בבא קמא, נ"ה ע"ב: הפורץ גדר בפני בהמת חברו

מקורות

א. רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ד הלכה ב – מתוך חוברת הסוגיות  

הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ויצאת והזיקה, אם היה גדר חזק ובריא - חייב, ואם היה כותל רעוע - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים...

ראב"ד: "הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצת והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב". אמר אברהם: זה שאמר חייב לא ידענו מהו. אם על הכותל אמר, למה ליה למימר ויצת והזיקה? ואם על הנזק אמר, אינו כן אלא אם כן הכישוה והדריכוה לנזק.

ב. שו"ת הרמב"ם סימן תל"ב – מתוך חוברת הסוגיות

שאלה (לחכמי לוניל): בספר נזיקין [הלכות נזקי ממון הם בספר נזיקין ממשנה תורה לרמב"ם] פרק ד: "הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצאתה והזיקה אם היה גדר חזק ובריא חייב". ילמדנו רבינו: אם על הכותל אמר, למה ליה למימר יצאתה והזיקה. ואם על הנזק אמר, הא אמרינן בגמרא שאין הלסטים חייבין אלא אם כן הכישוה והדריכוה למקום הנזק? יורינו מורנו ושכרו כפול מן השמים.

תשובה: על הנזק אמרתי ולא על הכותל. וכך על הנזק אמרו חכמים ולא על הכותל. [א] שאילו היו דברי רבי יהושע בן לוי [הגירסה בגמ' היא: ר' יהושע] על הכותל כמו שעלה על לב כל מי שראיתי פירושו, לא היה אומר: "הפורץ גדר לפני בהמת חברו", אלא הפורץ גדר חברו. מה ענין בהמה הכא? [ב] ועוד, שהביא התלמוד דברים אלו על משנה ד"הכונס צאן לדיר", [ג] ועוד, זה שהעמיד התלמוד דברי רבי יהושע שאמר "הפורץ גדר לפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים" בכותל רעוע, אם על הכותל אמר, וכי פורץ גדר רעוע למה פטור בדיני אדם? וכי יעלה על לב אדם בעולם שהשובר כלי שלם חייב והשובר כלי רעוע פטור? אלא כך הדין: השובר כלי שלם וחזק משלם דמי כלי שלם, והשובר כלי רעוע אינו משלם [אלא] כלי רעוע. ...אלא ודאי כל המפרש כך נשתבש, ואין הדברים אמורים אלא לענין הבהמה שיצאה מפרצה והזיקה...        וזה שהקשיתם על דבר זה מן "הליסטים שפרצו מחיצת הדיר בבריאה, שאין חייבין בנזקיה עד שיוציאוה, אבל אם יצתה מעצמה פטורין", ודאי קושיא היא זאת. ושמא זאת הקושיא שבשה המפרש עד שהעמיד דבר זה בכותל עצמו. וזהו פירוקה: הפרש גדול יש בין ליסטים שפירצו הדיר, ובין חבירו שפרץ לפני בהמתו.

שהליסטים כוונתם לגנוב הבהמה, לפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות בעלים לא נתחייבו ולא נעשית ברשותם, ובעת שיוציאוה נעשית ברשותם ונתחייב בנזקיה, אבל אם הניחוה שם הרי לא עשו הנזק שנתכוונו לו שהוא הגניבה ולפיכך פטורין. אבל הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אין כוונתו לגנוב, ולא נתכוון אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה, ולפיכך הוא חייב באותו נזק כדין כל מזיק. וזהו הפרש בין לסטים ובין פורץ בהמת חבירו. והרי כל הדברים נכונין ויוצאין על עיקרי הדינין וכולם ניתנו מרועה אחד.     

שאלות לעיון

• מהם שלושת הנזקים ( שנגרמים או עלולים להיגרם ) כשאדם פורץ גדר בפני בהמת חברו ?  

• על איזה נזק דברה הגמרא לדעתך ? ( נמק )

• מדוע יש חילוק בין פורץ כותל רעוע לפורץ כותל בריא ?

• מדוע לסטים שפרצו גדר בפני בהמת חברתם פטורים ?

תורף החידוש בעיון שלפנינו (תקציר)

"אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי נחייב" - מדוע ? - הפרשנות לבירור זה של  הגמרא גוררת יחס אחר לנזק עקיף. הרמב"ם, שמפרש שהחיוב בכותל בריא יהיה על נזק הבהמה, נוקט כעמדת מוצא שיש לחייב על נזק עקיף. רק במקרים בהם הנזק נעשה ללא כוונה ייתכן פטור. לעמדה זו השלכה מוסרית חשובה. ראשית ניצור בכיתה מעין "בית מדרש" שמחקה את "מעבדת הלימוד" של הרמב"ם, ומתוך כך לומד את פירושו לסוגיא באופן "מתבקש" ולא באופן "מונחת". לאחר מכן נעמוד על ההשלכה המוסרית של דברי הרמב"ם.

הצעה למהלך השיעור

שלבי הלימוד

1.     ניתוח אמרתו של ר' יהושע  לפני לימוד הגמרא  

 "הפורץ גדר בפני בהמת חברו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים"  ( על הלוח )

א. מהם הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מפריצת הגדר ? (תשובות אפשריות – נזק לכותל עצמו, הבהמה תאבד , הבהמה תזיק). נבאר את המושג "חייב בדיני שמיים" (חיוב "ממוני" שאינו נגבה בדיני אדם ולא רק אמירת "נו,נו,נו ..." ראה תוספתא שבועות ג',ג').נבאר שעל סוגים שונים של נזק שנגרם באופן עקיף בי"ד לא מחייבים.(הנושא הנ"ל דורש בירור רחב אבל האמירה העקרונית שיש גבול לאחריותו של האדם ניתנת להבנה ע"י הבאת דוגמאות קיצוניות) נציין באופן כללי שככל שהנזק התאפשר רק בעקבות פעולת המזיק, והסבירות שהוא יקרה גבוהה, יש מקום לחייבו בדיני אדם, גם אם הוא עקיף.                   

ב. נערוך טבלה על הלוח (ובמקביל נחלק לתלמידים טבלה מודפסת)

נחלק את הכיתה למספר קבוצות לפי אופייה של הכיתה. כל קבוצה תקיים דיון פנימי ותחווה דעה ביחס לכל מקרה (האם פטור או חייב ומדוע). נציג  של כל קבוצה יבאר את מה שהעלו בפני הכיתה כולה.

כדי לא "לקפוץ למים", נקיים תחילה דיון רק ביחס ל"כותל בריא" ואח"כ נקיים דיון ביחס ל"כותל רעוע". 

צפי – כולם יסכימו שבכותל בריא חייב לשלם על הנזק שנגרם לכותל "בדיני אדם". ייתכן שתועלה סברא לחלק בין מקרה ב' לג', ולטעון שבמקרה ב' חייב בידי אדם ג"כ כי הנזק יותר ישיר ממקרה ג'.  

נשאל : האם ייתכן שהברייתא דיברה על פריצת כותל בריא ?  ( תשובה מתבקשת – לא. הרי במקרה זה הוא חייב על הכותל בדיני אדם ! ) האם אחד החברים יכול להעלות אפשרות אחרת ? -  (תשובה אפשרית - הברייתא התייחסה לפורץ גדר בפני בהמת חברו, הניסוח הזה מורה שלא הכותל עומד במוקד הדיון אלא הבהמה, ולכן הברייתא כלל לא עוסקת בנזק שנגרם לגדר)

נעבור לניתוח המקרה השני ("כותל רעוע") באופן דומה.

2. לימוד ביאור הגמרא לדברי ר' יהושע

 הגמרא דוחה את האפשרות שר' יהושע דיבר ב"כותל בריא" שאם כך היה, החיוב היה בידי אדם !  נשאל את התלמידים מה "הפריע" לגמרא - האם הפריע לה שעל הכותל הוא פטור, או שהפריע לה שעל הבהמה הוא פטור ?

תשובות אפשריות ( א. הפריע לגמרא שעל הכותל הוא פטור. הרי הפטור ביחס לבהמה מובן שכן יש כאן נזק עקיף ! ב. ר' יהושע כלל לא עסק בנזק שנגרם לכותל , כפי שהצענו לעיל. הפריע לגמרא שעל הבהמה הוא פטור כי כיון שהכותל היה בריא הרי שהנזק התאפשר רק בעקבות מעשהו והיה צריך להיות חייב ! )

נעיין במסקנת הגמרא – "אלא בכותל רעוע".  מה "הרוויחה" הגמרא ? מדוע במקרה כזה יהיה פטור בדיני אדם ? ( תשובות אפשריות – א. כי הכותל רעוע !  ("אופס, מדוע שלא אשלם על כלי רעוע בדיני אדם ? נכון שהוא שווה פחות, אבל הוא שווה !" ... ) ב. על הבהמה ונזקיה , כי גם ללא פריצת הגדר היה סיכוי סביר שהבהמה תצא !  )   

3. עיון בדברי הרמב"ם ביד החזקה ובתשובתו לחכמי לוניל    

נקדים קושייה עימה נצטרך להתמודד לאור ניתוח הסוגיא שלנו  – מדוע לסטים שפרצו גדר בפני בהמת חברתם חייבים רק אם "הוציאוה" ולא אם "פרצוה" בלבד ? ( נדגיש – אם הדיון בגמרא היה נסוב על הכותל הרי שהקושיה לא קיימת, שכן הפורץ כותל בריא פטור בדיני אדם על הבהמה, אבל כיון שהצענו שהדיון בגמרא נסוב על הבהמה , הקושיה קיימת )

כעת נלמד את דברי הרמב"ם ביד החזקה ואת דבריו בתשובה לחכמי לוניל, ונמלא את הטבלה לפי שיטתו !  

4. מה ההבדל בין "הפורץ גדר" ל"לסטים שפרצו גדר" לפי הרמב"ם ?

הרב עדו רכניץ ( ניר עמדה 2 בנושא פיצוי על גרימת נזק, מכון משפטי ארץ, כסלו תשס"ז ) מגדיר בלשון שלנו את חילוקו של הרמב"ם :

"כלומר, ישנם שני מסלולים לחיוב בנזקים שהבהמה תגרום: האחד, כחלק מחיובי הגזלן והגנב, והשני, כחלק מחיובי מזיק. כאשר אדם פורץ גדר בפני בהמה על מנת שתצא ותזיק הוא חייב מדין מזיק, אולם, אם הכוונה הייתה גניבה יש צורך בביצוע של הגניבה על מנת להתחייב. אם כוונה זו לא התממשה, אף שנגרם נזק - הגנב פטור"

יש לעיין: מדוע לא יתחייב ה"גזלן" שעדיין לא התקיימה מחשבתו מדין "מזיק", הרי סוף סוף הוא מזיק !  נראה שכאן משלימים את הדברים  דברי המאירי (הובאו בחוברת הסוגיות). כדי לחייב אדם על נזק עקיף צריך שיתכוון האדם להזיק. כלומר – לסטים שלא נתקיימה מחשבתם לא חייבים מדין

"נעשית ברשותם" , כלשון הרמב"ם ,כי היא עדיין לא ברשותם, ומדין "כל מזיק" לא התחייבו בגלל ש"לא עשו הנזק שנתכונו לו" !

5. הפנמה    

א. נקריא לתלמידים את דברי הרב אהרון ליכטנשטיין ( "קונטרס דינא דגרמי" , עמ' 200 )

" במציאות הטכנולוגית המתפתחת, גוברת בהתמדה היכולת להסב נזקים, פיסיים או אפילו וירטואליים... יוכל גנב למדן ומבריק לתכנן ולבצע שוד מושלם, בעזרת מערכת כלי פריצה של גרמא מבלי להסתבך...   ...הנתמיד בפטור תרחיש כזה על יסוד גרמא בנזיקין? ... "          

     נבקש מהתלמידים להסביר את המצוקה שמעורר הרב  ולתת דוגמאות. נעורר בכיתה דיון - אם "גרמא" פטור מדוע המציאות המתחדשת אמורה לשנות את הדין ?  דיון זה רחב מאד ודורש זהירות. על הר"מ להחליט עד כמה להרחיב בו. מ"מ ניתן לילך בכיוונים שונים, אם ביכולת לגדור פרצות כשצריך , ואם בטיעון שאדעתא דהכי לא אמרו וכיו"ב. מ"מ תשומת הלב שמקדיש לך הרב ליכטנשטיין מחנכת אותנו להקשבה מתמדת לקול המוסרי הפשוט, ולחוסר ההשלמה בכך שעוול מוסרי יתבצע כביכול בחסות ההלכה.

ב.    נשאל את התלמידים כיצד העיקרון שלמדנו בדברי הרמב"ם פוטר את הבעיה שהעלנו       ( לשיטתו ) ?   - הרי לשיטת הרמב"ם אם התכוון אדם להזיק באופן עקיף הוא חייב !  ממילא לא יכולים פושעים לנצל כלל זה. 

ג. המאירי כותב ש"חייב בדיני שמיים" פסול לעדות עד שיחזיר ! ( אפילו בכותל רעוע ! )  נבקש מהתלמידים להסביר מה חידש , ונבקש מהם לכתוב פיסקה שמסכמת את גודל אחריות האדם על מעשיו , כפי שלמדנו בסוגיא.

להרחבה  

א. הרב נחום אליעזר רבינוביץ , מעליות גיליון ו , אלול תשד"מ – בגדר ממונו לעניין נזיקין

ב. הרב עידו רכניץ , פיצוי על גרימת נזק – נייר עמדה , מכון משפטי ארץ , כסלו תשס"ז