ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילנות. ליום זה משמעויות הלכתיות שונות לענייני ערלה ונטע רבעי, מעשרות ועוד. אולם מעל הכל, הוא יום חגה של ארץ ישראל, יום בו מתבטא הקשר לארץ ולמצוות התלויות בה.
א. כפתיחה לשיעור, נשאל את התלמידים מה לדעתם ההבדל בין החיים בארץ לחיים בגלות. כדאי לכתוב את התשובות על הלוח בראשי פרקים
ב. נקרא ונלמד יחד את דבריו של הרש"ר הירש המתאר את ההבדל בין החיים בגלות לבין החיים בארץ, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בט"ו בשבט. (מצורף כאן)
ג. נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את דבריו של הרש"ר הירש, ולסמן לעצמם משפט אחד שמשמעותי ומרכזי עבורם באופן מיוחד בדבריו.
ד. נביא לכיתה מגוון של חומרי יצירה (צבעים מסוגים שונים, דפים, דפים צבעוניים וכו') ונבקש מכל תלמיד ליצור דימוי לקשר שלו עם הארץ. כדי לסייע לתלמידים להבין את הבקשה, כדאי לומר להם כי היצירה אמורה לבטא את אחד המשפטים הבאים: 'הקשר שלי לארץ הוא כמו...' 'ארץ ישראל בשבילי היא כמו...'
ה. נחלק את התלמידים לשתי קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחד העוסק בקשר לארץ ובחיבתה. לאחר לימוד המקור בקבוצה בעזרת השאלות המנחות, תכין כל קבוצה המחזה של המקור אותו קיבלה, על ההמחזה לבטא לא רק את הכתוב במקור אלא גם את התובנות שעלו בקבוצה בעקבות הלימוד.
הערה: יש כיתות בהן שלב היצירה בנוסף לשלב ההמחזה ייצור עומס גדול מידי, בכיתות כאלו המלצתנו היא לבחור רק אחת מן האפשרויות.