התחפשות בפורים

הצעה למהלך השיעור

1. מהו המנהג הידוע ביותר בפורים? להתחפש.

המנהג להתחפש בפורים הוא מנהג מאוחר מאד, מוכר רק מהמאה ה-15 באירופה. עדות המזרח לא הכירו מנהג זה עד שהגיעו לישראל.

כפי הנראה נלקח מנהג זה מקרנבלים שהיו נהוגים בין הגויים ועד היום נהוגים בנצרות, בקרנבל בוונציה או בריו דה ז'נרו.

אם כן – מדוע אימצו היהודים את המנהג הזה דווקא לפורים? הרי יכלו להלביש אותו על כל חג אחר או לקבוע לו יום משלו?

2. מנהג ההתחפשות מתאים יותר מכל לפורים משום שבמגילה נוכל למצוא כמעט את כל הדמויות המרכזיות מתחפשות.

אסתר – בתחילת המגילה מוצגת אסתר כפאסיבית. היא מוצגת דרך אגב למרדכי, היא נלקחת בעל כרחה לארמון, היא לא מגלה את יהדותה, בבואה לפני המלך אינה מבקשת דבר. כשמרדכי מבקש ממנה להתחנן על עמ"י היא טוענת שלא הוזמנה אל המלך זה 30 יום ואינה יכולה לנקוט יוזמה. בעקבות דברי מרדכי שאם לא תגן על עמ"י "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע את לעת כזאת הגעת למלכות" גורם לה לשינוי, פתאום היא נעשית אקטיבית ויוזמת את מהלך הצלת עמ"י – היא יוזמת צום 3 ימים בשושן, מגיעה את המלך ומזמינה למשתה ראון ולמשתה שני, וכשהמלך כבר מתפקע מסקרנות היא מצביעה על האויב – המן. לאחר תלייתו היא שבה ומתחננת להשיב את האיגרות ששלח המן, ולבסוף "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף לקים את אגרת פורים הזאת השנית" – הפעולה נקראת על שמה כי היא היתה היוזמת. אז מי היא אסתר – אישה פאסיבית וחלשה או אשה מנהיגה ויוזמתית?

גם המן מתחפש – הוא מוצג כמי שרוצה בטובת המלך אך כל עצותיו נובעות מאינטרסים שלו עצמו – להרוג את היהודים זהו מהלך שלא ייטיב עם המלך אלא עם המן הקנאי אך הוא מציג זאת כטובת המלך ומשחד אותו בכסף, כשהמל שואל אותו מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו הוא חושב על עצמו ומציע דבר שהוא היה רוצה גם אם זה לא מתאים למרדכי.

אחשוורוש – הוא מוצג כמלך על 127 מדינות, אך גם זוהי תחפושת, הוא התחפש למלך, אך למעשה היה שיכור רוב ימיו – עשה משתה 180 יום, הוא לא יודע להנהיג את הממלכה וכשושתי לא נענית לו הוא כועס וצריך את עצת היועצים. גם כשמתגלה המן ע"י אסתר אחשוורוש לא יודע מה לעשות עד שחרבונה מספר לו על העץ שהכין המן. המן מציע להרוג את היהודים ואחשוורוש נותן לו את הטבעת, וכאסתר מבקשת הוא נותן לה ולמרדכי את הטבעת. הצירוף "המלך אחשוורוש" במגילה הוא צירוף ציני, הומוריסטי.

בגתן ותרש מתחפשים לשומרי המלך אך רוצים להרגו.

גם מרדכי מתחפש – לפי הפירוש שרואה במרדכי ואסתר יהודים מתבוללים, הרי הסרת המסכה היא שיבתו של מרדכי לעמו.

הקב"ה – "אסתר מן התורה מנין? ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא" – מדרש זה משקף את ההבנה של מגילת אסתר כמגילת הסתתרות ה'. שמו אינו מופיע כלל במגילה אלא ברמז "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". הקב"ה מסתתר מאחורי ההתנהלות הטבעית של העולם, אבל אין דבר מקרי והעובדה שהכל במגילה התנהל כשורה זוהי השגחה. מספיק שהמלך לא היה מקבל את אסתר ועמ"י הה אובד, מספיק ששנתו לא היתה נודדת והיה מקבל את עצת המן לתלות את מרדכי אזי עמ"י היה אובד.

3. גם אנחנו מתחפשים בחיים. אין אדם שאינו שם מסכות בחיים.

לבקש מהבנות לספר על מצב שבו שמו מסכה – בראיון עבודה או לימודים, במצב שבו לא רצו לחשוף את דעותיהן והביעו הזדהות עם משהו שאינן מאמינות בו וכד'.

4. האם זה טוב או רע ללבוש מסכה?

רע – האדם לומד לשקר לעצמו ואינו יודע מהי זהותו האמיתית. אף אדם אינו רוצה להיות בקשר עם אדם שאינו כן ואמיתי אלא מזוייף. אנו שונאים זיופיים ומעדיפים את המקור. לפעמים המסכה פוגעת בשני.

להדגיש את חשיבות האמת והכרת השני בקשר הזוגי – להכיר את בן הזוג בחיים האמיתיים שלו, בכמה שיותר סיטואציות כדי לדעת מי הוא ולא לתת לו ליצור תדמית של מה שאח"כ בחיים יתגלה כשקר.

טוב – המסכה מונעת פגיעה בזולת – יש מצבים שכדי לא לפגוע בשני אנו לובשים מסכה, המסכה מגנה על הלובש אותה שלא יחשוף את כל כולו ובמצבים קשים לעטות מסכה שמחה עוזר לאדם לא להתפרק, המסכה מחנכת – אדם בעל מידות רעות שעוטה מסכה של טוב יכול להיות מושפע ממנה ולהפוך לטוב, מעין "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

5. לסיום – לבקש מכל אחת לספר על מסכה שהיתה רוצה להשיל ממנה, לחשוף דבר שלא כולן יודעות וחשוב לה שידעו, או – לחפש דבר שהיתה רוצה להיות, שאיפה להגיע למצב מסויים, לחזק מידה מסויימת שלא מספיק מחוזקת, מעין להשיל מסכה שקיימת.

הצעה ליצירה – להביא מסכות וצבעים ולבקש מהבנות לצייר על המסכה משהו שהן רוצות לחשוף מתוכן. פעילות אפשרית רק במקום גדול עם שולחנות ותנאים לעבודה.