השבת

מקורות:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף י ע"ב

"לדעת כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא, יג) - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל.

רמב"ן על ויקרא פרק כ"ג פסוק כ"ד

שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בימים טובים אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בימים הטובים ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשולחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה.

מהלך השיעור:

נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב את שלוש ההלכות הראשונות שקופצות לו בראש כאשר הוא שומע את הביטוי: "הלכות שבת". נשאל את התלמידים מה כתבו, ונכתוב על הלוח את הרשימה. בכתיבה על הלוח נחלק בין הלכות "שמור" כלומר מצוות לא תעשה שיש בשבת, לבין הלכות "זכור", כלומר מצוות העשה שיש בשבת. סביר מאד להניח שצד השמור יהיה מלא יותר, אם בכלל יהיו הלכות בצד הזכור. בשלב זה לא נעיר כלום על החלוקה ועל העולה מהכתוב על הלוח, אלא נעבור להמשך השיעור.

חיפוש תשובה הלכתית: נתלה בפינות הכיתה שאלות הלכתיות שונות שהמשותף לכולן הוא שלמעשה אין איסורי דאורייתא בעשיית המלאכות הללו בשבת, אך בוודאי הוא שאין הן מעניינה ומהותה של השבת. נבקש מהתלמידים לעבור בין השאלות ולבחור שתיים מביניהן ואזי בעזרת הידע הכללי שלהם ובעזרת האינטרנט לחפש את התשובה לשאלה: ועם הנימוק מה מבין ל"ט אבות המלאכה שנאסרו בשבת מתקיימת במעשה זה. כהקדמה לחיפוש, כדאי להזכיר או ללמד את התלמידים שמלאכות שבת מהתורה מורכבות מל"ט מלאכות שעוד נגיע ללמוד אותן בשיעורים הבאים בע"ה ושכל אחת מהמלאכות הללו מתגלגלת ומתפתחת לאיסורים נוספים המכונים "תולדות" שגם הם אסורים מהתורה.

קוראים לי משה ואני מוכר בבסטה בשוק. הייתי רוצה לדעת האם יש בעיה הלכתית לפתוח את הבסטה שלי בשבת?

קוראים לי רחל ואני רוצה לעבור דירה לבית שמול הבית בו אני מתגוררת כעת. היום הכי נוח לי להעביר את החפצים שלי (כמובן לא את מוצרי החשמל ושאר המוקצים) הוא בשבת. האם זה מותר?

קוראים לי רחמים ויש לי חנות מכלת. אני רוצה לעשות ספירת מלאי של כל המוצרים שנשארו לי בחנות. הייתי שמח לדעת האם מותר לי לבצע את הספירה בשבת?

קוראים לי תמה ומצאתי עבודה לחופשת הקיץ בחנות בגדים. החנות איננה שלי כמובן , אבל הייתי רוצה להגיע בשבת לחנות בשביל לארגן אותה וככה גם לצבור עוד קצת שעות עבודה. כמובן שישלמו לי את הכסף רק אחרי שבת. האם זה מותר הלכתית?

לאחר שהתלמידים מחפשים את התשובות לשאלות, נעבור עליהן יחד בכיתה ונבין שלמעשה אין שום איסור דאורייתא באף אחת מהסיטואציות המתוארות בשאלות. ובכל זאת סביר שלא רק שהתלמידים ימצאו שהתשובה ההלכתית היא לאסור, גם האינטואיציה הפשוטה שלהם תזדהה עם האיסור. 

נפתח עם התלמידים דיון לאור הממצאים של השלב הקודם של השיעור: מה עושים כאשר אין שום איסור תורה שיכול לאסור את המלאכות הללו, אך ברור הוא שיש בעיה בעשיית מלאכות אלו ביום השבת? כמובן שאת הדיון כדאי לפתוח בבירור האינטואיציה שמבקשת לאסור את המלאכות הללו ובהרגשה שאין הן מעניינה של השבת ולאחר מכן לדון בשאלה ההלכתית שצריכים לדון בה הפוסקים במקרה כזה.

נלמד יחד עם התלמידים את דברי הגמרא במסכת שבת ואת דברי הרמב"ן בפירושו לויקרא פרק כ"ג פסוק כ"ד. נבחן עם התלמידים את האמירה הנמצאת בשני מקורות אלו: ראשית היחס לשבת כאל מתנה טובה לחיים: נשאל את התלמידים: מה המתנה שיש ביום שבת? נחזור אל כל ההלכות שהתלמידים כתבו בראשית השיעור ונראה שקצת קשה להתייחס להגבלות ולאיסורים שיש בשבת כמו אל מתנה.. מתוך שאלה זו נעבור ללמוד את דברי הרמב"ן שמוסיף את המימד המהותי לשבת: שבת מבקשת להיות יום של מנוחה ועל כן טוען הרמב"ן הוסיפו חכמים איסורים שונים שזה מהותם ועניינם. נראה שאת כל המקרים בהם דנו התלמידים בשלב הקודם של השיעור מזכיר הרמב"ן בפירושו לתורה ואת כולם הוא מבקש לאסור למרות שאין עליהם איסור מפורש בתורה, אך חכמים גזרו "שבתון" – שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח.  

נפזר בכיתה זמירוני שבת ונבקש מכל תלמיד לעיין בהם ולבחור זמירת שבת שאהובה עליו. לאחר מכן, נבקש מכל תלמיד לחפש חברותא בכיתה שבחרה את אותו שיר כמותו, ובמידה ויש כזה להצתוות אליו להמשך המשימה. כל חברותא תצטרך לקרוא לעצמה את מילות השיר ולהקשיב למנגינה שלו בעזרת הסמארטפונים שמן הסתם יש בכיתה.. לאחר מכן לכתוב את אופי יום השבת כפי שעולה מתוך השיר שבחרו. סביר להניח שהאופי יהיה תואם את דברי הרמב"ן בפירושו לתורה: כיום מנוחה, קדושה והתקרבות לקב"ה. זו הזדמנות לחזור אל תחילת השיעור ולהציף את העובדה שאצלנו השבת נתפסת לרוב כיום בו אסור לעשות מלאכות ופחות כיום מתנה שמבקש להעניק לנו שקט ושלווה וקדושה ליום אחד.

מכתב אישי: נשים ברקע שירי שבת נעימים (ניתן למצוא בקלות ביו טיוב) נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מכתב, בו הוא מזכיר לעצמו איך היתה נראית השבת האחרונה שהיתה לו: האם היא היתה יום של שביתה ממנוחה או יום בו מנסים להספיק כל מיני (ללמוד למבחן בביולוגיה, לסדר את החדר וכו'). נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם מה הדיון והלימוד בשיעור זה עורר בהם לקראת השבת הבאה שתגיע בע"ה עוד כמה ימים.. כיצד הם יכולים להפוך את השבת ליום המהווה מתנה טובה לחיים? או מה המתנה שהשבת יכולה לתת להם?. חשוב להגיד לתלמידים, כבר בראשיתו של כתיבת המכתב שהמכתב יישאר אישי ולא יהיה צורך לשתף בכתוב בו את כלל הכיתה.

חשוב לסכם את מהלך השיעור באמירה שלצד העצמת פן ה"זכור" של השבת והמתנה שבו, כדאי ואפשר ללמוד לראות את המתנה הגדולה שיש גם בכל פן ה"שמור" של השבת. היכולת להתנתק ליום בשבוע מהטכנולוגיה לדוגמא, איננה רק מעמסה ואתגר אלא גם מתנה גדולה שהיא שמאפשרת לנו להיפגש ולחוות את הנחת והשקט שהשבת מזמינה.