תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > הגדרת מלאכה - שבת ז', משנה ב'

הגדרת מלאכה - שבת ז', משנה ב'

חנה גודינגר, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: משנה
נושא: שבת

המפגש עם המלאכות האסורות בשבת עשוי להציף (בוודאי בעולם המודרני והטכנולוגי שלנו) את השאלה מה מגדיר את המלאכות האסורות. במחשבה פשוטה נראה שאם השבת אמורה להיות יום של מנוחה, הרי שהפעולות שאמורות להיות אסורות בה, הן פעולות שדורשות טורח ומאמץ פיזי רב, ובכל זאת כפי שכולנו יודעים רבות מהמלאכות האסורות אינן כאלה בעולם המודרני שלנו. בשיעור זה נבחן את השאלה המטרידה הזו ונראה אילו פתחים ותובנות ביחס לשביתה היא מעניקה לנו.

מקורות:

 

הרש"ר הירש, ספר חורב : על טעמי המצוות הנוהגות בזמן הזה, דיניהן ושורשיהן

מושג המלאכה האסורה לעשות ביום השבת הוא להוציא לפועל איזה רעיון ומחשבה בדבר, באמצעות כשרון האדם. וביחוד תוצאת 'מלאכת מחשבת' – הלוא הוא להוציא לפועל או לשנות איזה דבר לתכלית תועלת האדם. אבל לא עמל ויגיעת בשר. אתה תוכל כל היום לעמול וליגע, אך אם לא הוצאת איזה דבר לפועל, אם לא הפקת זממך באיזה דבר, לא עשית כל מלאכה. לעומת זה גם מבלי כל עמל ויגיעה, אם עשית רק איזה שינוי קטן בדבר או הוצאת לפועל איזה ענין לתכלית האדם: אז חיללת את יום השבת, לעגת על ה' ותשים לעיל את תעודתך – עם כוח גופך בהמה הנך לך, עם הכשרון אשר לרוחך הנך מתברך בלבבך להיות שליט לבדך על התבל. עם הכשרון הזה, אשר מחויב הנך בתור איש ישראל להוכיח בעליל ביום השבת, כי אתה והוא נכנעים הנכם תחת שלטון ה'.

כל המלאכות המחללות  את עצם קדושת השבת שחיובן מיתה דרושות להיות 'מלאכת מחשבת', הלא היא מאלה המלאכות המוכיחות בפועל ממשלת רוח האדם על התבל, מלאכה הבאה ברעיון וכשרון המעשה. במחשבה תחילה ובכוונת הפועל.

 

משנה, מסכת חגיגה, פרק א', משנה ח'

הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ.

הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת,

הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת הַטַּהֲרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וַעֲרָיוֹת, יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה:

 

מהלך השיעור:

נצפה יחד עם התלמידים בחלק קצר מתוך הסדרה "סרוגים" (עונה 2 פרק 5  מדקה: 30:30) בקטע בו מתארחת בארוחת שבת, בחורה חילונית שמשחקת אותה דתייה. החבר'ה עובדים עליה שלהוריד מים זו מלאכה האסורה בשבת ויש צורך לקחת גיגית של מים לשירותים וכך עולים על כך שהיא איננה דתייה באמת. ננסה לחשוב עם התלמידים למה בראש של אדם שאיננו שומר מצוות, זה נשמע הגיוני שזו פעולה אסורה? כדאי להקדים או לדבר לאחר הצפייה בסרטון הקצר הזה את הבעייתיות המתלווה לסיטואציה החברתית בה מעמידה הודיה את השחקנית החילונית מגיעה אליה.

 

נחלק את התלמידים לקבוצות וניתן לכל קבוצה את הפסוק המהווה את הבסיס לאיסור מלאכה בשבת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בשעריך". (שמות כ' פסוקים ט-י). נבקש מהקבוצות לדמיין את עצמם כחבורת אנשים שקוראת את התורה לראשונה בחייה ולא מכירה את ההלכה. נבקש מכל קבוצה לנסות ולהגדיר את המלאכה שאסור לעשות בשבת ולהדגים אותה בעשר מלאכות מהחיים שלנו כיום. לאחר כמה דקות של עבודה בקבוצות, נבקש מנציגי הקבוצות לשתף את הכיתה במחשבות שעברו אצלם בקבוצה. סביר מאד להניח שברוב הקבוצות הגדרת מלאכה תהיה קשורה או למאמץ פיזי כזה או אחר, או לפעולות המורגלות בשאר ימות השבוע.  .

 

נקרא בפני התלמידים את השאלה הבאה שמופיעה באינטרנט בכמה אתרים של שאלות הלכתיות: "מדוע אסור להדליק אור בשבת, פעם כאשר הדלקת אור ואש היתה כרוכה במאמץ פיזי רב, ההיגיון מאחורי האיסור היה מובן, אך כיום כאשר מדובר בפעולה קלילה של לחיצה על מתג – מדוע אסור לעשות זאת בשבת? נדון עם התלמידים בהנחות היסוד של שאלה זו ונראה את מי השאלה הזו מטרידה גם?

 

כתיבת תשובה: נשלח את התלמידים לחפש תשובה לשאלה מטרידה זו, התלמידים יכולים להתקשר לאדם שמעריכים, לחפש באינטרנט, לחפש בספריית בית הספר או למצוא בבית הספר דמות שיכולה לסייע להם. עם התשובות שימצאו התלמידים, הם יצטרכו לנסח תשובה לשאלה שנשאל הרב אותה פגשנו יחד בסעיף ג' של השיעור.

 

נלמד עם התלמידים את דבריו היפים של הרש"ר הירש בספר חורב, בהם הוא מסביר שהגדרת מלאכה שנאסרה בשבת איננה קשורה בדווקא למאמץ פיזי אלא לשאלת יצירה והוצאה לפועל של מחשבה ורעיון ע"י כוחו וכישרונו של האדם. דברים אלו פותחים הזמנה לתפוס את עיקר החידוש בקיום שלנו לא בדברים הפיזיים שאנחנו יכולים ליצור אלא בהוצאה לפועל של רעיונות, לא בכוח הפיזי של האדם אלא ביכולתו להמציא ולשכלל את העולם והקיים בו.  כל אלו נאסרו בשבת שכן הם המגדירים את הכוח והעליונות המיוחדת של האדם. כדוגמא ניתן לבחון את מלאכת כתיבה שלא דורשת היום מאמץ פיזי מיוחד אך בוודאי מבטאת את היכולת והכישרון של האדם להביע את רעיונותיו, את האיסור להדליק אור שגם הוא נעשה בהנף יד של לחיצה על המתג, אך מבטא את היכולת של האדם ליצור עולם טכנולוגי שמתגבר על כוחות הטבע של החושך המובנה שיש לנו במחצית מהיום.

 

נלמד עם התלמידים את המשנה ממסכת חגיגה שאומרת שהלכות שבת הם "הררים שתלויים בשערה", כלומר עקרון קצרצר בתורה שבכתב שממנו נגזרות המוני הלכות ופרטים מעשיים. את הדימוי הזה אפשר להבין באופן דרשני לאור הדברים היפים כתב הרש"ר הירש: הלכות שבת הם כל אלו הדברים שיש שערה קטנה בתוכנו שפורצת והופכת בעזרת הכישרון והיצירתיות שלנו להיות הר גדול: אלו הם ההלכות שנאסרו עלינו לעשות בשבת (כדאי לפתוח בהסבר הפשט של המשנה שהלכות שבת הן אוסף של הלכות שכולן תלויות בפסוקים קצרים המצווים לשמור את יום השבת ולא מפרטים מה ואיך). נביא לכיתה חומרי יצירה ונבקש מהתלמידים ליצור סמל של הדרשה שדרשנו על המשנה, או לחילופין לקחת רעיון כלשהוא שיש בהם ולהפוך אותו לממשות על ידי היצירה ובכך לבטא איך שערה הופכת על ידי האדם להר גדול.  לחילופין במידה ויצירה על גבי דרשה של משנה נראית מורכבת ומנותקת מידי, אפשר להציע לתלמידים לבחור את אחת ממלאכות השבת ולבטא בעזרת חומרי היצירה שהבאנו לכיתה את היצירתיות והכשרון האנושי הבא לידי ביטוי בה.

חדש באתר

פורים קטן
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן