הפסוקים בתורה המצווים על שביתת השבת מגדירים שמצווה זו חלה לא רק על האדם היהודי עצמו, אלא היא חלה גם על העבד והשפחה שיש לו שהם אינם יהודים ואפילו על הבהמה שיש לו שבוודאי איננה מחויבת במצוות. בית הלל ובית שמאי נחלקו ביניהם האם יש להכיל את המצווה וממילא את איסורי השבת גם על הכלים הדוממים ששייכים לאדם או שמא הפסוקים התכוונו לאסור את המלאכות רק למי שיש בהם נפש חיה ואילו הדומם איננו בסיפור. בשיעור זה נעסוק במחלוקת הלכתית זו ובשאלות העמוקות שהיא מציפה על אופיה של השבת ועל היחס שלנו אל הכלים הדוממים שברשותנו.
נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור ארבעה חפצים בבית ולדמיין שהם נכנסים הביתה מטיול משפחתי עשר דקות לפני כניסת שבת כשכל הבית הפוך ולא מאורגן לשבת בכלל. כל אחד מהחפצים שבחרו צריך לתת להם רשימת הוראות מה אנחנו חייבים לעשות איתו לפני שהצפירה נשמעת ונצטרך להדליק נרות ולקבל את השבת. ניתן לתלמידים שקט של כמה דקות (אפשר ללוות את השקט במוזיקה נעימה) ולאחר מכן נבקש מכמה מהתלמידים לשתף בהוראות שקיבלו.
ניתן לכל חברותא את משניות ה'-ו' בפרק א' של מסכת שבת המביאות את מחלוקת בית הלל ובית שמאי בעניין שביתת כלים. לאחר כמה דקות של עמל בלימוד אישי, נקרא יחד את המשניות ונבדוק שכולם מבינים את הנאמר בה. כדי להעמיק את ההבנה שבין שתי השיטות נלמד יחד את התוספתא המקבילה שמבארת את יסוד המחלוקת בין הבתים כקשורה לשאלת שביתת כלים.
נבקש מכל תלמיד לבחור את אחד החפצים אליהם התייחס בחלק הראשון של השיעור ולכתוב אליו מכתב. במכתב נסביר לו את המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי באשר למעמדו בשבת וננסה להסביר לו את ההיגיון שנמצא מאחורי כל שיטה. לאחר כמה דקות של כתיבה, כל תלמיד יתן את המכתב שכתב לחברותא שלו והחברותא תצטרך לענות בשם החפץ ולנסות לשכנע אותנו כמו מי החפץ מעדיף שתיפסק ההלכה ולמה. נבקש מחלק מהחברותות לשתף את הכיתה בקול רם במה שכתבו.
נפתח עם התלמידים דיון על הטעמים של השיטות שבמשנה. את הדיון אפשר וכדאי לקחת לפחות לשני כיוונים: הראשון יבחן את השאלה עד כמה המכשירים שלנו הם חלק מאיתנו ומעולמנו ועל כן כדי להגדיר את השבת שלנו כיום מנוחה מלא, גם הם צריכים לשבות והשני יבחן את השאלה עד כמה שבת היא יום מנוחה והפסקה ממלאכה בעולם ללא קשר דווקאי לאדם, אלא מעין קריאה לכל העולם ולכל מה שיש בו לשבות.
נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות וניתן לכל קבוצה את אחד מהדיונים ההלכתיים הבאים.
המקרה: במחלוקת בית הלל ובית שמאי שבמשנה נפסקה הלכה כבית הלל, כלומר שאדם לא מצווה על שביתת כליו הדוממים. המציאות בעולם המודרני טכנולוגי הולידה שאלות חדשות שהיו צריכים הרבנים לדון ולהכריע בהם. כמה שנים לפני קום המדינה פנה בעל מפעל ברמת גן לרבני העיר וביקש מהם לדעת האם יוכל להפעיל את המכונות שבמפעל שלו ע"י מערכת אוטומטית, שכן הפסקת פעולת המערכת כל שבת, היתה עשויה לגרום להפסדים גדולים.
דיון ולימוד: נסו לחשוב מה אתם הייתם עונים לבעל המפעל? ולאחר מכן קראו את המקור הבא ונסו להבין מה היתה ההכרעה ההלכתית ומה היה החשש אליו דאגו הפוסקים.
המקרה:
במחלוקת בית הלל ובית שמאי שבמשנה נפסקה הלכה כבית הלל, כלומר שאדם לא מצווה על שביתת כליו הדוממים. המציאות בעולם המודרני טכנולוגי הולידה שאלות חדשות שהיו צריכים הרבנים לדון ולהכריע בהם. נסו לחשוב על אדם שמאד אוהב תוכנית טלוויזיה מסוימת ומבקש להפעיל בעזרת שעון שבת את הטלוויזיה בשבת וכך לצפות בתוכנית. אדם זה שהינו שומר מצוות, מתלבט האם יש בכך איסור שבת שהרי אין אדם מצווה על שביתת הטלוויזיה שלו.
דיון ולימוד: נסו לחשוב מה אתם הייתם עונים לאדם זה? ולאחר מכן קראו את המקור הבא ונסו להבין מה היתה ההכרעה ההלכתית ומה היה החשש אליו דאגו הפוסקים
המקרה:
במחלוקת בית הלל ובית שמאי שבמשנה נפסקה הלכה כבית הלל, כלומר שאדם לא מצווה על שביתת כליו הדוממים. המציאות בעולם המודרני טכנולוגי הולידה שאלות חדשות שהיו צריכים הרבנים לדון ולהכריע בהם. נסו לחשוב על אדם שרוצה להפעיל את מערכת התאורה אצלו בבית בעזרת שעון שבת. אדם זה שהינו שומר מצוות, מתלבט האם יש בכך איסור שבת שהרי אין אדם מצווה על שביתת המנורות שלו אך מצד שני אולי יש בשימוש בשעון שבת טריק שמזלזל במהות השבת.
דיון ולימוד: נסו לחשוב מה אתם הייתם עונים לאדם זה? ולאחר מכן קראו את המקור הבא ונסו להבין מה היתה ההכרעה ההלכתית ומה היה החשש אליו דאגו הפוסקים. נסו לחשוב אילו מכשירי חשמל הייתם מתירים להפעיל בעזרת שעון שבת ואילו לא.
לאחר שכל קבוצה דנה ולומדת במקרה אותו קיבלה, נבקש מנציגי הקבוצות לשתף את הכיתה במקרה שקיבלו ובדיונים ההלכתיים שהוא מעלה (כדאי לצלם לכל התלמידים דף עם המקרים והמקורות ולבחון את ההבדלים: במקרה של המפעל החשש הוא מחילול שבת של תיקון המכונות ומכך שיש אנשים שיטעו לחשוב שניתן להפעיל מכונה גם ללא מערכת אוטומטית, במקרה של הטלוויזיה החשש הוא לאווירת השבת ובמקרה של התאורה הפוסקים מתירים בגלל שאין את החששות הללו ובגלל שהיה מקובל להשתמש בגוי לצורך מלאכה זו ועל כן לא סביר שאנשים יטעו לחשוב שמותר להדליק אור ללא שעון שבת).
כדאי לנצל את המהלך שביקשנו לעשות בשיעור זה, בשביל להציף את השאלה שניצבת בפני הפוסקים בדורנו: בצורך להתאים את הפסיקה ההלכתית שנוצרה ביסודה לפני שנים רבות למרחב החיים שלנו. שביתת כלים היא דוגמא מצוינת לזה שכן ניתן לראות בה את ההכרה בכך שההלכה איננה רק מערכת כללים פורמאלית שאזי היה צריך להתיר שימוש בשעון שבת להפעלת כמעט כל כלי שהוא, אלא ההלכה היא מערכת כללים שמבקשת ליצור אורח חיים ומנגינה לחיים שלנו.
חלק מרכזי ממהלך שיעור זה (הלימוד בשלב ה') איננו מצוי בחומר הלימודים הרשמי והוא מהווה הרחבה לימודית ומחשבתית. בכיתות בהן ניתן לערוך את הלימוד, כדאי לא לוותר עליו שכן הוא מעביר את הדיון והלימוד במשנה למרחב האקטואלי והמודרני של חיי התלמידים.