בשיעור זה נעסוק בקריאת פרק לח, העוסק במעשה אמנון ותמר, כחלק מרצף היסטורי המתחיל בסיפור מכירת יוסף, ומהווה חלק מהתכנית האלוקית. השיעור הינו מתכנית הלימודים לכיתות יא.
יחידה זו מתמקדת בהבנת מיקומו של פרק לח, הקוטע לכאורה את רצף סיפורי יוסף במצרים. דרך הבנת הקשר העמוק שבין מעשה יהודה ותמר ובין סיפור מכירת יוסף, יקבלו התלמידים מעין "מבט על" על התכנית האלוקית העומדת בבסיס הסיפורים ויפתח פתח לדיון עקרוני וחשוב בנושא "הסיבתיות הכפולה", בה הפעולות האנושיות מצטרפות לבסוף לכדי הוצאתו לפועל של רצון ה'.
ליחידה זו מתלוות מספר שאלות מנחות:
היות ומעשה יהודה ותמר מהווה יחידה ספרותית מוגדרת הממוקמת באופן בולט ב"אמצע" מחזור סיפורי יוסף, ניתן לפתוח בשאלה עצמה ולשאול את התלמידים מדוע התורה בוחרת לספר את הסיפור דווקא במקום זה, הנראה לכאורה מנותק מהקשר?
מיד לאחר מכן, יש להסביר לתלמידים כי בפעילות הבאה ננסה יחד לגלות את הקשרים הנסתרים שבין הסיפורים.
מחלקים את הכיתה לקבוצות.
לכל קבוצה מחלקים פתק עם פסוק מתוך סיפור יוסף במצרים (עפ"י הטבלה שלהלן). על הקבוצה לקרוא בעיון את סיפור יהודה ותמר ולאתר את בו פסוק, מילה, או עניין הקשור או דומה לפסוק שקיבלו. כדי להקל על התלמידים, נדגיש את המילים העיקריות בפסוקים שחילקנו להם (לקבוצה א' בה הזיהוי מעט קשה יותר, אפשר גם לתת רמז נוסף מפירוש רש"י):
עם תום העיון העצמי, נבקש מכל קבוצה לומר לשאר הכתה מהו הדמיון שמצאה בין הסיפורים.
כעת, להקשרים המילוליים שמצאו התלמידים (ועליהם חוזרים בפני הכתה) יכול המורה להוסיף רבדים נוספים: מעשה המרמה של יהודה ואחיו כלפי יעקב מול מעשה המרמה של תמר כלפי יהודה; הניתוק הן של יהודה והן של יוסף מאביהם ושאר אחיהם; הניסיון שמעמידה דמות נשית (אשת פוטיפר, תמר) בפני יוסף ויהודה.
לאחר מכן, יש לחזור בפני הכתה כולה על פירוש רש"י (שהובא לעיל בטבלה) ולהביא גם את פירוש החזקוני:
"וירד יהודה מאת אחיו: הלך לו שלא היה יכול לסבול צערו של אביו".
רש"י וחזקוני מלמדים אותנו על קשר עמוק נוסף בן הסיפורים – על כך שמכירת יוסף גרמה לזעזוע ופירוד במשפחת יעקב: לדעת רש"י אחיו של יהודה האשימו אותו והרחיקו אותו מעליהם; ולדעת חזקוני רגשות האשמה של יהודה הובילו להתרחקותו. בכך, מכירת יוסף למעשה גרמה החלה את שרשרת האירועים שהובילה למעשה יהודה ותמר.
יצויין כי בשלב זה, לא חייבים להרחיב על רש"י וחזקוני, אך מומלץ להזכירם היות ואיתם מומלץ לפתוח את השיעור השני אודות מעשה יהודה ותמר.
חז"ל מלמדים אותנו, כי הקשר בין הסיפורים נעוץ בהיות שניהם חלק מתכנית אלוקית, המתרחשת במציאות על ידי פעולות אנושיות. פעולות אנושיות אלו מתבצעות מרצון על ידי בני אדם, מבלי לדעת כי בכך הם מוציאים לפועל את רצון ה'.
כך ניתן ללמוד מן המדרש הבא מבראשית רבה (וישב, פרשה פה):
"שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק בורא אורו של משיח".
דהיינו, האירועים הלא קלים שעוברים על משפחת יעקב מתבררים כחלק מתכנית גאולה אלוקית. הדבר ניכר בכל סיפור בפני עצמו – יוסף שנשלח למצרים והופך למשנה למלך; הולדתו של פרץ ממנו עתיד להיוולד דוד. אך, הוא ניכר גם בקשר בין הסיפורים שכן בעקבות סיפור תמר (כפי שנראה בשיעור הבא) חוזר יהודה מן הבדידות שגזר על עצמו לעמדת ההנהגה במשפחת יעקב ולמי שהמשיח יוולד ממנו.
המסר שעולה מדברי חז"ל ושיש להדגישו בפני התלמידים נוגע למידת הביטחון בה' גם במצבים קשים או לנוכח אירועים שאנו לא מבינים את פשרם. מסר זה, אינו מתייחס רק לרמה הלאומית הקולקטיבית.
מסר זה, מתמצה במשפטו של ר' עקיבא: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (למעוניינים, ניתן להביא את הסיפור התלמודי בו נזכר הביטוי, במסכת ברכות ס:)