המנוס מחופש

הקדמה:

החופש הגדול נמצא כבר בריחות האוויר והתלמידים וגם אנחנו המורים מלאים ברגשות לקראתו. בשיעור זה נבקש להציף יחד עם התלמידים את שלל ההרגשות שהמפגש עם חופש יכול להוציא מתוכנו. נשתדל לתת מקום לרגש שבדרך כלל פחות מקבל במה בהקשר זה והוא הפחד והחשש מפני האחריות, המרחב המשוחרר ולפעמים הבודד שמביא עימו החופש הגדול.

הצעה למהלך שיעור:

א. סבב: נפתח את השיעור בסבב בין התלמידים בו כל תלמיד יתבקש לומר את הרגש שצף בו בצורה החזקה והמיידית ביותר כאשר הוא חושב על החופש הגדול המתקרב ובא. חשוב לבקש שכל תלמיד ישתתף בסבב, גם אם יבחר לומר רק מילה אחת וכן להדגיש שאין צורך לחפש רגש מקורי שלא נאמר כבר, אלא אפשר לחזור על רגשות ובתנאי שזהו הרגש שצף אצל התלמיד בצורה החזקה ביותר. סביר להניח שהרגשות המרכזיים שיושמעו בכיתה יהיה רגשות חיובים של כיף, התרגשות, ציפייה ותקווה.

ב. לימוד קצר ודיון: נספר לתלמידים מעט על אריך פרום: פסיכולוג ופילוסוף יהודי שחי באירופה במאה העשרים. אריך פרום תבע בתורותיו שני ביטויים משמעותיים מאד: ביטוי ראשון שאיננו קשור אל נושא השיעור שלנו (אבל כדאי בכ"ז להזכיר אותו) הוא "אומנות האהבה", כלומר טענה שאהבה, ממש כמו כל אומנות אחרת, היא משהו שצריך ללמוד ולהתאמן בו בשביל להשתמש בו באופן בריא ונכון המשחרר ופותח את החיים. ביטוי שני שבו נבקש להתמקד הוא "המנוס מחופש". בביטוי זה ביקש אריך פרום לטעון שרוב בני האדם אינם יודעים ליהנות ולהשתמש בחופש ומחפשים בדרך כלל לברוח מהחופש. (במידה ובמסגרת הכיתה שלך ניתן להרחיב עוד קצת, אפשר להזכיר את המנגנונים בהם משתמש האדם בשביל לברוח מהחופש, על פי התיאוריה של פרום). טענתו של פרום היא שאת מה שהוא הגדיר כ"חירות שלילית", כלומר החופש ממשהו – אנשים מחפשים היטב, אך "חירות חיובית", כלומר החופש בשביל משהו – אנשים לא מכירים. [כדאי מאד לקרוא ולעיין קצת יותר בהגותו של אריך פרום לפני השיעור, גם אם בשיעור עצמו נביא רק בדל מהדברים. תוכלו לקרוא את הערכים "אריך פרום" ו"חופש" בוויקיפדיה] לאחר שנציג בקצרה לתלמידים את המושגים הבסיסיים שבתורתו של אריך פרום- נשאל את התלמידים האם הם מצליחים להבין  למה התכוון פרום בטענתו? מדוע בכיתה הרגשות שהושמעו בסבב בו נפתח השיעור עסקו ברגשות חיוביים, בעוד אריך פרום מדבר על חשש ופחד שמובילים את האדם לברוח מהחופש.. ניתן לתלמידים להציף את המחשבות שעוברות אצלם ביחס למושג "מנוס מחופש".

ג. כניסה לדמות: נפזר על רצפת הכיתה מגוון של שלטים שיתארו חששות שונים היכולים להיות לתלמידים לקראת החופש הגדול: "אני חושש להרגיש בודד ובלי חברים", "אני חושש למצוא את עצמי בסיטואציות שלא רציתי", "אני חושש שלא אצליח לנצל את הזמן", "אני חושש להיות בבית לבד כל כך הרבה שעות" ,"אני חושש לגלות שכל מיני התקדמויות והחלטות שעשיתי השנה לא מצליחות להחזיק מעמד" וכו'.. נבקש מהתלמידים להסתובב קצת בין השלטים ולאחר מכן נבקש מתלמידים שמוכנים לבחור את אחד השלטים ולנסות להיכנס אל הדמות שכתבה את השלט, להרגיש מה החששות המדויקים שלה לתת צבע וגוון למילים ולדבר כאילו בשם הדמות לפני הכיתה ולשתף ולהסביר את החשש. במידה ונראה לך שיקל על התלמידים שלך, אפשר לצרף לכל שלט עוד פרטים על הדמות הדוברת כמו שם, גיל, תחביבים וכו' בכדי לסייע להם להיכנס אל הדמות) חשוב לנסות ולהצליח להיכנס לדמות בלי שהעניין יגרור תגובות ציניות שיהפכו את התרגיל לבדיחה..לאחר שתלמידים נותנים מילים וצבע לעולם הדמויות השונות שבשלטים – נבקש מהכיתה להגיב אל התלמיד ולנסות ולהציע לו כיצד להתגבר על הפחד ולעבור את החופש נכון יותר. אפשר לבנות את התרגיל כמשחק תפקידים ולבקש מתלמיד אחר להיות האמא/האבא/האחות/המדריך של הדמות שמגיבה אל החששות והפחדים.

ד. כתיבה אישית: לאחר ששני השלבים הקודמים חשפו אתה תלמידים דרך דיון תיאורטי ודרך מפגש עם דמויות את ההבנה שפחדים וחששות גם הם חלק מארסנל הרגשות איתם אנחנו מגיעים אל החופש הגדול, נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם מכתב אישי החושף בינם לבינם את הפחדים והחששות הספציפיים שלהם. חשוב להתעקש עם התלמידים, בנועם ועדינות, על הכתיבה הממשית שנותנת סדר ודיוק בתוך מערבולת הפחדים שאיננה תמיד נגישה בבלאגן שבה לעצמנו.

ה. לימוד:  נקרא עם התלמידים את הפסוקים הבאים שאמר הקב"ה לאחר המבול. בפסוקים הללו נשבע הקב"ה שלא יביא עוד מבול על הארץ, כאשר הדגש הוא באמירה שעונות השנה כביטוי לשגרת החיים הרגילה תמשיך להתקיים לנצח ללא הפוגות של יציאה לחופש.

נשאל את התלמידים:

·         האם גם בחיי האדם נכון להמשיך בשגרה ולא להפסיק אותה לחופש הוא מעין "מבול"?

·         מה מעניקה לנו השגרה בחיים?

·         מה השגרה נוטלת מאיתנו?

אפשר לקרוא עם התלמידים גם את המשנה הבאה שעוסקת לא בעולם הטבע, אלא באדם וקובעת שיש עניין לעבוד ולהיות עסוק במלאכה שכן בטלה וחופש עלולות להביא איתם תוצאות קשות.

נשאל את התלמידים:

·         האם העולם שלנו אוהב את המלאכה?

·         מה המשמעות שבכל זאת יש שבת בכל שבוע? האם נכון חופש כ"כ גדול או די בשבת שהיא חופש קטן אחת לשבוע?

·         האם בטלה יכולה להביא גם לדברים טובים?

ו. תרגיל: נחלק לכל תלמיד לוח של תמרורים (מצורף בקישור) אפשר כמובן לבחור לשים בדף רק חלק מהתמרורים. נבקש מכל תלמיד לבחור את התמרור שהוא היה רוצה להציב לעצמו בכניסה אל החופש: כל שלט מחביא מאחוריו מגוון של אסוציאציות וסימבוליקה של חוויה פנימית. במידה והתלמידים לא מורגלים בסוג חשיבה כזו, כדאי להדגים להם מגוון של רעיונות, כמו: עצור: אני רוצה לעצור ולעשות חושבים רציניים לפני החופש, כניסה לכביש מהיר: אני רוצה להתחיל להיכנס לרצף של משימות ועשייה בחופש, זהירות מפולת: אני מפחד מהמפולת של החופש ורוצה להיזהר ממנה, תן זכות קדימה: אני מעדיף למצוא מישהו שייקח עלי אחריות בחופש וכו'..  לאחר שכל תלמיד בוחר את התמרור המתאים לו, נבקש מתלמידים המוכנים לשתף בבחירה שלהם ובמשמעות שלה לשתף את הכיתה.