מתחפשים

רקע:

אחד המנהגים המשמעותיים ביותר בפורים, הוא מנהג התחפושות. ילדים ומבוגרים, עוטים על עצמם דמויות שונות וססגוניות ומתהלכים כך ברחובה של עיר. מנהג זה אף עורר פולמוסים הלכתיים סביב שאלת איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה".

ישנם הסברים שונים למנהג זה- ביטוי להסתרת הפנים שהיתה במגילה, זכר להסתרת הזהות של אסתר "אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה", זכר למרדכי שלבש לבוש מלכות, ביטוי לעניין המוזכר בגמרא שיש להתבסם עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", הדגמה של "ונהפוך הוא" בכך שהזהויות האישיות מתהפכות, הסבר נוסף קשור לשנאת עמלק את ישראל ששורשה בגניבת הברכות ע"י יעקב בהתחפשותו לעשו- התחפושות בפורים, שפעמים רבות היו התחפשות לגויים, באות להראות כי עמ"י ראוי לברכות בכל מקרה, גם כאשר הוא נראה כגוי. ועוד.

בשיעור זה נכיר מקורות שונים של התחפשות בתנ"ך ובגמרא, ונצא מתוך כך להבנה של מהותה של ההתחפשות.

מהלך השיעור:

א.      נערוך סבב בו נבקש מהתלמידים לספר על תחפושת שהיתה אהובה עליהם במיוחד, ומדוע.

ב.       נחלק לתלמידים את הדף עם מקרי ההתחפשות בתורה, ונבקש מהם לקרוא ברפרוף את הפסוקים ולנסות להציע תשובה לשאלה- מה גורם לאנשים להתחפש? מתי הם משתמשים באופציה הזו? נשמע את הרעיונות השונים שיעלו מהתלמידים, תוך ניסיון ליצור הכללות ומסקנות העוולות מן הפסוקים. (מהפסוקים עולה כי ההתחפשות פעמים רבות משמשת לצורך העברת מסר שבאופן רגיל לא היה מתקבל, להשגת דבר מה במרמה, וכן הסתרת זהות שמטרתה הצלה מסכנה. )

ג.        נחלק את התלמידים לקבוצות לימוד קטנות (כ5-6 תלמידים בקבוצה) וכל קבוצה תלמד יחד את דף המקורות בנושא תחפושות בגמרא. לאחר כל מקור ישנן שאלות מנחות ללימוד ולדיון. (מהמקורות בגמרא עולה כי לעיתים דווקא ההתחפשות וההסתרה מאפשרות לחשוף נקודת אמת עמוקה יותר, לחשוף את מה שלא נראה לעין במבט ראשוני ורגיל. לתת הזדמנות שווה לכולם, להתרענן מהלבושים הרגילים המגבילים את האדם. כמו כן לעיתים שינוי הלבוש יוצר השפעה פנימית על האדם ויכול להשפיע לטובה על מעשיו או לפחות לצמצם את השפעתם השלילית של חטאיו.)

ד.       נערוך אסיף של שיתוף כלל הכיתה בנלמד בקבוצות השונות.

ה.      כעת נלמד יחד את דבריו של האוהב ישראל מאפטא על התחפושות:

ספר אוהב ישראל (רבי אברהם יהושע השל מאפטא) - פרשת זכור ופורים

משנכנס אדר מרבין בשמחה (תענית כט.).

יש להבין על פי סוד, דהנה כתיב (בראשית יז, יט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק. ולהבין טעם הדבר למה ציוה הבורא ברוך הוא וברוך שמו לקרוא את שמו יצחק?

ויש לומר דיצחק הוא לשון צחוק וחדוה ושמחה אשר נתהווה ע"י לידת יצחק אבינו עליו השלום, בכל העולמות ע"י ההשתנות מדבר אל היפוכו. ... וע"י גודל זה ההשתנות נעשה חדוה ושמחה בכל העולמות. והוא על דרך משל מי שמשנה בגדיו הראוים לו תמיד לפי ערכו ולובש בגדים אחרים אשר אין דרכו בכך אזי נעשה צחוק וחדוה לכל הרואים אותו, וכמו שאנו רואים בימי הפורים כאשר איש יהודי משנה מלבושיו ולובש בגדי אשה נעשה שמחה וחדוה על ידי זה וכשרואים כל ימות השנה את האשה בעצמה שמלובש כל אחד בבגדיו הראוים לו, אין שום שמחה, אמנם עיקר השמחה בא מחמת ההשתנות מדבר אל היפוכו. וכן הנס הגדול של פורים והשמחה הוא ע"י ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים גו' (אסתר ט, א) ופור המן נהפך לפורינו.

ע"פ דבריו של האוהב ישראל, התחפושות ושינוי הזהות יוצרים ומעוררים את שמחת הפורים. כיצד ההתחפשות יוצרת שמחה וצחוק? מה הדבר מלמד אותנו על מהותה של השמחה?

 לסיכום ועיבוד הנלמד בשיעור נעבור לשלב של יצירה. נאמר לתלמידים כי במילה "תחפושת" או יכולים למצוא את המילים 'חופש', 'חיפוש' ו'חשיפה'. כל אחת מהמילים הללו מציעה כיוון אחר ביחס לתחפושת- התחפושת כמאפשרת חופש, שחרור מכבלים רגילים והתנסות אחרת, התחפושת כביטוי לחיפוש פנימי, לתהיות על הזהות, כרצון להרחיב את גבולות ה'אני', ולפעמים התחפושת היא חשיפה של נקודה של אמת פנימית בתוכי, של שאיפות, מאוויים מוסתרים.

ו.        נניח בפני התלמידים חומרי יצירה רבים ומגוונים (צבעים מסוגים שונים, ניירות צבעוניים, בדים ועוד) ונבקש מכל אחד ליצור תחפושת מוקטנת שתבטא את אחד משלושת המימדים הללו- חופש, חשיפה או חיפוש, כפי שבאה לידי ביטוי אצלו בשנה זו, לקראת פורים הקרב ובא.

ז.        נאפשר למעוניינים בכך להציג ולהסביר את עבודותיהם.