הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצההסיפור על ר' חייא בר אשי ואשתו שונה באופן מהותי מ"סיפורי הפיתוי" האחרים. מטרת המערך הבא להעמיק בסיפור ולהתבונן במסרים העולים ממנו ביחס לפרישות מינית. כדרכן של אגדות ניתן "ללוש" את הסיפור שוב ושוב ולמצוא בו טעמים חדשים. בשאלות העיון נפתח מספר פתחים. בהצעה להעברת השיעור נצטמצם. תן לחכם ויחכם עוד.
שאלות לעיון
מהו ההבדל המרכזי בין היחס של ר' חייא בר אשי ( בתחילת הסיפור ) ליצר הרע , ליחס האמוראים בסיפורי הפיתוי האחרים ? ( ר' מאיר , ר' עקיבא )
המשפט "הרחמן יצילנו מיצר הרע" כולל בתוכו הנחות יסוד . מהן ?
במה שונה משפט זה מהמשפט "רחמנא נגער ביה בשטן" שהיה צריך פלימו לומר ?
באלו מוטיבים שלקוחים מסיפור הפיתוי של תמר וסיפור הפיתוי של חווה בגן עדן , משתמשת האגדה ?
מדוע פרש ר' חייא בר אשי מאשתו ?
מה יחסה של אשת ר' חייא בר אשי לפרישותו המינית ?
מה משמעות העובדה שהדמות המפתה היא אשתו ( שמותרת לו ) ולא השטן שמתלבש בדמות אישה ?
כששואל ר' חייא את האישה מי את , היא עונה "אנא חרותא דהדרי מיומא". חשוב מה המשמעויות הנרמזות בתשובה זו.
חשבו על סיבות שונות לסירובו של ר' חייא להינחם.
מה משמעות העובדה שהכישלון של ר' חייא בר אשי היה במישור הכוונה ולא במישור המעשה ?
א. העמקה בנקודת המוצא של הסיפור – נתבונן תחילה ביחסו הראשוני של ר' חייא בר אשי ליצר הרע. נשאל את התלמידים במה שונה יחסו הראשוני של ר' חייא בר אשי ליצר הרע מיחסם של ר' מאיר ור' עקיבא ? ( תשובות אפשריות – 1. לר' חייא בר אשי אין ביטחון עצמי ,הוא מרגיש צורך בעזרה אלוקית כדי לנצח את היצר 2. הוא מעריך הרבה יותר את כוחו של היצר הרע ) נוסיף ונקשה – לכאורה , לימד הקב"ה את התנאים בסיפורים הקודמים שהם צריכים את עזרתו במלחמת היצר . האם , לדעתך, הקב"ה מגלגל ניסיון לפתחו של ר' חייא ? האם הוא רוצה ללמדו דבר מסוים דרך אשתו ? הרי ר' חייא היה עניו וביקש את העזרה האלוקית ? ( תשובה אפשרית - ר' חייא בר אשי ביקש "הצלה" . הוא לא ראה כל דבר חיובי ביצר הרע. ייתכן שהסיפור רוצה לרמוז לו שיש ליצר מקום כשמנתבים אותו למסלול הראוי ).
ב.גלגול הפיתוי דרך אשתו – נסב את תשומת לב התלמידים לעובדה שלמעשה יכול היה ר' חייא בר אשי ליהנות דרך היתר. באופן אבסורדי , דווקא פרישותו ממה שמותר לו ( וראוי לו ) חשפה אותו לעוצמה יצרית לא ראויה . מה המסר שרוצה , לדעתכם , מספר האגדה , להעביר ?
(תשובות אפשריות – 1. יש לתת לכוחות החיים את מקומם . כבישה מוגזמת שלהם עלולה ליצור התפרצות מסוכנת. ניתן להרחיב בעניין זה ולהיעזר בשיעורה של נחמה ליבוביץ על חטא אדם הראשון. ראה בהרחבה. 2. ר' חייא בר אשי יכול היה לעצור בנקודה זו ולומר – "אשתי , את צודקת. " סליחה שפרשתי ממך כ"כ הרבה . הקב"ה סיבב שאוכח שהדבר מוטעה ואחזור אלייך. אמנם אני התכוונתי לאכול "בשר חזיר",אבל זו דרכו של הקב"ה להאכיל אותי את "בשר הטלה" שסרבתי לאכול בעל כורחי )
ג. הפנמה – 1. נציע בפני התלמידים דילמה ונבקש מהם להתייחס אליה - חבר שלך "מכור" לאייפוד. הדבר גורם לו ירידה גדולה בלימודים והוא מוטרד מכך. כתוב לו מכתב קצר שבו תציע 2 עצות ממוקדות כיצד "להשתלט" על הבעיה שמטרידה אותו. 2. אסיף בכיתה – נברר מי הציע שלא להשתמש באייפוד כלל ומי הציע להגביל את השימוש וכיו"ב. נערוך דיון. 3. נעורר דיון בשאלה הבאה:חנה התחילה בדיאטה. הדיאטנית אסרה עליה לאכול עוגות(מכל סוג ובכל גודל )מדוע לדעתכם עשתה זאת ? (תשובה אפשרית – היא ידעה שאם חנה תתחיל לאכול עוגה אחת , תבוא עוד אחת וכו') .מה תענו לר' חייא בר אשי אם יטען שלכן פרש מאשתו ? (תשובה אפשרית – עוגה אינה דבר ראוי. עוגה היא "מותרות". ניתן בהחלט "להסתדר" בלעדיה. לעומת זאת צורת החיים שבחר ר' חייא בר אשי אינה ראויה. חששו מהיצר גרם לו לוותר על דבר שלא היה אמור לוותר עליו.)4. המעשה בר' חייא ודרך ההתמודדות שלו עם היצר (הימנעות טוטאלית) מאפשרת להביט על היצרים הפרטיים של כל אחד ואחד , ודרך ההתמודדות איתם. נבקש מהתלמידים לחשוב על התמודדויות שונות שהם עוברים. באלו תחומים ראוי להם לנהוג כר' חייא ובאלו לא ( כיצד הכריעו? ) . אם הכיתה מתאימה לכך נשמח שישתפו את החברים. אם לא נוכל להשתמש במה שחשבו עליו כפתיח לשיחה אישית מעמיקה.
ד. תוספת העמקה בביטוי "אנא חרותא דהדרי מיומא" ( לאור מאמרו של שלמה נאה ) – למילה "חרותא" משמעות כפולה בניב הסורי ( שקרוב לארמית ) מחד משמעה התנהגות אצילית שיש עמה פרישות מינית.ומאידך משמעה חירות יצרית ומינית. המשמע הכפול הולם את הרצון הכפול של גיבורי האגדה. הביטוי : "אנא חרותא דהדרי מיומא" יכול להתפרש באופן הבא : אני הפרושה המינית שחזרתי היום מפרישות זו לחיי אישות ( גם הביטוי "הדרי" מתפרש כאן לא במובן של חזרה פיזית אלא במובן של חזרה "נפשית" או "רוחנית" ) . שלמה נאה מציע שבכוונה עומדת בלב הסיפור מילה לועזית. הדבר רומז לכך שהפרישות המינית המוחלטת זרה ליהדות ומקורה בתרבויות אחרות.
לא יבטל אדם מפריה ורביה - אלא א"כ יש לו בנים. ב"ש אומרים: שני זכרים, וב"ה אומרים: זכר ונקבה, שנאמר: +בראשית ה'+ זכר ונקבה בראם.
גמ'. הא יש לו בנים - מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל, מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל, דאמר: אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים - אסור לעמוד בלא אשה, שנאמר: +בראשית ב'+ לא טוב היות האדם לבדו. ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים - בטיל מפריה ורביה ובטיל נמי מאשה, נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל! לא, אין לו בנים - נושא אשה בת בנים, יש לו בנים - נושא אשה דלאו בת בנים. נפקא מינה? למכור ספר תורה בשביל בנים.
ר' לעזר בן עזריה או' כל שאינו עוסק בפריה ורביה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות שנ' כי בצלם אלהים עשה את האדם וכת' ואתם פרו ורבו וגו' [בן עזי אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות שנ' כי בצלם א-להים עשה את האדם וכתוב ואתם פרו ורבו וגו'] אמ' לו ר' לעזר בן עזריה בן עזיי נאין דברין כשהן יוצאין עושיהן יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש בן עזיי נאה דורש ואין נאה מקיים אמ' לו מה אעשה חשקה נפשי בתורה יתקיים עולם באחרים
ג. חרותא , שלמה נאה. ( בתוך סוגיות במחקר התלמוד , יום עיון לציון 5 שנים לפטירתו של א.א אורבך, ירושלים תשס"א )
ד. עיונים בספר בראשית , נחמה ליבוביץ – פרשת בראשית – ניתוח חטא אדם הראשון ועמידה על כך שמדרכי היצר לומר ש"הכול אסור" – "לא תאכלו מכל עץ הגן" , בעוד הקב"ה אמר , בנדיבות , "מכל עץ הגן אכול תאכל". חוסר איזון בין השטח המותר לשטח האסור, העצמת האיסור , מסוכנת.
שיתוף
הדפסה
ייצוא