלום בית מכמה טעמים- תוספת האור בבית בעת הדלקת נרות השבת יוצרת אווירה טובה, מאור פנים ושמחה ובכך מונעת מריבות, עת הדלקת הנרות היא זמן של תפילה עמוקה של האישה על בעלה וילדיה מתוך אהבה וחיבור גדול, כמו כן הנר במהותו מבטא חיבור בין הפכים, בין השמן לאש, בין הרוחני לממשי ובכך מהווה משל גם לחיבור בין איש לאישה. כהמשך לדיבור עם הבנות נלמד עם הבנות את המקורות מהגמרא ומהרמב"ם וננסה לקשור בינם לבין סוף המדרש: מה כל כך משמעותי ברגע הדלקת הנרות? מדוע הן מיצגות את התפילה והרצון לשלום בית?
ה. תרגיל כתיבה או תרגיל התבוננות: נשים ברקע מנגינה שקטה (אפשר לשים את המנגינה שחוברה למילים: "וזכני לגדל" שמילותיה לקוחות מהתפילה שנשים רבות נוהגות לומר בעת הדלקת נרות. להלן קישור לביצוע של השיר) ונדבר על הרגע הזה בו האשה מדליקה נרות והשבת נכנסת אל הבית. נדגיש את העדינות של זמן מיוחד זה ואת היכולת להשתמש בו לתפילה של הודיה על כל השפע שניתן ושל בקשה לכוחות ועמידה וכלים טובים להתנהלות באתגרים שכל חיי זוגיות מביאים. נציע לבנות לכתוב תפילה לזמן הדלקת נרות. התפילה יכולה להיות קשורה לחיים שלהן כעת או מעין תפילה של אשה נשואה המתפללת על התקשורת הטובה בינה לבין בן זוגה ועל שלום הבית שלהם שהנרות מסמלים את התפילה והשאיפה לקיומו. לחילופין אפשר להדליק יחד נרות בכיתה ולתת לבנות להסתכל עליהן כמה דקות ולחשוב מה יש בנרות שמעורר שלום ושמחה ותפילה.
ו. אסיף: במידה ונתנו לבנות תרגיל כתיבה בשלה הקודם ניתן לבנות שמוכנות לקרוא את התפילה שכתבו לשתף את שאר בנות הכיתה, במידה ונתנו לבנות תרגיל התבוננות נבקש מהבנות שמוכנות לשתף במחשבות ובהרגשות שצפו בתוכן לדבר. מכאן ניתן לפתוח דיון על החששות שקשיי תקשורת עשויים להוליד ועל בניית כלים להתמודדות עם קשיים אלו כבר כעת.
ההבנה שאת סוגיית הקשיים בתקשורת בין בני זוג אפשר לפתוח לא רק באופן סנדאי אלא גם דרך לימוד מדרש היא הבנה יקרה שחשוב לתת עליה את הדעת והמודעות במהלך שיעור זה. ההכרה בכך שחז"ל לא "סתם סיפרו סיפורים", אלא התייחסו והתעסקו בדילמות אנושיות שכל זוג חווה במהלך נישואיו וההבנה שאפשר לדלות נקודת מבט וכלים להתמודדות מתוך דברי המדרש – היא אמריה בעלת ערך ומשמעות. הלימוד איך לומדים מדרש הוא לימוד מורכב, במהלך שעור זה ביקשנו לתת לו מעט כלים – אך יש לדעת שזה קצה לעולם שלם מופלא ורחב שבמסגרת זו לא יכולנו להיכנס אליו באופן מדויק ועשיר.
מצורף קישור למאמר המנתח את המדרש באופן שונה מהאופן בו הצענו אנחנו במהלך השיעור, כדאי להסתכל ולהתעשר מנקודת מבט נוספת:
מצורף קישור למאמר של הרב זלמן מלמד הפותח את המהות העמוקה המתחבאת במצוות הדלקת נרות שבת
שיתוף
הדפסה
ייצוא