ולירושלים עירך ברחמים תשוב

מטרות השיעור:

א.      לדמיין ולשוחח על ירושלים בחורבנה ועל ירושלים בבניינה.

ב.      לתת ביטוי לחשיבותה של ירושלים.

ג.       לתת ביטוי לתחושותיהן של התלמידים כלפי ירושלים.

אמצעים:

א.      לימוד בקבוצות

ב.      כתיבה יוצרת

ג.       דמיון מודרך

ד.      ביטוי ע"י ציור.

פרטים טכניים:

סידור הכיתה: השולחנות לאורך הקירות והבנות יושבות במעגל פנימי. על השולחנות דפים לבנים וצבעים.

יש להכין לשיעור: דפים, צבעים, תמונות ירושלים (גודל 10 ס"מ מרובע מתוך גוגל), טייפ ודף מקורות.

מהלך השיעור:

"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים בא"ה המחזיר שכינתו לציון".

פרוש: מבקשים אנו שנראה בעינינו את הקב"ה שוכן בציון. יודעים אנו שמעולם לא עזבה השכינה את ירושלים וקדושת העיר בעינה קיימת גם כשהיא חרבה ובניה גלו ממנה, אם כך מדוע אנו מבקשים שהקב"ה ישוב אל העיר? יש לומר שהשכינה אומנם לא עזבה את ירושלים אך אין אנו רואים אותה בגדלותה – בתפארתה. כל זמן שבית המקדש אינו עומד בטבורה של העיר, העיר חסרה. יכולים אנו להקביל את הרכה שבתפילת שמונה עשרה, לברכה שבברכת המזון, בה כתוב: "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו...". גם אם רואים אנו את העיר הולכת ונבנית, בניינה האמתי יהיה כשבית המקדש יעמוד על תילו. חיסרון המקדש ועובדת היות העם בגלות, פורשים כמן מסך בנינו לבין הקב"ה.

נחלק את הכיתה לקבוצות, ואלו ילמדו הדף המצורף (דף המקורות מופיע בסוף מערך השיעור). בכל קבוצה יהיו 4 תלמידים. יש לכוון את הלומדים לשלושת המטלות הקשורות להשוואה שבין  שני נוסחאות "תפילת נחם". כל קבוצה תמנה נציג שימסור בשלב האיסוף את התוצר הלימודי.

לאחר מכן יתייחסו הלומדים לדבריו של ש"י עגנון. בתום הלימוד המשותף חברי הקבוצה יפרדו ואת השיר יחברו התלמידים באופן עצמאי, כעבודה אישית.

ישיבה במעגל ואיסוף התוצר הלימודי - כל נציג קבוצה ימסור את התוצר הלימודי של קבוצתו.

המורה יבקש מכל תלמיד שירצה בכך, לקרוא את השיר שכתב. יש להתייחס לכל שיר מתוך הערכה וכבוד.

דמיון מודרך. השמעת שיר זה (המורה לא יתערב במהלך שמיעת השיר).

הבנות ישבו ליד השולחנות וייקחו תמונה אחת ממאגר התמונות על ירושלים ויתבקשו לצייר את ירושלים של מעלה / ירושלים בדמיונן / געגועים לירושלים. התמונות ישתלבו בתוך הציור.

חזרה לישיבה במעגל ואיסוף התוצר האומנותי.

ולירושלים ברחמים תשוב - נוסח התפילה בסידור הצבאי

חובר ע"י הרב שלמה גורן זצ"ל

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה וההרוסה ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, ולישראל עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשת. נערה ה' א'לקינו מעפרה והקיצה מארץ דויה נטה עליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

נוסח התפילה ברוב הסידורים:

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי עבודה זרה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

דברי שי עגנון בטקס קבלת פרס נובל לספרות:

"מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עימהם שירי דוד מלך ישראל, נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה, חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם היו אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם..."

קראו את שני הנוסחים של "תפילת נחם" הנאמרת בתשעה באב.

• סמנו את השינויים הבולטים בין התפילות.
• איזו תחושה עולה בכן למקרא כל אחת מהתפילות?
• מדוע לדעתכן, גם לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, עדיין ברוב בתי הכנסת מתפללים את הנוסח הקדום?

קראו את דבריו של ש"י עגנון, וחברו שיר בן 5 שורות, המביע את יחסכן לחורבן ירושלים