על עבדות וחרות

חג הפסח קרוי גם חג החירות משום שעמ"י יצאו בו מעבדות לפרעה מלך מצרים לחירות לאומית ודתית.

פתיחה – לשאול את הבנות מי הוא עבד? ולהיפך – מי הוא בן חורין?

להביא את השיר של ברי סחרוב – עבדים.

השיר מתאר את האדם המודרני שמשועבד ומכור לעונג, כל אחד והעונג שלו. הכוונה מן הסתם במיוחד לסמים שלכאורה משחררים את האדם מרגשות ותחושות אך משעבדים אותו אליהם, עד שהאדם הופך להיות אויר, לא רואה את המציאו כראוי והופך להיות אדם תלוי עם פתק החלפה.

לכאורה העולם המערבי הוא העולם החופשי, בניגוד לעולם השלישי שהוא נראה משועבד. אולם גם אנשי העולם המערבי משועבדים.

למה אנו משועבדים בעולם המודרני? לבקש מהן תשובות.

לצורך במותגים, במעמד חברתי מסויים, בצורך להתרגש – כמו בתכניות ריאליטי שנועדו לרגש את הצופים כדי שלא יחיו את העולם האמיתי. גם ההתמכרות לקפה היא סוג של עבדות. מי שאומר "אני חייב ... ואם לא אני לא שולט בעצמי" גם הוא משועבד.

גם השיר של אביתר בנאי מדבר על חווית עבדות – הזמר שעומד על הבמה משועבד לצורך בקהל עד שהאמת בורחת ואין לו מילים מעומק הבל. כשהוא מודע לדבר הוא מצליח לשלוח את השמים מילה מעומק הלב ולא למכור את ליבו. מן הסתם השיר הזה מתאר את החוויה מעולם של חוזר בתשובה.

אז מה זה להיות חפשי? להיות בן חורין?

אדם חפשי שאין עליו עול חיצוני הוא אדם שפועל על פי צו מצפונו וערכיו ולא ע"פ תכתיב חיצוני לו.

לעיתים הגבול בין חפשי למשועבד הוא דק מאד ועל האדם להיות נאמן לעצמו ולבחון האם באמת הוא שולט במצב או שהוא נשלט.

האם רגשות הם בתחום העבדות או החירות?

יש רגשות שאדם מרגיש והוא חפשי להרגיש כך, אך יש רגשות שמשתלטים על האדם והוא אינו חפשי מהם – כעס, קנאה, תחרות וכד'.

זוגיות ואהבה – האם זו חירות או עבדות?

זוגיות שבה האדם מביא את עצמו לידי ביטוי, יש בה כבוד הדדי והתחשבות, יש בה אחריות שמגיעה מתוך בחירה היא זוגיות שמביאה את האדם להיות בן חורין. אך יש גם זוגיות אחרת שיש בה שיעבוד ויש לשים לב באיזו זוגיות אני נמצאת.

בחוויה שלי גם עבודת ה' ושמירת מצוות אלו דברים המביאים אותי לידי חרות – חרות משעבוד ליצר ולנורמות, וביטוי של העולם הפנימי החזק שיש בי.

לסיום – השיר של חנה ניר על ביעור חמץ – לשים לב שבפסח, כמו בכל בשנה, ראוי להשתחרר מהרגשות השליליים ולהרגיש בן חורין אמיתי.

ביעור חמץ/ חנה ניר

את כל החמץ

שליבי מאמץ

בימים של סגריר ושל קור,

עם בוא החמה

ביד נכלמה

כעשב שוטה אעקור.

עלבונות שכוחים

בנבכי הכוכים

מרירות שצמחה  במסתור,

מחדרי חדרים

אעלה וארים

ואוציא לחופשי לפי תור.

יעברו אז בסך

רגשות לב מסוכסך

פחד, כעס, קנאה תחרות

וריקה ממטען

אתיישב לשולחן

ואחוג לי את חג החרות.