ב"ב יב' ע"א: חכם עדיף מנביא

מקורות

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא, שנאמר: +תהלים צ'+ ונביא לבב חכמה, מי נתלה במי? הוי אומר: קטן נתלה בגדול...

שיטה מקובצת מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

ואף על גב דהך גברא לא שמעה להך מלתא מעולם הרי חכם עדיף מנביא דאלו נביא לא אמר אלא מה דשמע ומה דיהבי בפומיה למימר ואלו חכם קאמר מאי דאתמר למשה מסיני ואף על גב דלא שמעה

חתם סופר מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

"חכם עדיף מנביא" פירוש :ההשגה שמשיג בחכמתו בהבנה והשכל ואף על פי  שהוא מעזר אלקי ורוח הקודש  וחלק חכמה עליונה מ"מ הוא באמצע כלי חושיו הרוחניות השכלי ומבין טעמיה של דברי אותה חכמה - עדיפה ליה מנבואה.

שאלות לעיון

• מי מושך יותר את הלב , חכם או נביא ? נסה לחשוב למה ?

על פי השטמ"ק הנביא אומר רק את מה שאומרים לו, לעומת החכם שאומר את מה שאמר משרע"ה.

 אם כך למה בכלל צריך נביא ?

הצעה לפעילות

לצערנו אין לנו כרגע נביא וממילא אין לנו את החוויה של שאלת שאלות לנביאים. מאידך, עבודה עם הדמיון יכולה לסייע לנו בהבנת ההבדל בין שני התפקידים של החכם והנביא :

חלק ראשון

• כתוב 5 שאלות שהיית שואל את הנביא לו היית פוגש בו היום

• כתוב 5 שאלות שברצונך לשאול חכם

הסתכל על השאלות ששאלת – מה ההבדל ביניהן? לאיזה מקום בנפש מופנית כל קבוצת שאלות ?

חלק שני

בחר שני תלמידים, האחד דובר אנגלית והשני שלא יודע טוב אנגלית . חבר הודעה לכיתה באנגלית . לדובר אמור את ההודעה באנגלית ותן לו למסור אותה לכיתה . לשני תן דף עם כתיבה פונטית בעברית של ההודעה ובקש ממנו להקריא . ראה את התגובות . את הראשון ישאלו שאלות והוא יצליח לענות השני הקריא מה שכתוב ויפנה אילך להמשך הוראות .

כעת עברו ללימוד דברי החתם סופר.  

• על פי דברי החת"ס האם יכול להיות שנביא יאמר דברים שהוא לא מבין ?

• האם חכם יכול לומר דברי חכמה שאיננו מבין ? – אם כן מה הייתרון של החכם ?

הרעיון העמוק שבדברי החת"ס הוא גדולתה של היכולת להבין את מה שאנחנו רואים. רעיון זה יכול לשמש אותנו בתור עוגן חינוכי לגבי הצורך ללמוד ולהבין לשאול ולחקור את דבר השם בעולם ובכל תחום.  

תשומת לב

כמובן שאין כוונתנו חלילה שהתלמיד יצא מהיחידה תחושת זילזול בנביא, להיפך, המטרה היא להעצים את דמות החכם, דווקא על רקע גדולתו של הנביא.

הסוגיה מזמנת אפשרות יוצאת מן הכלל להיפגש עם חכם לשו"ת [חלקם אפשר לקחת מהפעילות הראשונה], להפנות תלמידים להיפגש ולשאול רבנים משמעותיים שאלות ובכלל לברר שאלות חשובות כמו איך בוחרים רב ופוסק  ומי קובע מי נחשב חכם ומי לא.

להרחבה

"חכם עדיף מנביא" / אורות - זרעונים - ב. 

בנוהג שבעולם, המשוררים והמליצים מתארים יפה את הדרת החיים בכלל, את כל פנותיהם היפות ביחוד הכוללות זרם רב וטל־חיים מרובה, הם יודעים גם להציג לראוה את הכעור הכללי של הקלקולים שבחיים ולמחות נגדם בכל תוקף. אבל לחדור לתוך־תוכם של כל הגורמים הפרטיים, איך מכשירים את החיים ומעמידים אותם על הבסיס הטוב ואיך משמרים אותם מכל קלקלה גם קטנה שבקטנות, שסופה להעלות שרטון גדול ולהרס הרבה מאד, דבר זה אין לו עסק עם כח המדמה החם והעז, כי אם עם החכמה המדיקת. כאן תחל עבודת הרופאים, החסכנים, המודדים, השופטים, וכל החכמים המעשיים.

למעלה מזה. הנבואה ראתה את זרם הקלקלה הגדולה של עבודה־זרה בישראל ומחתה נגדו בכל עז, את הדרת נעם ד' אחד אלהיו ותתארהו בכל יופי וזהר, את ההשחתה של כל הפרעות המוסריות, ריצוץ דלים עושק אביונים, רצח ונאוף, חמם ושוד, ותמלא רוח אלהים להושיע ולגדור ברום שיח קודש.

השערות הדקות, שמהן מצטרפות עבות העגלה של החטאת גידי־החיים הדקים, שמהם ישורגו מזרקי־הדם הגדולים, אלה המה המסתרים הצפונים מעין כל נביא וחוזה. המצות המעשיות כולן ופרטי הלכותיהן, בכל דיוקם הנמרץ, איך בהמשך־הזמן על־ידי קיומם ותלמודם, הרגלם וחבתם, יצא הנעם הפנימי החבוי בהם, וזרם־החיים האלהי הטהור יגרש בעזו את חשכת עבודת אלילים מבלי תוכל עוד קום, ואיך העזיבה האטית המזלזלת במעשים, בענפים ודיוקים. מפתחת דרך של הרס, מאבדת את הכלים שבם יקלט הרוח העליון, וממילא יצר לב האדם, הדמיון המתעה המלא ציצי זהר מבחוץ ואבק רעל מבפנים, הוא הולך ועולה מאליו, - דבר זה לא נתן לנבואה בכלל, לנבואה של אספקלריא שאינה מאירה. אמנם נתן לנבואתו של משה, אותה הנבואה של פה אל פה, של אספקלריא המאירה, שרק היא יכולה לראות עזם של הכללים ודיקנותם של הפרטים כאחד. אבל לא קם כמוהו "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים". והוצרכה עבודת הכללים להמסר לנביאים ועבודת הפרטים לחכמים. וחכם עדיף מנביא, מה שלא עשתה הנבואה, בכלי מלחמתה החוצבים להבות אש לבער מישראל עבודת אלילים ולשרש אחרי עיקרי ההשפלות היותר גרועות של עשק וחמס, של רצח וזמה, רדיפת שחד ושלמונים, עשו החכמים בהרחבת התורה, בהעמדת תלמידים הרבה ובשנון החקים הפרטיים ותולדותיהם. "הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות"

במשך הזמן הרב נתגבר עסק החכמים על עסק הנביאים והנבואה נסתלקה, ארכו הימים והכללים החלו להתרופף, נבלעו בהפרטים ולא יראו החוצה. על כן באחרית הימים שצמיחת מהלך שיבת אור הנבואה תתחיל להופיע, "אשפוך את רוחי על כל בשר" אז שנאת הפרטים תתגבר, "חכמת סופרים תסרח, ואנשי הגבול, אלו תלמידי חכמים שמשימים גבול לדבריהם, ילכו מעיר לעיר ולא יחוננו" עד אשר לא כפרי־בוסר כי אם כבכורים מלאים טל וחיים יצאו הניצוצות של התחלת אור הנבואה מנרתיקם, וזו תכיר בכללה את גדל פעולת החכמה ובענות צדק תקרא: "חכם עדיף מנביא", "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, גם ד' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה". ונשמתו של משה תשוב להופיע בעולם.