מנהגי הבית פרק ו'

רקע

השיעור יבקש לנוע בין שני הקצוות: מחד גיסא החשיבות הרגשית והמהותית שבשמירה על מנהגי הבית ובקישור של כל אדם לבית הוריו ומאידך גיסא בחשיבות ליצור בית אחד בו חיים בשמחה ובאחדות האיש והאשה לאחר החתונה.

מקורות

1. הרב חיים דוד הלוי, שו"ת עשה לך רב חלק ו סימן לז

אין שום כח בעולם לבעל לכוף את אשתו לשנות מנהג בית אביה ולנהוג כמנהגו, אם אין הדבר מפריע לו כלל. ואדרבה נראה לי שטוב יותר שכל אשה בת עדה מסויימת  שנישאה לבן עדה אחרת תמשיך בכל מכל כמנהגי בית אביה, כל זמן שאין בזה הפרעה לחיי הנישואין. …בדין אורז בפסח, וכי מה אכפת לבעל אם היא תאכל או לאו, והרי היא מבשלת לו כרצונו, וליכול איהו וליחדי, ומדוע יחייב גם אותה לאכול?

נראה לי שיש חילוק בין דין הולך ממקום למקום לבין נישואי עדות. בהולך ממקום למקום החמירו חכמים מאד מפני המחלוקת שכן במקום זה נהגו כפלוני ובמקום זה נהגו כפלוני, וההולך ממקום למקום  ונוהג בגלוי ובהיפך מהמקובל במקום זה הרי הוא פוגע במאריה דאתרא ובודאי שיגרום למחלוקת קשה. …ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שבדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא…אבל עתה כאשר ידוע לכל שיש עדות שונות ופסיקות שונות הלכות שונות ומנהגים שונים, וכל עדה בישראל נוהגת כמנהגיה, פשוט שלא שייך כאן חשש מחלוקת. מעתה מה שאמרו לגבי נישואין בין עדתיים שאשה הולכת אחר בעלה כדי למנוע מחלוקת אין הכונה מעין אותה המחלוקת שנזכרה בש"ס, אלא הפרת שלום הבית.

לסיכום: כל דבר שאינו מפריע לשלום הבית ואינו מעורר מחלוקת רשאית האשה לנהוג כמנהג בית אבותיה ואין הבעל יכול לכופה לשנותם. אבל בדברים הגורמים להפרעת שלום הבית חייבת היא לקבל עליה מנהג בית בעלה בין להקל בין להחמיר.

2. הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר חלק ה – אורח חיים סימן לז

נשאלתי אודות אשה אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, ובהיותה בבית אביה היתה נוהגת כמנהג הוריה בכל החומרות שנוהגים, ומהם אכילת אורז וקטניות בפסח שנוהגים בהם איסור, וכעת אותה נפשה לנהוג כמנהג בעלה לבשל אורז וקטניות ולאכלם בפסח, אם אין בזה משום: אל תטוש תורת אמך. … ומעתה בנידון דידן אף שהאשה הנצבת בזה נהגה בנעוריה בית אביה שלא לאכול אורז וקטניות בפסח, הואיל ונישאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, נקבה תסובב גבר, ורשאית לנהוג היתר כמנהגו, שדינה כהולך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל, ואין דעתו לחזור, שנוהג כמנהג המקום שהלך לשם להקל, ואף גם זאת נוהגת להקל כמנהג בעלה. שאם לא תאמר כן בטל שלום הבית, שיהיו חלוקים בעיסתם... שהדבר עלול לגרום מחלוקת בין בעל לאשתו.

כלל העולה בנדון דידן בדין אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, שצריכה לנהוג כמנהג בעלה בין להקל בין להחמיר.

       שאלות להעמקה

• אלו מנהגים נוספים, מעבר לפערי פסיקות עדות, יכולים להתגלות לאחר שנישאים?
• האם המצב הרצוי הוא שלבעל ולאשה מפריע שהם בעלי מנהגים שונים או המצב הרצוי הוא דווקא שהם שמחים ומקבלים את השוני? כיצד מתייחס כל אחד מהפוסקים לשאלה זו?
• "הפרעה לחיי הנישואין", זה האלמנט המכריע בפסקו של הרב חיים דוד הלוי. מה לפי דעתכן עונה להגדרה זו ומה לא?
• האם מרוח דבריו ומדיוק במקורות הפסיקה של הרב עובדיה נראה שהוא היה פוסק באופן דומה במקרה בו אשה מבית ספרדי נישאת לאיש מבית אשכנזי?

הצעה למהלך השיעור

א. משימה: ניתן לכל אחת מהבנות את הדף המצורף תחת הכותרת "מנהגים במשפחתי" בסוף הקובץ. הדף מכיל בתוכו ציורים וכותרות של נושאים שונים בהם קיימים מנהגים שונים בכל עדה ומוצא. נבקש מהבנות למלא את הדף ולחשוב על המנהגים המשפחתיים שיש אצלה בבית לחגים למועדים ולאירועים שמצוינים בדף.

ב. סבב: נבקש מכל אחת מהבנות להסתכל על רשימת המנהגים שכתבה ולבחור את המנהג האהוב עליה ביותר מתוך הרשימה. נערוך סבב בין הבנות בו כל אחת תשתף במנהג המשפחתי האהוב עליה. כדאי לתת לבנות את המרחב והאפשרות לתאר באופן חי את המנהג ולהסביר מה הוא מעורר בו ולמה הוא כל כך אהוב עליה.

ג. תרגיל כתיבה: נבקש מהבנות לנסות ולדמיין סיטואציה בה הן נישאות ואחד מהמנהגים שכתבו לעצמן בשלב הראשון של השיעור – איננו עולה בקנה אחד עם המנהגים במשפחתו של החתן שלהן. לאחר כמה דקות של דמיון, נבקש מהבנות להעלות על הכתב את המחשבות וההרגשות שסיטואציה זו עוררה בתוכן: הבנות יוכלו לבחור האם לכתוב מכתב לעצמן בו הן מנסות לשחרר את המנהג המשפחתי או מכתב לחתן שלהן בו הן משתפות בקושי ואולי אפילו מציעות להמשיך ולהחזיק במנהג המשפחתי שלהן ואולי מכתב להורים ולסבא וסבתא בו הן מתנצלות על הפרידה מהמנהג המשפחתי ומשתפות בקושי שפרידה זו מעוררת בהן. אפשר לשים ברקע את השיר: "שתלתם ניגונים" של פניה ברגשטיין. שיר זה עוסק בניגונים ובמנהגים שבית ההורים שותל בתוכנו. להלן קישור לביצוע של השיר בתוך אתר "יו טיוב". נבקש מבנות שמוכנות לשתף במה שכתבו לקרוא את המכתב לפני הכיתה.

ד. לימוד בחברותות: נלמד את פסקי ההלכה של הרב חיים דוד הלוי ושל הרב עובדיה העוסקים בשאלה האם אשה צריכה לשנות את מנהגי בית אביה לאחר החתונה בהתאמה למנהג בית בעלה. אפשר לתת לבנות את ההצעות לשאלות להעמקה על מנת לפתוח את הלימוד כבר למחשבה בתוך החברותות. 

ה. אסיף ודיון: נבקש מהבנות להגדיר מתוך מה שלמדו את שתי העמדות ההלכתיות בשאלה זו: הרב חיים דוד הלוי שפוסק שכל עוד השוני במנהג איננו פוגע בשלום בית ראוי שכל אשה תמשיך את מסורת אבותיה והרב עובדיה יוסף שפוסק שראוי שאשה לאחר החתונה תחליף את מנהגיה למנהגי בית בעלה על מנת ליצור בית אחד עם מנהג ברור. נפתח עם הבנות דיון על המחירים ועל הרווחים שכל אחת מהפסיקות יוצרת: מחד גיסא ההכרה שכל בניית בית ויצירת מרחב משותף בין איש לאשה מחייב גם צמצום וויתור (לא רק בהקשרים של מנהג משפחתי אלא גם במובנים פשוטים יותר של סדר יום וסדר עדיפות) ויש בעמדה שמבקשת להחזיק מנהג משפחתי משהו שלא מוכן לוויתור מאידך גיסא יש בזוגיות שמוכנה לאפשר ולקבל שונות בין בני הזוג משהו עמוק וחזק. נשאל את הבנות איזו הכרעה הלכתית מועדפת עליהן ובמידה ויש בנות שיכולות לספר סיפורים אישיים על וויתורים או אי וויתורים של ההורים, האחים שלהן וכו' כדאי לתת להן את הבמה לשתף וכך להפוך את הלימוד להיות אקטואלי וחי יותר.

תשומת לב

המקורות של שיעור זה עוסקים בשאלה מה קורה כאשר אשה אשכנזיה מתחתנת עם איש ספרדי. בשיעור זה אנחנו מבקשים להרחיב את השאלה לכל מפגש של שני בני אדם המגיעים מעולמות בהם קיימים מנהגים שונים בבית (חשוב לתת את הדגש למנהגים בהקשרים דתיים, על אף שהדיון נכון גם למנהגים בכלל)

מנהגים  במשפחתי

 מנהגים משפחתיים הקשורים לשבת

  מנהגים משפחתיים הקשורים לתפילה ובית כנסת

  מנהגים משפחתיים הקשורים לפסח

  מנהגים משפחתיים הקשורים לחנוכה

מנהגים משפחתיים הקשורים למעמד החופה והקידושין

מנהגים משפחתיים הקשורים לברית מילה

מנהגים משפחתיים נוספים