כיסוי ראש - מקור הדין פרק ט'

מקורות:

1. במדבר פרק ה'

(יא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: (יג) וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: (יד) וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: (טו) וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן: (טז) וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה': (יז) וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם: (יח) וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים: (יט) וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: (כ) וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: (כא) וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: (כב) וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: (כג) וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים: (כד) וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים: (כה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ: (כו) וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם: (כז) וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ: (כח) וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע: (כט) זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: (ל) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (לא) וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:

2. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עב עמוד א

ואיזוהי [העוברת על] דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב: "ופרע את ראש האשה" (במדבר ה, יח), ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש! דאורייתא - קלתה שפיר דמי, דת יהודית - אפילו קלתה נמי אסור.

שאלות להעמקה:

• למה שלום הבית של האדם נעשה דווקא במקדש בעזרת הכהן?
• מה התהליך שעוברת האשה במקרה שחטאה ובמקרה שלא חטאה בפרשייה זו?
• מה מלמדת העובדה שחז"ל לומדים את דין כיסוי הראש הראשוני מפרשיית אשה סוטה?
• מה מתחבא מאחורי המושג "דת יהודית"?
• מה מוסיפה דת יהודית על דין התורה ביחס לכיסוי הראש, ברמה הטכנית וברמה המהותית?

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נקרא עם הבנות את הפסוקים של פרשיית סוטה ונבקש מכל בת לבחור ביטוי או מילה שדיברו אליה מתוך הפסוקים. המקום המזמין את הבנות לחזור אל הפסוקים ולבקש לשלוף מהם ביטוי שהיה משמעותי להם בהבנת הפרשייה יוצר מפגש היכרות מעמיק עם הטקסט, כמו כן ההקשבה לביטויים שדיברו על בנות אחרות מעמיקה גם היא את המפגש עם הכתובים.

ב. לימוד קצר ודיון: נקרא יחד עם הבנות את הפסוקים המתארים את הפעולות שצריך הכהן לעשות לאשה: בפסוקים י"ח-כ', ונבקש מהבנות לחשוב מה עובר על האשה ברגעים אלו? מה ההלכה רוצה ליצור בעזרת המעשים שהכהן צריך לעשות לאשה? מה דעתן על כך?

ג. יצירה: נביא לכיתה חומרי יצירה מגוונים ונבקש מהבנות לחשוב לכמה רגעים על שני התיאורים: "פרוע" ו"אסוף". נבקש מכל בת לקחת חומרי יצירה וליצור ציור/דגם וכדומה שמבטא מבחינתה את המרחב "הפרוע" וכזה המבטא מבחינתה את המרחב "האסוף". לאחר שהבנות מסיימות, נבקש ממי שמוכנה להציג בפני הכיתה את שיצרה ולהסביר בכמה מילים מהו "פרוע" ומהו "אסוף" אצלה. המחשבה והאסוציאציה של הבנות על המילה "פרוע" שממנה לומדים חז"ל שדין אשה נשואה הוא ששערה צריך להיות "אסוף" – יכולים להיות פתח חדש למחשבה על עניין כיסוי ראש. המילה "אסוף" איננה מבטאת רק צניעות, אלא היא משהו מרוכז, ממוקד, משויך, רגוע וכו'.. בעוד המילה "פרוע" יכולה לזרוק אותנו למרחב של חוסר נחת, בלאגן, תוהו וכדומה. 

ד. לימוד: נלמד עם הבנות את הסוגיה ממסכת כתובות בה ניתן לראות שיש ללימוד של ההלכה של כיסוי ראש שני שלבים: שלב דאורייתא של איסוף השיער הנלמד מתוך פרשיית סוטה ושלב דרבנן המוגדר בסוגיה כ"דת יהודית" (ביטוי שעוד נשוב אליו בהמשך השיעור) לכסות את השיער. עוד לפני שנדון במה שעולה מהמקור עצמו, נשאל את הבנות מה מספרת העובדה שחז"ל לומדים את דין כיסוי ראש מההתנהגות שיש להפעיל על אשה סוטה? שאלה זו יכולה להוות פתח להרבה דיונים על האפשרות ללמוד דווקא מהמקרה היוצא דופן, על הקשר בין צניעות לאמון בקשר זוגי, על השפלה שמאפשרת הודאה או התחלה חדשה ועוד.. ניתן לבנות לבחור על מה נדון בהתאם למה שההקשר של ההלכה מציף בהן.

ה. חשיבה בקבוצות: נגדיר יחד עם הבנות את שני השלבים של התפתחות הלכות כיסוי ראש כפי שבא לידי ביטוי במקור ממסכת כתובות: שלב א' שהוא מדאורייתא - אסיפת שיער הראש וכיסוי חלקי של השערות המוגדר בסוגיה "קלתה" ושלב ב' שהוא מדת יהודית: כיסוי מלא של השער. נבקש מהבנות לשבת בקבוצות ולקרוא את הגמרא שוב ולנסות להבין מה ההבדל בין שני השלבים שבגמרא? מה פירושו של המונח "דת יהודית"? מה השלב השני ביקש להוסיף על שלב הדאורייתא ולמה הורגש צורך להוסיף אותו? 

ו. אסיף: נבקש מכל קבוצה לשתף את הכיתה במחשבות שעלו בדיונים אצלה סביב המקור ממסכת כתובות. האסיף יכול להתחיל לפתוח את שאלת טעם הכיסוי שנעסוק בה בע"ה בהמשך השיעורים: האם היכר ואז אולי די בכיסוי סמלי או שמא משהו אחר שאזי יש צורך בכיסוי מלא.

ז. תרגיל כתיבה: נבקש מהבנות לנסות ולנסח "דת יהודית" שהן היו שמחות שהיתה מתפתחת בעולם ההלכתי שלנו כיום, כלומר לחשוב על מנהגים שונים שכדאי וטוב היה לנסח אותם כחובה הלכתית לכולם אע"פ שהמקור שלהם הוא נוהג האנשים ולאו דווקא בית המדרש (אע"פ שהמונח "דת יהודית" מתייחס כנראה דווקא למנהגים שנהגו נשים והפכו להלכה, כדאי בתחילת התרגיל לפתוח את המושג ולהציע לבנות לחשוב על מנהגים ראויים שאינם מתייחסים דווקא למנהגים הקשורים לנשים)

תשומת לב:

שאלת התפתחות ההלכה היא שאלה גדולה וכבדת במשקל ביחס לשנו אל ההלכה. שיעור זה מחדד דרך המקורות את העובדה שכיסוי ראש התפתח בשני שלבים: דין התורה שדרש אסיפת השיער וכיסוי חלקי ודין דת יהודית שדרש כיסוי מלא יותר. הדיונים מהי דת יהודית ומדוע ההלכה התרחבה בעקבותיה ובעיקר: מה זה אומר על מידת המחויבות שלי להלכה הזו ומה זה אומר על האפשרות שלה להשתנות עשויות להתעורר בשיעור זה וכדאי לתת את העדת מאיזה צוהר ושער להיכנס אליהן. נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה במהלך שיעור זה היא הקושי שעשוי להתעורר סביב לימוד פרשת אישה סוטה שהיא מאד לא קלה לעיכול במובן של היחס לאישה וכו' כדאי להדגיש שבתורה שבעל פה הגדירו חז"ל שלא כל בעל שחושד באשתו יכול להעלות אותה לבית המקדש לעבור את התהליך המשפיל הזה, אלא יש צורך בקינוי ועדים לסתירה שמוכיחים שיש דברים בגו.. כמו כן אפשר להשכיר שבימי ריב"ז בוטל ההליך של  האישה הסוטה.