ההינדיק/ רבי נחמן מברסלב

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי.

למעבר לסיפור ההינדיק באתר זושא לחצו כאן

 

 

 

 

 

שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

המורה יכתוב על הלוח את האקספוזיציה של המעשה ["פעם אחת" עד "בצער גדול מזה"].

המורה ינסה בדיון משותף עם התלמידים לחוש ולדמיין את המסופר ואת מה שלא מסופר. הדיון יכול להתחיל מהתרשמות חופשית של התלמידים. אפשר להיעזר בשאלות מכוונות:

-          איך נראה בן מלך? מה מעשיו ביום –יום? מה מצופה ממנו?

-          מה יכול לגרום למי שיש לו הכל ליפול לשגעון?

-          למה דווקא תרנגול הודו? מה הוא מבטא דרך החיה הזו? (תמונה אפשרית ללוח).

-          איך נראה בן המלך כהינדיק? מה מבטאים מעשיו ומראהו כהינדיק?

-          מעניין לשים לב- למה לדעתכם הוא בוחר להישאר תחת השולחן?

-          מה תגובת המלך? ממה הוא בצער? (ממצב בנו? מחוסר הריפוי?)

-          למה לדעתכם הרופאים כושלים בניסיונות הריפוי? באיזו דרך פועלים?

-          איך הייתם מאפיינים את בן המלך לפי האקספוזיציה?

 

כל תלמיד יקבל דף מלוה ללימוד שנקרא 'מה הסיפור שלך', ועליו מצוירות הדמויות המרכזיות (מלך, בן מלך, חכם) בשלושה מצבים המתאימים לשלושה שלבים במעשה (1. השגעון 2. תהליך הריפוי 3. הריפוי. הדף מצ"ב. אפשר גם לתלות בגדול על הלוח).

ליד הציור הראשון כל תלמיד יתבקש לכתוב מדמיונו כמה מחשבות/אמירות של אחת מהדמויות בן המלך/ המלך. (לדוגמה: מלך - איזו בושה. איך הוא עושה לי את זה? נתתי לו הכל...  בן מלך - אף אחד לא ראה עד היום מי אני באמת).

תלמידים המעוניינים לשתף ישתפו במה שכתבו.

 

נפנה ללימוד המעשה: 

פעם אחת נפל בן מלך אחד לשגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא "הינדיק",

וצריך הוא לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק,

וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאותו מזה, והיה המלך בצער גדול מזה,

עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו!

והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל וגם כן גרר פרורים ועצמות.

ושאלו בן המלך: "מי אתה? ומה אתה עושה פה?" והשיב לו: "ומה אתה עושה פה?"

אמר לו: "אני הינדיק" אמר לו: "אני גם כן הינדיק!".

וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.

ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כותנות.

ואמר החכם "ההינדיק" לבן המלך: "אתה חושב, שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבוש כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק! כי במקום אחד ראיתי הינדיקעס לבושים בכתנות". ולבשו שניהם הכתונת.

ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם גם מכנסים. ואמר לו החכם גם כן: "אתה חושב שעם מכנסים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו'" עד שלבשו המכנסים, וכן את שאר הבגדים.

ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשלחן, ואמר לו: "אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים אז כבר אינך הינדיק?! "אפשר לאכול וגם להיות הינדיק" ואכלו.

ואחר כך אמר לו: "אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השלחן!".

וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
והנמשל מובן למבינים.

ר' שמואל הורביץ, מעשיות ומשלים, ירושלים תרצ"ה, עמ' סא

 

כעת נעסוק באפיון הדמויות, ודרכן נגיע ללב המעשה:

התלמידים יאספו עבור כל דמות את תיאורי המעשים והדיבורים שלה, ויוסיפו פרשנות משלהם לתיאורים הללו דרך העמקה ודיוק במשמעות המילים שנבחרו לתאר, ובאמצעות הדמיון והידע שלהם.

נקודות מרכזיות:

מלך

בצער רב. (ממה?)

הצער מעיד על הקשר לבנו.

יש למעשי הבן השלכה והשפעה עליו ועל מעמדו.

בן המלך

נפל לשגעון. נמצא בנפילה. בחר לזהות עצמו עם חית בית נמוכה.

מורד אבל נשאר קרוב - מתחת לשולחן. מבטא את הרצון בשייכות למרות המרד.

בורח ממחוייבות והכרחים, אבל גם כהינדיק  'צריך הוא לישב ערום..'.

ללא לבוש - קריאת תגר על חיצוניות. פועל ב'טבעיות'.

אוכל שאריו ת- בזיון וחוסר נוחות, ועם זאת עדיין קשור.

עסוק בשאלות קיומיות "מי אתה מה מעשיך".

בתשובה לשאלה "מה מעשיך" עונה בהגדרת זהות "אני הינדיק": מזהה את מעשיו עם מהותו. מאמין בחכם ונענה לו בעקבות התהליך - רוצה בשינוי ובחזרה ולא יכול בכוחות עצמו.

עושה שינוי ומתרפא.

חכם

" אני מקבל על עצמי לרפאותו"- מאמין בעצמו ובדרכו.

יורד ועושה כמו הבן, אבל עסוק בלהעלות אותו - אמפתיה, אמון, גובה עיניים, כבוד.

עושה תהליך "וישבו שניהם כך יחד איזה זמן..".

מתמקד במעשים "מה אתה עושה" ומכוון לשינוי מעשי.

מציב יעדים בהדרגה.

לא עושה עניין מהשגעון ואפילו משתתף בו ומגלה הבנה כלפיו.

מתווה דרך של 'גם וגם' - לא מוחק את המקום של בן המלך ויחד עם זה פותח אותו להסתכלות אחרת ושינוי.

לעומת ה'צריך' של בן המלך חוזר על 'יכולים' - כח הבחירה.

מצליח לרפא לגמרי - אישור לדרך ולגישה שלו.

 

העבודה יכולה להתבצע בזוגות או בקבוצות בהתאם לכיתה.

בסיום ייערך שיתוף בכתב על הלוח.

 

משימת התבוננות בעקבות הקשר בין בן המלך לחכם:

לכתוב על פתק על דמות משמעותית שהשפיעה עליי (בתחומים משמעותיים יותר או פחות).

סבב: כל תלמיד יספר תכונה אחת של הדמות הזו, שבזכותה הייתה משמעותית עבורו. מעניין לשמוע בקצרה פירוט באיזה הקשר (אין צורך לשתף מי הדמות, רק במידת הרצון). אפשר לבקש לשלוח מכתב קצר או מסרון של הערכה לדמות הזו.

בנוסף, התלמידים יתבקשו לחזור לדף 'מה הסיפור שלך' ולכתוב מדמיונם ליד הציור השני מחשבות/אמירות של החכם או של בן המלך, לפי תיאור התהליך של הריפוי.

תלמידים המעוניינים ישתפו בכתיבתם.

 

העמקה - עיסוק במשמעות המעשה ובנמשל:

ר' נחמן כותב בפירוש שזהו משל: "והנמשל מובן למבינים" ושולח אותנו לנסות להבין. כדרכם של סיפוריו, ניתן לפרש את המעשה ברבדים ודרכים שונות: אוניברסלית, פרטית, רוחנית, פסיכולוגית, חברתית...

התלמידים ינסו דרך עבודה בזוגות או בקבוצות להגיע לנמשל דרך ביאור ופרשנות של הסמלים השונים: המלך, בן מלך, החכם, השגעון והפעולות הנגזרות ממנו, תהליך הריפוי, הריפוי.

 

בכיתות שמתאים, אפשר לבקש מכל זוג/קבוצה לכתוב מחדש את הסיפור דרך הנמשל שלו. (למשל: במקום 'מלך' לכתוב 'אבא', במקום 'תחת השולחן' לכתוב 'נשאר בבית במקום ללכת לבית הספר')

 

המורה יאסוף את מסקנות התלמידים לגבי הנמשל, ויראה כיצד כל אחד מביע את הנמשל דרך עולמו חוויותיו ותפיסותיו.

מתוך העיסוק בנמשל, השאלה המרכזית שעולה היא:

מהו הריפוי? האם בן המלך נרפא לגמרי או רק באופן חיצוני?

ובאופן כללי יותר: מה ר' נחמן רוצה לומר לנו על נפילת בן מלך לשגעון, ועל יכולת הריפוי שלה?

 

נזמין שני תלמידים להיות 'חכמים'. כל אחד מהם יבטא גישה שונה בנוגע לדרך הריפוי והריפוי: האם הוא חיצוני ובן המלך נשאר הינדיק ורק למד להתנהג לפי המצופה, או שהוא פנימי ובן המלך 'השתכנע' שהוא בן מלך.

כל חכם יתבקש לעמוד בפני הכיתה (אפשר להביא כובעים מתאימים) ולהציג את עמדתו בפני חבריו. כאשר יש לאחד מחברי הכיתה מה להוסיף לגבי צד כלשהו- יבקש להחליף את מקומו (לקחת את כובעו...) ולהוסיף טיעון. את הטיעונים השונים ניתן יהיה לכתוב על הלוח תוך כדי הדיון.

במהלך הדיון יכולות להתחדד גם שתי האפשרויות לפרשנות השגעון: חיפוש ייחודיות כנגד המוסכמות (מתאימה לרוב לדרך הריפוי ה'חיצונית') או נפילה וריחוק (מתאימה לרוב לדרך הריפוי ה'פנימית').

 

שאלות הפנמה :

(ניתן לשאול כהמשך לדיון במליאה, או לתת כמשימת כתיבה).

1.כל אחד מאיתנו מרגיש לפעמים כ'הינדיק'. באיזה מצב אתה חש כך?

2. בעקבות הדיון בין שני סוגי החכמים: איזה 'חכם' היית רוצה לפגוש? איך היית רוצה שהחכם יתייחס ל'שגעון' שלך?

 

נתבונן בכיוון הפרשני של ההינדיק כנפילה, והריפוי כריפוי פנימי ושיבה להיות בן מלך דרך הבחירה.

נעמיק בשיח של החכם עם בן המלך:

ושאלו בן המלך: "מי אתה? ומה אתה עושה פה?" והשיב לו: "ומה אתה עושה פה?"

אמר לו: "אני הינדיק" אמר לו: "אני גם כן הינדיק!".

• מה מעסיק את בן המלך? [שאלת הזהות, שאלת המעשים והקשר בין הזהות למעשים. נראה שבמקום שבן המלך נמצא בו יש לו ציפייה שהמעשים של האדם יבטאו את מי שהוא ותהיה הלימה בין הזהות הפנימית לביטוי החיצוני שלה.]
• מה מעסיק את החכם? [שאלת המעשים. מתמקד בעשייה ולא בזהות. ההתמקדות הזו מתבטאת לכל אורך ה'טיפול' שלו בבן המלך. בנוגע לשאלת הזהות נראה שברור לו שלפניו יושב בן מלך ולא הינדיק].
• האם בן המלך עונה לשאלה שמחזיר לו החכם? [לא. הוא עונה לשאלת הזהות שלא נשאלה... זה מה שמטריד אותו בעיקר: מי הוא באמת.] מה תשובתו מבטאת? [בן המלך מזהה את עצמו כתרנגול הודו. בורח/מתכחש/לא מאמין לזהותו כבן מלך].
• מה מטרת החכם כאשר מחליט להיות ולומר שהוא 'גם כן הינדיק'? [ליצור אמון דרך אמפתיה, לתת בסיס לכך שאין תלות בין הגדרת הזהות למעשים].

בהמשך החכם פועל לשינוי באותו נוסח דיבור שחוזר עליו:

"אתה חושב שאם אתה עושה X (כמו בן מלך) כבר אינך הינדיק? אפשר גם לעשות X (כבן מלך) וגם להיות הינדיק."

• לפי דברי החכם, מה בעצם מפריע לבן המלך? [כפי הנראה השורש של מה שמפריע לבן המלך הוא הזיהוי שלו כבן מלך וההכרחים והמחוייבות שהזיהוי הזה מוליד. מתוך כך מפריע לו שהוא לא יכול לבטא את ההינדקיות שלו כאשר מתנהג כבן מלך, או לחלופין שאם הוא מזהה עצמו כהינדיק- זה לא מאפשר לו להתנהג כבן מלך].
• איזו תפיסה מציע החכם לבן המלך? [אל תשאיר את עצמך תקוע ומוגבל בהגדרה של הינדיק. אפשר 'גם וגם'. שאלת הזהות לא מפריעה ולא מעכבת את בן המלך מלנהוג כבן מלך. אתה יכול להרגיש רחוק/להיות בנפילה ויחד עם זה לבחור לעשות מעשים ששייכים לבן מלך].
• מה ה'שיטה' של החכם? [עבודה הדרגתית מבחוץ פנימה, "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" או כדברי הכותב באחת הגרסאות: "אמר הכותב: יכולים לומר שהאדם רוצה להתקרב לעבודת ה' הלא הוא 'הינדיק' מלובש בחומריות וכו'. ובדרך זה יכולים מעט מעט לקרב את עצמו לעבודת ה' עד שנכנסים לגמרי. וכן בהתקרבות אנשים על דרך זה, ודי למבין"].
• על מה מעידה ההיענות של בן המלך לחכם עד כדי ריפוי? [בן המלך מפנים ומקבל את הרעיון שהוא יכול לנהוג כבן מלך גם אם נרתע/מתנגד/חושש מכך. התפיסה הזו מיישבת את דעתו כנראה כיוון שרצה לשוב 'מעל לשולחן'].
• לפי מה שלמדנו על החכם, האם זה משנה אם בן המלך המשיך לחשוב על עצמו כהינדיק או לא?[כנראה שלא כל כך, כיוון שבסופו של דבר בן המלך בחר להתנהג כבן מלך. ועצם הבחירה היא ה'קובעת' את היותו בן מלך].

 

תאר בחירה שבחרת/בחירה שהיית רוצה לבחור, שהשפיעה עליך להיות יותר 'בן מלך' ?

 

נבקש מהתלמידים לכתוב מדמיונם בדף 'מה הסיפור שלך' עצה עבורם מבן המלך שהתרפא או עצה מהחכם בסיום התהליך (שלב 3).

 

להרחבה והעשרה:

ליקוטי הלכות הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד' אות ב

כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחוֹ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אוֹ צַדִּיק כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל, רַק מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הִוא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲבֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיִגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'. שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה

- לפי תורה זו, מה משמעות האמירה של בן המלך שהוא הינדיק? מה הבעייה בכך?

 

הרב קרליבך-"לב השמים" ימים נוראים עמ' 139

אתם יודעים מה הדבר הכי מפחיד בעולם?

שלא יהיה בי פחד...נורא ואיום, נכון?

תארו לכם שמישהו היה אומר לי: "אוציא מהלב שלך את כל הפחד"... זה היה מפחיד אותי:

עכשיו אוכל להיות קדוש כמו הבעל שם, או קדוש כמו אברהם אבינו. אוכל להביא את המשיח.

אוכל לעשות כל דבר. זה מפחיד, כנראה.. אנחנו מפחדים מהאור מפחדים לגדול. 

... האמת היא שהיום קשה לנו לדבר על הטוב ועל העומק, מפני שאף פעם לא טעמנו את הטעם של הטוב האמיתי, של העומק האמיתי.

לכן לדבר על הרע זה הרבה יותר מעניין.

דעו לכם, רוב האנשים לא טעמו אפילו שנייה אחת של חיים אמיתיים...

בכלל, אנחנו חיים על אחוזים נמוכים מאוד של הפוטנציאל שלנו.

הפסיכולוגים מספרים לנו שאנחנו משתמשים אולי בחמישה או שישה אחוזים מהמוח שלנו. ויש המשתמשים רק בשני אחוזים..

ובכמה "אחוזים" מהנשמה שלנו אנחנו משתמשים לדעתכם? כנראה במעט מאוד.

נגיד שהנשמה שלי שוקלת עשרה מיליון טון- מה שהקב"ה רוצה לתת לי עכשיו, זה מגיע כבר למאה מליון טון.

אבל מה שהשתמשתי בשנה שעברה מהנשמה שלי זה אולי שני קילוגרם...

זה מפחיד לעמוד מול האמת הזאת. לכן יש תמיד איזה קול בתוכי האומר: "האם תוכל בבקשה לשחרר אתי מכל העסק הזה?"

אבל לעתיד לבוא, כל העומק הנורא שבנשמתנו יתגלה. ובני אדם ידברו זה עם זה דברים אמיתיים...

- לפי הרב קרליבך, האם ניתן לראות את הפחד כהסבר לשגעונו של בן המלך ?

 

סרט שנעשה על ידי הבמאי צבי פישמן. בעקבותיו ניתן לדון על האופן שבו בחר צבי פישמן לפרש את הסיפור דרך העיבוד לסרט.

 

הינדיק / חנן בן ארי

בן המלך לא עלינו התחרפן והשתגע 
חשב שהוא בעצם תרנגול 
ירד מתחת לשולחן, כרכר קפץ וגעגע 
פשט בגדי מלכות - פשט הכל. 
לא עזרו תחנוני האב, וגם לא של האמא 
הילד לא מוכן היה להתנרמל 
ניסו עליו תרופות ולחשים וגם ימימה 
אבל הוא בשלו, רק צועק ומיילל: 

הינדיק, מפחד לטבוע בים 
להישטף בגל של גינוני מלכות ונימוסי שולחן 
הינדיק, לא רוצה לחיות כמו כולם 
הם לא חיים את החיים עד תום, 
זזים בקצב מסויים. 

פתאום בארמון חכם הופיע 
הבטיח: "יש לי פיתרון, 
רק בבקשה לשבת בצד בשקט ולא להפריע 
זה משהו לא נורמאלי, משהו שיגעון!" 

ירד מתחת לשולחן כרכר קפץ וגעגע 
פשט בגדיו, פשט גילו, פשט דעה. 
שאל אותו הבן, אותו הבן שהשתגע: 
"מי אתה, וכמה קיבלת לשעה?" 

אמר לו: "אני הינדיק, מפחד לטבוע בים 
להישטף בגל של גינוני מלכות ונימוסי שולחן 
הינדיק, לא רוצה לחיות כמו כולם 
הם לא חיים את החיים עד תום, 
זזים בקצב מסויים" 

בחלוף חשד וזעם כרה הבן אזנו לשמוע 
"מה בפיך הינדיק?" הוא שאל 
או אז לבש חכם בגדיו, המתיק לו סוד גבוה מן גבוה: 
נכון שאתה הינדיק, וזה לא קל בכלל אבל: 

גם אם אתה הינדיק, תוכל לצלול לעומק הים 
לגלות את האינסוף בתוך הסוף, אדם מקום וזמן 
הינדיק, לא חייב לחיות כמו כולם, 
אפשר לחיות את החיים עד תום וגם לשקוע בתוכם

נשמיע את השיר, ונדון: מה הפרשנות שנותן חנן בן ארי למחלת הבן ולריפויו? [ההינדיק הוא הרצון להיות ייחודי ולא מחוייב למוסכמות והכרחים. הריפוי הוא היכולת לקבל את ההכרחים שבמציאות בלי לאבד את הייחודיות, וזה אפשרי].

 

קטע מתוך הסרט "הארי פוטר" בו מצנפת המיון בוחרת 'בית' לכל תלמיד לפי תכונותיו. ואצל הארי פוטר יש תכונות שמתאימות גם לבית ה'טובים' וגם לבית ה'רעים', ניתן לראות בקטע זה  את כוחה של הבחירה כמעצבת זהות ושייכות.