הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצה
משמעותו המרכזית של ליל הסדר, היא יציאתנו מעבדות מצרים לחירות, והפיכתנו לעם. הלכות רבות בליל הסדר (כגון ההסיבה, אכילת קורבן הפסח בחבורה, קריאת ההגדה ועוד) באות לבטא את היותנו בני חורין. בשיעור זה ננסה מעט לחוש ולעמוד על ההבדל שבין העבדות לחירות וכן לדון בחירות האישית של כל אחד מאיתנו ובדרכים להגיע אליה.
א. נבקש מכל תלמיד לקחת דף ולחלקו לשני חלקים. בחלק אחד לכתוב "עבדות" ובשני "חירות". כעת נבקש מהתלמידים לכתוב מתחת כל כותרת לפחות עשר מילים העולות בראשם למשמע מילה זו. לאחר שיסיימו, נבקש מכל אחד לבחור מילה אחת מכל רשימה ולומר רק אותן. נשמע את המילים בסבב, ללא דיבורים נוספים. מטרתה של פתיחה זו היא להציף הצפה ראשונית את הנושא של עבדות וחירות ומעט להרגיש את העולמות השונים שכל אחת מהן מייצגת.
ב. נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מהתלמידים ליצור יצירה שכותרתה תהיה 'עבד' או יצירה שכותרתה תהיה 'בן חורין'. כדאי לשים מוזיקה רגועה בכיתה בזמן היצירה ולהנחות את הלמידים להתרכז בעבודתם ללא דיבורים עם חבריהם.
ג. לאחר סיום שלב היצירה נניח את כל היצירות במרכז המעגל ונציע לכל המעוניין לשתף ולהסביר את עבודתו.
ד. כעת נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, ובכל קבוצה ילמד מקור אחד העוסק בשאלת ההבדל בין העבד לבין בן החורין. (כל שתי קבוצות יקבלו אותו מקור ללמידה. ) המקורות מופיעים בהמשך.
ה. לאחר הלימוד נשמע סיכום קצר של הלימוד בכל אחת מהקבוצות מפי נציגי הקבוצה.
ו. נשמיע לתלמידים את שירו של אריק אינשטיין "מעבדות לחירות". השיר עוסק בחיפוש אחר החירות האישית של האדם והרצון להשתחרר מכבלי העבדות הפנימית. נחלק לתלמידים את המילים ולאחר השמיעה נבקש ממי שמוכן לשתף במשפט או ביטוי ש"תפס" אותו בשיר ולהסביר את בחירתו.
ז. לסיכום השיעור נשאל את התלמידים, לאור השיר, "כשירח מלא של ניסן" מתקרב אלינו איך אנו יכולים לצאת ממצרים השנה ו"את העבד שבי להשאיר מאחור"?
לא כל כך נקל הוא לתפוש את המושג של עבדות בכל מלואו והקיפו, עד כדי להכיר איך להפטר מכבליו ולעמוד על המרחב של החירות, לצאת מכלל הארור של עבד ולבא לכלל הברוך של בן חורין.
לא מלאכה קלה היא גם כן ההכרה של מושג החירות במילואו והיקפו, עד כדי הבירור להיות נקשר בחירות של אמת ולא להכשל בחירות מזויפת, שהיא הרבה גרועה ושפלה מכל עבדות.
הדבר הזה נוהג בכל איש פרטי באופיו המיוחד, ובאורח חייו המעשיים והמחשבתיים, ונוהג באופן יותר עליון ויותר כללי באומה בכללותה.
וכשאנו בודקים את החמץ לאור הנר אנו בודקים ג"כ את חדרי הלב, לבער אחרי חומצת העבדות שנדבקה בנפשותינו, למען נוכל להכנס אל חוג האורה של חג חירותינו ברוממות נפש, נקיים מכל כתם של העבדות, בין של אותה העבדות הגלויה, המשפילה את הוד הנפש ומעכירה את אצילות הרוח, ובין אותה העבדות הכמוסה, המזדייפת על ידי צבעים מזויפים של חירות שטחי טפל שמתעים על ידם את ההמון העיוור.
עבדים היינו לפרעה במצרים, והמרור הוא זכר לעבדות, על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. העבד, שנפשו היא עבדותית, חייו הם שפלים אבל אינם מרים. לא תוכל הנפש העבדותית להרגיש את הייסורים שבשפלות שבעבדות, כי השפלות הזאת הלא מתאימה היא לתכונתו ואופיו, ויוכל להיות לפעמים גם כן מלא רצון ממנה ולקרא בשביל כך: לא אצא חפשי.
אנו אמנם גם בעבדותינו היינו עבדים משועבדים בלחץ תחת ידי מענים, אבל הזוהר של החירות האצילית אשר מצד גזענו הקדוש ממורשת אבות נשיאי אלקים בקרב העמים לא היה יכול להיות כבוי כולו בקרבנו, על כן היו חיי העבדות חיים מרים לנו.
ובכח ירושת קודש זאת הננו מוכנים גם עתה להבחין בין עבדות לחירות, בין מה שהוא מתאים לרוחנו בעצם טהרו ובין מה שהוא חודר אל חיינו מתוך התמדת השיעבודים והגלויות.
ומתוך רוח החירות ההולכת ונוצרת בקרבנו על אדמת הקודש, במקום אשר יש לנו הצדק המלא לחוש בקרבנו את גדולת החירות בטבעיותה העדינה, נקח לנו אומץ להחיות את כל כחותינו לכל שדרותינו. ובחג הקדוש הזה, זמן חירותנו, יופיעו עלינו נהורות החירות בעצם טהרתם, להבדיל בין עבדות לחירות ובין חירות טהורה שהיא חירות של אמת, ובין חירות מזוייפת שחותם העבדות חרות עליה בעומק מהותה. והקול היוצא ממעמקי הלב, מתוך חדות נפש וכמיהת רוח גם יחד, מתוך כל בית ישראל בליל הסדר המרומם "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" שהוא נשמע כעת גם אצלנו היושבים על אדמת האומה, קול גדול זה יעורר את הקול הכללי של כל האומה כולה, לכל תפוצותיה, להשיב מתוך מעמקי נפש: השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל! במהרה בימינו אמן.
שאלות לעיון:
לעבדות שני היבטים שונים, האחד משפטי- פוליטי והאחר טיפולוגי- אישיותי.
מצד ההיבט הראשון שווה העבדות בכול למוסד המבוסס על התפיסה הטוטליטרית (=דיקטטורית, משעבדת) של רכוש הפרט- רוצה לומר, שרכוש הפרט הוא כולל הכל, מקיף נכסים דוממים וחיים גם יחד, כולל בני אדם. גופו של העבד האנושי, על כשרונותיו וכישוריו, אינו שייך לעבד אלא למישהו אחר.
מצד ההיבט השני, העבדות מייצגת סוג של אנשים החושבים, מרגישים, ופועלים באופן מסויים, וכך משקפים אישיות בעלת ייחוד.
שני סוגים אלה של עבדות, המשפטית והאישיותית, אינם מופיעים תמיד כשהם שלובי זרוע. כשאנו קוראים בהגדה "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו" אנו מכוונים לשני סוגים אלו של עבדות. תיבת "גאולתנו" מציינת את יציאתנו לחופשי מעבדות משפטית- פוליטית. "על פדות נפשנו" משמעו שנפטרנו מן האישיות המגבילה של העבד.
... העבד הוא אישיות שאין בפניה בחירה... גדולתו של אדם – כבודו וכושר היצירתיות שלו- מתבטאים בחופש הרצון שלו וביכולתו לבחור. בפני העבד לעולם אין ניצבות שתי חלופות. הוא איננו צריך להחליט. מישהו אחר עושה זאת עבורו... העבד הוא אישיות מפוחדת החיה בזמן מבלי לחוות את תנועת הזמן, מי שהוא אסור בתוך עצמו, ואיננו יכול לחלוק את חוויתו הקיומית עם אחרים. בן החורין הוא היפוכו של דבר, ובפסח כולנו שואפים להיות בני חורין.
... בני ישראל במצרים היו עבדים במשמעות הפוליטית- כלכלית של המושג. הם שועבדו גם מבחינה קיומית, אך לא איבדו כליל את אהבת החופש ואת מורשתם הרוחנית. לו היו "עבדי פרעה" ולא רק "עבדים לפרעה", לא היו נגאלים לעולם. הם היו מאבדים את אישיותם ואת שאיפתם לחירות... הנס הגדול של יציאת מצרים יכול היה להתרחש כיוון שהעבדות לא השחיתה אותם עד כלה.
... אנו מבינים מה היא חירות באופן שונה מאחרים. כאשר אנו אומרים כי ה' הוציאנו מבית עבדים והעניק לנו חירות, אנו מוסיפים כי החירות מורכבת מעבודת ה', ציות לרצונו ומילוי מצוותיו. ה' ברא את האדם כיצור בן חורין, אך בעת ובעונה אחת העניק לו כושר החלטה מוסרי וציווה עליו לפעול על פיו.
...בלילה הראשון של חג הפסח אנו מספרים על האדם שביקש את הא-להים במשך זמן רב עד מאד (=אברהם אבינו), על הא-להים אשר נענה לחיפוש מלא סקרנות זה, ועל הא-להים המאמץ את האדם, אשר השתוקק אליו, אל חיקו. בליל הסדר אנחנו מנסים לעורר את סקרנותם התמימה של הילדים וכך לעשותם למבקשי א-להים. הביקוש אחר הא-להים, יחד עם קבלת מצוותיו, הם החירות הרוחנית האמיתית.
שאלות לעיון:
מעבדות לחירות/ אריק איינשטיין
מילים : יענקל'ה רוטבליט / לחן : יצחק קלפטר וגיא בוקאטי
שיתוף
הדפסה
ייצוא