כיסוי ראש - הלכה פרק ט'

רקע:

במציאות התרבותית בה אנחנו חיים היום עדיין יכול להתעורר לא אחת סימן שאלה על היותו של כיסוי הראש הלכה של ממש. סימן השאלה הזה קשור גם לעובדה שישנן נשים דתיות רבות שמקפידות על עולם ההלכה ובכ"ז לא הולכות עם כיסוי ראש וגם לעובדה שהחובה לכסות את השערות היא חובה לא פשוטה שעשויה לעורר אצל נשים רבות קושי ותמיהה. 

מקורות:

1. הרב ישראל מאיר מראדין, משנה ברורה סימן עה ס"ק י

כיון שצריכות לכסות השערות מצד הדין ויש בזה איסור תורה מדכתיב "ופרע את ראש האשה",  מכלל שהיא מכוסה. וגם כל בנות ישראל המחזיקות בדת משה נזהרות מזה מימות אבותינו מעולם ועד עתה בכלל ערוה היא ואסור לקרות כנגדן

2. הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר חלק ג, אבן העזר סימן כא

כבר מלתי אמורה שאין לנו לחלק בין הזמנים מבלי יסוד מוסד בזה... להתיר לנשים לצאת ברשות הרבים בראש פרוע, חס ושלום שיעלה על לב אדם להקל בזה. ובפרט לפי פשטות הגמרא (כתובות עב ע"א) דהוי מדאורייתא.

שאלות להעמקה:

• למה נדרשים שני הפוסקים לחדד ולהבהיר שחובת כיסוי הראש היא מדאורייתא?
• המשנה ברורה מוסיף לדבריו את העובדה שלדעתו כך נהגו כל בנות ישראל: למה מוסיף המשנה ברורה את הטענה הזו?
• האם שינוי הנוהג המקובל יכול לשנות את ההלכה לפי העולה מפוסקים אלו?
• "בכלל ערווה" – מה הטעם שמוצא המשנה ברורה לחובת כיסוי הראש?

הצעה למהלך שיעור:

א. כתיבה: נביא לכיתה תמונה של אשה עם כיסוי ראש (מצורף לקמן) ונבקש מכל בת לכתוב על דף: מה היא יודעת על האשה שבתמונה ומה היא מנחשת על האשה שבתמונה. נבקש מהבנות לשתף מה כתבו ונכתוב על הלוח את המחשבות בשני טורים: מה אני יודעת ומה אני מנחשת. אפשר לשאול את הבנות מה בתמונה גורם להן לנחש את המידע שהן מנחשות.

צילום של מיכה שמחון מתוך התערוכה גלו-יה

ב. הצפת מחשבות: נערוך עם הבנות סבב של אסוציאציות למילה "כיסוי ראש". נבקש מכל אחת לומר מה המילה הזו מעלה ומציפה בתוכה. כדאי לערוך יותר מסבב אחד, כדי לאפשר לבנות להשתחרר וגם כדי לאפשר להן לחשוב מה המילה מציפה בהן. פתיחה זו חשובה מאד על מנת לפתוח את השיעור כשיש לך יותר מידע מה האווירה הנושבת בכיתה ביחס לנושא זה: התנגדות עמוקה, מובן מאליו, קושי, ציפייה וכו'..

ג. לימוד: נכתוב על הלוח את ההגדרות הבאות: דאורייתא, דרבנן, מנהג בעל תוקף הלכתי, נוהג חברתי. נבקש מהבנות לקרוא את ההגדרות ולחשוב על הלכות או התנהגויות בחברה הדתית שנכון לשבץ לכל אחת מהכותרות. כדאי להקדיש כמה דקות לשלב זה, הן כפתיח לנושא שלנו והן באופן כללי בגלל החשיבות שביכולת להבחין בין מנהגים להלכות, בין מנהג חברתי למנהג הלכתי. נשאל את הבנות איזה תוקף הלכתי הן חושבות שיש לכיסוי ראש לאשה נשואה? האם זוהי הלכה דאורייתא? הלכה מדרבנן? מנהג שקיבל תוקף בהלכה? או אולי סתם מנהג שמקובל בחברה הדתית? לאחר שהבנות יגיבו לשאלה ואולי גם ידונו ביניהם במחשבות שלהם על כך, נלמד עם הבנות את הדברים של המשנה ברורה ושל הרב עובדיה יוסף (החשיבות בהבאת שני הפוסקים קיימת בעיקר בכיתות בהן יכולה להיווצר מחשבה כאילו זו הלכה אשכנזית או הלכה ספרדית ללכת עם כיסוי ראש). נגדיר לבנות שאכן זו הלכה של ממש ללכת עם כיסוי ראש.

ד. דיון: סיימנו את השלב הקודם בלימוד והגדרה שכיסוי ראש הוא הלכה. בכיתות בהן אמירה זו יכולה ליצור אצל הבנות קושי נפשי ביחס שלהן לאמהות או לסבתות שלהן שאולי לא הולכות עם כיסוי ראש כדאי להקדיש זמן להתמודדות עם סוגיה זו. חשוב להבחין בין חוסר כבוד לבין ההחלטה לנהוג אחרת מהדורות שקדמו לנו. כמו כן אפשר לתאר את התהליכים התרבותיים שעברו על סוגיית כיסוי ראש ובכך ללמד זכות על דור ההורים והסבתות ובכ"ז לטעת בבנות רצון ושאיפה לנהוג בחייהן בצורה הלכתית יותר.

ה. מחשבה ודיון: נבקש מכל אחת מהבנות לחשוב על נקודות חיוביות שהיא רואה בהלכה האומרת לאשה נשואה לכסות את ראשה  ועל נקודות שקשות לה עם הלכה זו. לאחר שניתן לבנות כמה דקות של מחשבה אישית, נבקש מהן לפתוח את הנקודות עליהן חשבו ונכתוב אותן על הלוח. חשוב לעזור לבנות מצד אחד לא להימצא במקום שמגן על ההלכה ולא רואה את הקושי שהיא עלולה ליצור ומן הצד השני לא להימצא במקום שתוקף את ההלכה ולא רואה את העולם שהיא מבקשת ליצור. (הצעה לנקודות שאפשר להוסיף במידה והבנות לא מעלות מעצמן: חיובי – הכרזה שאני נשואה כך שלא יבלבל גברים סביבי, יצירת משהו אינטימי שנשאר בין האיש לאשה הנשואים זה לזה, עוד פריט לבוש שאפשר לשחק איתו, סימן זיהוי להיותי חלק מהחברה הדתית. שלילי – עלול לסמל הדרה של נשים מהמרחב הציבורי, לפעמים מבגר ומזקין את מראה האשה, סימן מזהה ומגדיר חברתי, חם ומציק, הורס את השיער). אפשר לעורר דיון סביב חלק מהנקודות שעולות באופן חזק בכיתה ולתת לבנות להשמיע את שני הקולות.

ו. תרגיל כתיבה: נבקש מהבנות לחשוב על אשה שמתקשה מאד עם ההלכה של כיסוי הראש ולכתוב לה מכתב שינסה להבין איתה את ההרגשות שלה ביחס להלכה זו אך ישכנע אותה להתגבר על הקושי ובכ"ז ללכת עם כיסוי ראש. המכתב יעזור לבנות לתת מקום לקושי ובכ"ז למצוא בתוכן את הקול שמוכן להתגבר על הקשיים ולהקשיב להלכה.

ז. אסיף: במידה ויש בנות שמוכנות לשתף במכתב שכתבו, ניתן להן לקרוא אותו לפני הכיתה וננתח יחד האם המכתב היה מעצבן אותנו בתור נשים המתקשות עם ההלכה או דווקא מדבר ופותח אותנו להלכה זו.

תשומת לב:

בכיתות בהן אחוז הבנות בכיתה שהאמהות ואולי גם האחיות לא הולכות עם כיסוי ראש שווה להשקיע מחשבה נוספת כיצד נכון להיכנס לסוגיה זו באופן שיחזק בבנות את הרצון לקיים הלכה ויבהיר להם שזו אכן הלכה אך באופן בו הכבוד להורים ולמשפחה יישמר. החבל הדק הזה לא קל וצריך הרבה זהירות ומחשבה כדי לצלוח את המעבר עליו באופן נכון.

הרחבה:

מצורף קישור לכתבה על תערוכת אומנות שהתקיימה במכללת ליפשיץ ועסקה בין השאר סוגיית כיסוי ראש:

מצורף קישור לעבודה של סיגל אדלמן "נשים בשחור לבן", אפשר גם איתו לפתוח משהו בכיתה:

וכן קישור לאתר אינטרנט ובו הדרכות לקשירת מטפחת.

על מנת לפתוח את מה שהבנות מרגישות ביחס לכיסוי ראש אפשר לשאול את הבנות מה עושה כיסוי הראש לנשים שבסרט או לנשים שבעבודה (שמוצגות בלי ואח"כ עם כיסוי ראש)