כיסוי ראש - טעמים פרק ט'

מקורות:

1. הרב שלמה אבינר, בת מלך, עמ' 244-243

הטעם שכיסוי ראש אישה הוא כדי לשמור אותה מגברים זרים, בוודאי אינו מתאים לכל תנאי ההלכה, שהרי מותר לה, לפי רוב הפוסקים, גם פאה נוכרית מהשיער שלה עצמה, שזה נראה ממש כמו השיער שלה, ולא חששו משום מראית עין.

באשר לשאלה איך פתאום שיער שלא היה ערווה נהפך פתאום לערווה... ההסבר הוא, כפי שמסביר הגאון רבי משה פיינשטיין, שבאמת יש הבדל בין השיער לבין כל שאר חלקי הגוף. חלקי הגוף הצנועים הם ערווה, לכן יש לכסותם. באשר לשיער, חייבים לכסותו, לכן הוא ערווה. ...השיער במהותו אינו ערווה, שאם כן, גם נערה רווקה היתה צריכה לכסותו, אלא שחובת הכיסוי עושה אותו ערווה. טעם חובת הכיסוי הוא בגלל יופיו, וזהו יופי השמור לבעלה, מתנת נישואין. ...ההנאה מן היופי הזה שמורה לבעלה..."הנך יפה עינייך יונים מבעד לצמתך"... היופי שלך הגלוי לכל הוא מה שבוקע מבעד לצמתך, שאי אפשר לצמצמו, אבל השיער הוא יופי השמור לבעלך. ..

רקדנית שנעשתה בעלת תשובה, שהיה לה קשה לוותר על גילוי שערה היפה, כי שערה של האישה זה היא, אמרה: אם אברהם אבינו עקד את בנו- אני יכולה לוותר על שערי. בוודאי זה טוב לדרוש טעמי מצוות, אך בסופו של דבר אנו מקיימים מצוות לא בגלל הטעם השכלי, כי אז אין זו עבודת ה' אלא עבודת השכל, ולא כדי לעשות טובה למשפחה, אלא מאהבת ה'. ...אהבה שאינה תלויה בדבר, לא בשום לחץ חברתי ושום טעם שכלי. אך אחרי שיש אהבת ה'... בוודאי שאם לומדים טעמים שכליים זה מוסיף עוד יותר אהבת ה'.

2. הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ליקוטים בעניני משפחה עמ' 145

כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, עניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להיפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית.וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה   וקובעת גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.

וכל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחוייבת בכך כפליים. משום שכאמור האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם. אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.

3. הרב יוסף צבי רימון, כיסוי ראש לאישה, בתוך: "לביתך נאוה קודש"- פרקי זיכרון לנאווה אפלבאום, עמ' 217- 218

ניתן להגדיר את חובת כיסוי הראש כך: גדר הכיסוי הוא הבדלה! מצד אחד, יש בכיסוי ראש פן של הרחקה ואולי של היכר, אבל ההרחקה וההיכר צריכים לענות על גדרי הצניעות. ונוסיף ביאור: גם אצל הגויים ישנו היכר לאשת איש, בענידת טבעת, ההלכה אינה מסתפקת בהיכר כזה, ורוצה לקבוע הבדלה בין אישה נשואה לבין שאר העולם, ליצור נוהג החושף פחות את האישה לאחרים ומחבר אותה יותר לבעלה. מטרת כיסוי הראש, אם כן, היא כפולה : להוסיף חיבור בין האישה לבעלה ולהוסיף הבדלה והבחנה בינה לבין כל העולם. העולם הכללי הסובב אותנו רגיל לנגיעות ולדיבורים חופשיים בין אשת איש לבין כל העולם. לצערנו, מנהגים כאלו מובילים להתפרקות משפחות... הטבעת, המהווה היכר לאישה נשואה- אינה מרתיעה, ולפעמים אפילו מושכת וגורמת להתפרקות התא המשפחתי.

חובת כיסוי הראש אינה קלה לאישה. זוהי משימה הדורשת השקעה רבה, גם בימים החמים, בשעות חמות וזמנים קשים אחרים. אולם, אישה המקפידה על כיסוי ראש כראוי- יוצרת בכך נדבך  נוסף בחיבור המיוחד שבינה לבין בעלה. היא יוצרת חיבור נוסף, המקשר בינה לבין בעלה ומוסיף לה עוצמה ויראת שמיים. אישה השמה לנגד עיניה מטרה זו, תצליח לעמוד גם במשימה הקשה הגורמת לחוסר נוחות, מתוך שמחה ובידיעה שבהשקעתה היא מחזקת ומחשלת את מבנה משפחתה.

4. הרב אליקים אלינסון, הצנע לכת, עמ'  97-96

הבחנות אלו מכבידות על הבנתנו את היעוד המדוייק של איסור פרוע ראש. אם המגמה היא למנוע מהגברים הרהור עבירה, מדוע חילקו בין רווקה לנשואה?....ואם חובת הכיסוי מיועדת לשמש אות וסמל לאישה הנשואה, מדוע נכללו באיסור האלמנה והגרושה? . שמעתי מהרב דניאל שילה הסבר שיש לפרנס בו את ההנחיות ההלכתיות: חובת הכיסוי מכוונת לשמש תזכורת לאשה, להתנהג תמיד בהתאם לקווים שנקבעו לבנות ישראל הצנועות; לפי תפיסת חכמינו, כל אשה שכבר נתנסתה בדברים שבינו לבינה זקוקה היא לתזכורת כזאת, ולכן הטילו את האיסור על כל אישה שאינה בתולה.

שאלות להעמקה:

• מה ההבדל בין הטעמים השונים שניתנו לחובה ללבוש כיסוי ראש?
• "היופי של האשה שמור לבעלה": מה דעתך על קביעה זו? אילו דברים נוספים היית מכניסה תחת הקטגוריה של "שמור לבעל"?
• למי מבקש כיסוי הראש להזכיר את הנישואין על פי הרב רימון והרב אלינסון?
• האם אפשר להציע דרכים חלופיות לתזכורת זו?

הצעה למהלך שיעור:

א. הקדמה: נציע לבנות לקראת השיעור הבא לעשות שיעורי בית בסגנון הבא – כל בת המעיזה ומוכנה, תשים על עצמה כיסוי ראש לזמן מה ותצא לרחוב ותסתובב (כמובן שקל יותר לעשות את התרגיל במקום לא מוכר..). נבקש מהבנות לנסות ולהרגיש מה שונה בהתייחסות של העולם אליהם כאשר הן מכוסות ראש ומה שונה בהתייחסות שלהן אל העולם כאשר הן מכוסות ראש.. במידה והתרגיל נראה מורכב ומוזר מדי אפשר להציע לבנות תרגיל של דמיון מודרך שידמה את העניין: את רגע לפני היציאה מהבית מחפשת כיסוי ראש מתאים לבגדים ושמה אותו כמו שאת אוהבת על הראש, מנסה לסדר את הסיכות ככה שהוא לא יחליק ופותחת את הדלת ויוצאת החוצה... המשיכי את הדמיון המודרך ככה שהמדמיינת תפגוש כל מיני אנשים ברחוב, בחנות, באוטובוס וכו' ותנסה להרגיש כיצד מסתכלים עליה, כיצד היא מסתכלת על העולם ממבט של אשה עם כיסוי ראש.. אפםשרות נוספת לחוות את התחושה שכיסוי ראש יוצר בנו היא להביא מגוון של כיסויי ראש לכיתה ולהציע לבנות לנסות אותן ולהסתובב ככה בכיתה או בבי"ס.

ב. סבב שיתוף: בין אם בחרת באפשרות הממשית ובין אם בחרת באפשרות הדמיונית נבקש מהבנות להעלות חוויות, הרגשות ומחשבות שהתרגיל הציף בתוכן: האם הן הרגישו שונה עם כיסוי ראש על הראש? האם ההרגשה היתה נעימה עבורן? האם העולם התייחס אליהן אחרת כאשר היו עם כיסוי ראש? האם התרגיל עורר בהן ציפייה לחבוש כיסוי ראש או דווקא תחושות הפוכות?

ג. תרגיל כתיבה: ניתן לבנות את השאלה הבאה שנשאלה באחד מאתרי השו"תים באינטרנט: "כבוד הרב שלום וברכה. התחתנתי לפני שלושה שבועות ואני מתקשה מאד עם הלכות כיסוי ראש. מסתכלת על השיער הארוך והיפה שלי ולא מצליחה להבין למה פתאום הוא הפך למשהו לא צנוע שאני צריכה לכסות ולהסתיר אותו.. אני מרגישה מכוערת וזקנה עם הכיסוי על הראש שלי ושואלת את עצמי כל הזמן: למה? למה? אשמח לתשובתך.."

נבקש מהבנות לנסח תשובה לשאלה, אפשר לתת לבנות לכתוב את התשובה בזוגות. לאחר שהבנות מסיימות את הכתיבה נבקש מהן לקרוא בקול את שכתבו ונכתוב על הלוח בכותרת מה הטעמים שמצאו הבנות להלכות כיסוי הראש. אפשר כבר בשלב זה לעורר שיח ודיון בכיתה על הטעמים שהבנות כותבות.

ד. לימוד בחברותות:  נחלק לבנות את המקורות השונים המבקשים לתת טעם להלכות כיסוי הראש ונבקש מהן ללמוד אותן בחברותא ולהגדיר מה הטעם שניתן להלכה בכל אחד מהמקורות.

ה. לימוד ודיון: נעבור יחד עם הבנות על הטעמים ונחלק אותם לשתי קבוצות: הרב אבינר והרב מלמד מגדירים את טעם הכיסוי כמבקש להשאיר את היופי שבשיער למרחב האינטימי שבין אשה לבעלה ואילו הרב רימון והרב אלינסון מגדירים את טעם הכיסוי כמבקש לזהות ולהבחין בין אשה נשואה לאשה שאיננה נשואה. נדון עם הבנות בהבדלים שבין שתי קבוצות הטעמים ונבחן איזה מהטעמים נוגע ומדבר יותר אל הבנות. ניתן לפתח את הדיון ולחשוב על הבדלים שיכולים להיות בין השיטות הלכה למעשה (למשל – פאה נוכרית, או סרט סימון לשיער, או כיסוי ראש בבית גם כשמגיעים אורחים, או כיסוי ראש לאלמנה וגרושה. כדאי לשים לב שלא בהכרח ההשלכות נכונות ברמה ההלכתית, אבל עצם המחשבה עליהן יכולה לאתגר וגם לדייק את העיקרון שבטעם ההלכתי). כסיכום ללימוד של המקורות שבחוברת ניתן לחשוב עם הבנות על הצעות אחרות להטעמת ההלכה. לפעמים היכולת למצוא את הטעם האישי בהלכה משמעותית יותר מהטעמים של אחרים.

ו. דיון: ניתן לסיים את השיעור בשאלה כללית האם החיפוש אחרי טעם למצוות והלכות שקשות לנו היא דרך נכונה שיכולה לסייע לנו להתחבר ולקיים ביתר קלות את ההלכה או שאולי החיפוש אחר טעמים עלול רק לסבך את המצב שכן הוא תולה את מידת הקיום שלנו במידת הבנתנו את טעם ההלכה ונכון יותר לקבל את ההלכות שקשות לנו כ"גזירת מלך" שאנחנו עושים מתוך נאמנות להלכה, לחז"ל, למסורת עם ישראל ולקב"ה (בשאלה זו חלקו כבר אסכולות שונות בחז"ל ובראשונים, כך ששני צדדי הדיון בוודאי לגיטימיים).

תשומת לב:

שיעור זה מבקש לאתגר את הבנות ולתת להן להתמודד באופן עצמאי עם הטקסטים מהחוברת בנושא זה. חשוב לראות איך מתאימים הוראה בחברותות לכיתה שלך: האם כדאי להכין דפי הכנה, דף עם שאלות מנחות וכדומה.. בשביל לעזור לבנות ללמוד

הרחבה:

להלן אוסף מקורות בסיסי לדיון האם נכון לחפש אחר טעמים להלכות הקשות לנו:

תלמוד בבלי, סנהדרין כא ע"א

מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן, נכשל בהן גדול העולם. כתיב: 'לא ירבה לו נשים [ולא יסור לבבו]', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור; וכתיב 'ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו'. וכתיב: 'ולא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה]', אמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב; וכתיב 'ותצא מרכבה ממצרים'    

רמב"ם, הלכות מעילה פרק ח', הלכה ח'

ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו. ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו, ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה. ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה; קל וחומר למצוה שחקק לנו הקדוש ברוך הוא, שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם, ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול. הרי נאמר בתורה 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים. והעשייה ידועה, והיא שיעשה החוקים, והשמירה - שיזהר בהן, ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים    

ריה"ל, כוזרי, מאמר שני, כ"ו

ואין אני טוען ואומר בהחלט - חלילה לי מאל! - כי כוונת העבודה הזאת היא הסדר הזה אשר אמרתי. להפך! אל נכון נעלם הדבר ונעלה מזה. אומר אני: תורת האלוהים היא, ומי שקיבלה בתמימות, בלי התפלפלות ובלי התחכמות, מעולה הוא מן המתחכם והחוקר. אך מי שנטה מן המדרגה העליונה הזאת אל המחקר, מוטב לו כי יבקש טעם לדברים האלה, אשר יסודם בחוכמה האלוהית, מאשר יעזבם לסברות רעות ולספקות המביאים את האדם לאבדון

בעניין כיסוי ראש, אפשר לעשות שימוש בספר "מעל ומעבר – לימוד והעמקה בנושא כיסוי הראש" שכתבה אפרת כהן. הספר מכיל דיונים ורעיונות בנושא וגם מכיל סיפורים של נשים על ההתמודדות שלהן עם הלכה זו