מגילת אסתר נחשבת כמגילה בה הקב"ה כביכול מסתתר. שמו אינו מופיע בה במפורש וכל השתלשלות הדברים נעשית כך שהוא נמצא כביכול מאחורי הקלעים. גם שמה של אסתר המלכה מרמז על הסתרת הפנים הזו, וכן היותה של המגילה מתרחשת בתקופת הגלות (וזהו החג היחיד הקשור לתקופה זו) תקופה של התבוללות בין הגויים, מוסיפה לתחושת ההסתר. הגאולה במגילת אסתר בוקעת מתוך הריחוק וההסתרה ולכן זו גאולה מורכבת. גאולה שיש בה גם עמימות והסתרה.
בשיעור זה נכיר את המושג "הסתר פנים" ו"ההסתרה שבתוך ההסתרה". כיצד ניתן לחדד את המבט ולנסות להיות מודעים למה שנסתר מאיתנו?
א. נציג בפני התלמידים את ציוריו של רפאל אולבינסקי (Rafal olbinski), (הרעיון לשימוש בתמונות אלו בהקשר זה לקוח מתוך גיליון "צידה לדרך" לפורים של מטה שנהר- קרמניצר)
ונבקש מהם להתבונן בתמונות ולומר מה הן מבטאות. (מהציורים עולה כי לפעמים בין אנשים לא מתרחש מפגש אמיתי של פנים אל פנים אלא אנו עוטים על פנינו מסכות, המסתירות את ההתרחשות הפנימית, כמו כן לפעמים הפנים עצמן אינן מבטאות את ההתרחשות האמיתית המתחוללת בתוך נפשנו)
ב. נקרא את מזמור כ"ב בתהילים, (דף לימוד מצורף) שחז"ל דרשו כי מזמור זה נאמר ע"י אסתר בשעה שעמדה להיכנס אל אחשוורוש לבקש על עם ישראל. נקרא את הפסוקים ללא הסברים, ונבקש מהתלמידים שתוך כדי הקריאה יעמידו לנגד עיניהם את דמותה של אסתר, היתומה, המצויה בבדידותה בארמון אחשוורוש ועומדת לשים את נפשה בכפה ולהיכנס אליו שלא בזמן שהוזמנה אליו כדי לנסות ולהציל את עמה מגזירת המן. לאחר הקריאה נבקש ממי שמכן לשתף במשפט או ביטוי מסויים ש"תפסו" אותו במיוחד בפרק ולהסביר.
ג. נלמד יחד את מדרש תהילים הדורש את הפרק על דמותה של אסתר ומתאר את ההצלה של פורים כגאולה שהגיעה מתוך החשיכה הגמורה. מתוך ההסתרה הגמורה. ושיש בה מימד גם לאחר הגאולה, שההסתרה עדיין קיימת "אכתי עבדי אחשוורוש אנן"
ד. בגמרא במסכת חולין ישנו ניסיון למצוא רמזים מקראיים למאורעות עתידיים. על השאלה היכן רמוזה בתורה אסתר מביאים את הפסוק מספר דברים "ואנוכי הסתר אסתיר" השם אסתר הוא לשון הסתרה. מהי הסתרת פנים? מה היא מעוררת באדם החווה אותה? (הסתרת פנים היא חוויה קשה של ריחוק וניתוק. הסתר פנים- פנים- גילוי של הפנימיות, משה שזכה לגילוי פנים אל פנים, הארת פנים מול הסתר פנים, ביטוי להתעלמות, ניתוק הקשר. אולי ייאוש מהקשר ומיכולת השינוי של החטאים- אין עונש, אין תוכחה אלא הסתרה. הפניית עורף- אך חשוב לזכור כי הסתר פנים הוא לא העלמות אלא הנוכחות קיימת כל הזמן רק לא נראית.)
ה. נשמיע לתלמידים את שירו של אהוד בנאי "ענה לי" המתאר חוויה של המאמין הפונה אל אלוקיו וחש את חוסר האונים של הסתרת הפנים ושל חוסר המענה. המילים מצורפות בהמשך הקובץ.
ו. לאחר שמיעת השיר נדון עם התלמידים ברגשות העולים מן השיר, ובמערכת היחסים שהוא משרטט בין האדם לאלוקיו.
ז. הבעל שם טוב פירש את הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" ככפל מילים שמטרתו להצביע על הסתרה בתוך הסתרה. כלומר לא רק שה' מסתיר את פניו, אלא שאיננו מודעים לכך. ההסתרה הזו נסתרת מאיתנו, וזהו דבר חמור ועצוב אף יותר מן ההסתרה עצמה, משום שכאשר איננו מודעים להסתרה איננו יכולים לפעול על מנת לגלות אותה. (המקורות העוסקים בעניין זה מופיעים בסוף דף המקורות וניתן ללמוד אותם או רק להסביר בע"פ את תוכנם, ע"פ הזמן והיכולת)
ח. הבעל שם טוב מדבר על המציאות הגלותית, שלפעמים גם נמצאת אצל כל אחד מאיתנו- יש מקומות שאנחנו אפילו לא יודעים שיש שם הסתרה. כאשר אין מודעות אין אפשרות לשינוי. לסיום השיעור נבקש מכל אחד לחשוב עם עצמו, היכן בחייו הוא יכול אולי לנסות למצוא את ההסתרה של ההסתרה, לחשוף אותה? לנסות ולהתבונן על תחום מסויים ולנסות להגביר את המודעות למה שמתרחש בו...
על מנת להעמיק את ההבנה שחל הבעייתיות בהסתרה שבהסתרה אפשר להראות לתלמידים את הכתבה הבאה, המתארת ילד הלוקה בתסמונת נדירה שבעטיה אינו חש כלל כאב. מצב כזה הינו מסוכן הרבה היותר ממחלה רגילה בה חשים את הכאב וניתן לטפל בו.