תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > גירושין - ספר כריתות - פרק י'

גירושין - ספר כריתות - פרק י'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: גירושין - ספר כריתות - פרק י'

שיעור זה יעסוק בשאלה כיצד מתרחש הליך הגירושין. נבחן שתי נקודות עיקריות בהליך: החשיבות של רצון הבעל בגט והצורך לכתוב את הרצון על דף ולא להשאיר אותו כאמירה בעל פה.

 

רקע

ננתח את משמעויות העומק העולות מתוך הליך הגירושין ואת השאלה המקוממת הרבה פעמים את העוסקים בנושא זה – מדוע בעל הכוח והרצון היחיד בתהליך הגירושין הוא הגבר?

 

מקורות

 

1. ספר החינוך מצוה תקעט

ציותנו התורה בשלחנו אותה, לבלתי שלחה בדבור לבד, פן יהיה לנו זה לאבן נגף ולצור מכשול להיות זימה בתוך עמנו, שתטעון המזנה על בעלה כי הוא גרשה ממנו. גם יהיה מעשה הגירושין מצוי הרבה. אכן עתה שנתחייבנו לכתוב הדברים בספר והעד עדים, צריכה להראות שטר כל הטוענת גירושין. ועוד תועלת בדבר, כי בתוך כך תנוח חמת האיש לפעמים וינחם מלגרש אותה, וגדול השלום.

                       

2. משנה מסכת יבמות פרק יד משנה א

אינו דומה האיש המגרש לאשה מתגרשת. שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו.  

 

3. רבנו אשר, שו"ת הרא"ש כלל מב סימן א

שרבינו גרשום עשה גדר לדבר...  כי ראה הדור פרוץ, ומזלזלין בבנות ישראל בזריקת גט, ותקן להשוות כח האשה לכח האיש: כמו שהאיש אינו מוציא אלא לרצונו, כך האשה אינה מתגרשת אלא לרצונה.

 

4. הרב מנחם המאירי, בית הבחירה גיטין צ עמוד ב

המגרש בלא סיבה הראויה לכך, שנאוי ומשוקץ ומתועב. וכבר החרימו ראשי הישיבות וגדולי הרבנים מזמן קדום על כל מי שיגרש על כרחה אלא אם כן בהסכמת טובי העיר. ואף בהרבה מקומות השתדלו גדוליהם עם המלכויות והשולטניות שלהם לקנוס כל המגרש שלא בהסכמת האשה או בהסכמת טובי העיר קנס גדול כדי שלא יהא הפתח פתוח לכל הבא.

ובמסכת סנהדרין כ"ב א' אמרו: כמה קשים גירושין, שהרי התירו ליחד, ולא התירו לגרש. וכל שכן שהדבר מכוער באשה שנתגדלה עמו ונשקעה באהבתו שכיוצא בזו בגידה והפרת ברית. ועליו אמרו: "אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" כלומר שאף סניגוריו נעשין לו קטיגור. ואין בה לשום אדם ללמד עליו זכות. והוא שאמר "כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך" (מלאכי ב, יד), וכתוב: "ובאשת נעוריך אל יבגוד" (שם טו).

 

5. הרב משה איסרליש, הרמ"א, שולחן ערוך אבן העזר סימן קנד סעיף ג

איש המכה אשתו, עבירה היא בידו כמכה חבירו. ואם רגיל הוא בכך, יש ביד בית דין ליסרו ולהחרימו ולהלקותו בכל מיני רידוי וכפייה, ולהשביעו שלא יעשה עוד, ואם אינו ציית לדברי הבית דין יש אומרים שכופין אותו להוציא, ובלבד שמתרין בו תחלה פעם אחת או שתים כי אינו מדרך בני ישראל להכות נשותיהם, ומעשה עובד כוכבים הוא. ... ואם אינו ידוע מי הגורם, אין הבעל נאמן לומר שהיא המתחלת, שכל הנשים בחזקת כשרות, ומושיבים ביניהם אחרים לראות בשל מי הרעה הזאת. ואם היא מקללתו חנם, יוצאת בלא כתובה.

 

6. הרב שמעון בן צמח דוראן, שו"ת תשב"ץ, חלק ב סימן ח

שאלה: עוד שאלת אשה שבעלה מצער אותה הרבה עד שמרוב הצער היא מואסת אותו והכל יודעים בו שהוא אדם קשה הרבה והיא אינה יכולה לסבול אותו לרוב הקטטות והמריבות וגם שהוא מרעיבה עד שהיא מואסת את החיים ... הודיענו מהו הדין בזה.

תשובה: קרוב הדבר בזה שיוציא ויתן כתובתה דקיימא לן [שמקובל עלינו] לחיים נתנה ולא לצער דנפקא לן מקרא [כפי שעולה מהפסוק] דכתיב 'כי היא היתה אם כל חי '... כל שכן בצער תדיר שיש לנו לומר יוציא ויתן כתובה "לפי שאין אדם דר עם נחש בכפיפה" [כתובות ע"ז ע"א] הכא "מעוות לא יוכל לתקון" [קהלת א,טו]... ואיזו טובה יש לאשה שבעלה מצערה במריבה בכל יום ויום? ואפילו לכוף אותו להוציא יש לדון מקל וחומר דבעל פוליפוס [כתובות ע"ז ע"א] דהשתא מפני ריח הפה כופין, מפני צער תדיר שהוא מר ממות לא כל שכן?! ואף על פי שיש תשובת גדולי האחרונים ז"ל שאין כופין בזה כלל, אנן לאו קטלי קני באגמא אנן [אנחנו לא מקצצי קנים באגם, כלומר שגם לנו יש סמכות], ומלתא דתליא בסברא [דבר שתלוי בשיקול דעת] אין לדיין אלא מה שעניו רואות. ואפשר שלא אמרו כן על כיוצא בזה הצער הגדול וכל שכן אם מרעיב אותה. ואילו הוות דידהו [ואלו היתה שלהם, כנראה הכוונה לבת] לא הוו אמרי הכי [לא היו אומרים כך] והרשב"א ז"ל כתב בתשובה כדברנו.

 

7. רמב"ם הלכות גירושין פרק ב הלכה כ

מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר: "רוצה אני", ויכתוב הגט והוא גט כשר. וכן אם הכוהו גוים, ואמרו לו: "עשה מה שישראל אומרין לך", ולחצו אותו ישראל ביד הגוים עד שיגרש הרי זה כשר. ואם הגוים מעצמן אנסוהו עד שכתב הואיל והדין נותן שיכתוב הרי זה גט פסול. ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גוים בין ביד ישראל? שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו, כגון: מי שהוכה עד שמכר, או נתן. אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר: "רוצה אני", כבר גרש לרצונו.

 

8. הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, אור שמח הלכות גירושין פרק ב הלכה כ

כמו שפירש רבינו (=הרמב"ם), דעיקר הרצון בלבב הישראלי הרוצה לילך בתורת ה' ומצותיו לקיים חקי התורה, רק שהתאוה מקשה לבו לשעה ולא יוכל לנצח דעתו את כחות חומריותיו. ואנן סהדי לבתר (=אנחנו עדים שאחרי) הגירושין שמח לבו על שכפוהו בית דין לזה, ויקיים מצות ה'. לכן כי אמר: "רוצה אני" גם עכשיו, כי נוצחו כוחותיו החומריות. הוא עושה מצוה זו מלב שלם ומדעת המוחלטת ברצון חפשי, ודבריו קדושים מורגשים בלבב כל ישראלי.

 

9. רבנו תם, ספר הישר (חלק התשובות) סימן כד

תגזרו באלה [שבועה] חמורה על כל איש ואשה מזרע בית ישראל הנלוים אליכם, שלא יהו רשאין לדבר עמו, לישא וליתן עמו, להאריחו [לארח אותו], ולהאכילו, ולהשקותו, וללוותו, ולבקרו בחלותו. ועוד יוסיפו חומר ברצונם על כל אדם, אם לא יגרש ויתיר אותו האיש את הילדה הזאת, שבזה אין כפייה עליו. שאם ירצה מקיים, והוא לא ילקה בגופו מתוך נידוי זה, אך אני נתפרד מעליו.     

 

       שאלות להעמקה

  • מה לפי דעתכן ניתן ללמוד באופן מהותי מכך שהגירושין תלויים ברצונו של הבעל?

  • מה נקודת האיזון שתקנת רבינו גרשום נוגעת בה? מה היחס בין "להסכים" ל"לרצות"?

  • מה תפקיד בית הדין בתוך המערכת ההלכתית? נסו להשוות את תפקיד בית המשפט כיום לבית הדין שבמקורות?

  • מהו רצון? כיצד ניתן לדייק את הרצונות הפנימיים שלנו?

  • מה כוחו של הציבור במקרים של מסורבות גט? נסו לחשוב על תרגומים מעשיים לימינו?

  • האם אין בלחץ בית הדין או הציבור כפייה שעלולה לערער על כשרות הגט?

 

 

הצעה למהלך השיעור

א. פתיח הפעלה: נבקש מהבנות להתחלק לזוגות ונבקש מכל אחת מהבנות נסות לחשוב על משהו אישי שהיתה רוצה לספר או לבקש מבת הזוג שלה. נבקש מהבנות לשתף אחת את רעותה במילים על מה חשבו (כדאי להגביל את משך זמן הדיבור לחצי דקה).לאחר מכן נבקש מכל אחת לשבת ולכתוב לבת הזוג מכתב ובו מנוסחת הבקשה שאותה רצו לבקש או הדבר האישי שאותו רוצו לומר. נבקש מהבנות לנסות ולדייק מה הרגישו בין הדיבור בעל פה לניסוח בכתב. סביר להניח שמחד על הרבה מהבנות הכתיבה העיקה ודרשה צעד לא טבעי ומאידך יש בנות שמצאו בכתיבה משהו מנוסח ומדויק הרבה יותר מדיבור קצר בעל פה ומשהו הדורש מהן להיות יותר ממוקדות ובהירות. 

ב. לימוד: נחזור על הפסוק מסר דברים שבו עסקנו בשיעור הראשון ונחדד את הדרישה של התורה שהגט ייכתב על ספר. נלמד עם הבנות את דברי ספר החינוך המנתח את הרווחים שמביאה איתה כתיבת הגט: בהירות לאשה וידיעה חדה על מעמדה כגרושה והשהיית רצון הבעל לגרש שצריך לעשות מאמץ בכתיבה בשביל לגרש את אשתו. נדון עם הבנות בהבדל שבין עולם העל פה לעולם הכתב ונבחן איתן את האתגרים שכל עולם מציב. ניתן לשאול את הבנות איזה עולם היו מעדיפות הן. בשלב הבא השיעור יעבור לדון בשאלת הרצון של הבעל והרצון של האשה בתהליך נתינת הגט, כדאי לעצור לרגע ולסכם את משמעות וחשיבות היותו של הגט ספר כתוב.

ג. דיון: נקרא לבנות את הקטע הבא (שהומצא על ידינו לצורך העלאת הדיון בכיתה) הקורא תיגר על ההלכה בגלל שבגט כוחו של הבעל הוא בלתי מוגבל ובכך כובל את האשה אליו.  שימי לב שהקטע כתוב בצורה בוטה ונותן מקום של ממש לטענות קשות, ייתכן שבכיתות מסוימות כדאי לעדן אותו ולהביא את הדברים באופן רך ומקבל יותר.

"אני לא מצליחה להבין את ההלכה. אם נישואין הוא מוסד שאמור ליצור קשר וחיבור בין איש לאשה, למה בידיו של הגבר נמצא הכוח באופן בלעדי? למה הוא המקדש? הוא המגרש? וכל מה שאני צריכה לעשות זה רק להיות שם ולהסכים לתהליך? איך יכול להיות שיש נשים שתקועות ולא יכולות לבנות חיי נישואים חדשים בגלל שהבעל שלהם לא מוכן לתת להם גט?". נשאל את הבנות מה היו עונות לאותה אשה שכתבה את הטקסט? האם יש בהם קולות שמזדהים עם סימני השאלה של הכותבת? וכו'..כדאי לתת לשאלות הקימות לצוף ולא להשאיר אותם להתנפח ללא התייחסות, גם אם לא תמיד מענה.

ד. לימוד בחבורות: נחלק את הכתה לארבע קבוצות כאשר כל אחת מהן תקבל קטע אחר ללימוד שיש בו מן ההתייחסות ישירה או עקיפה לדיון שהתנהל בשלב הקודם: קבוצה אחת תלמד את דברי הרא"ש שמביא את תקנת רבינו גרשום, קבוצה שנייה תלמד את דברי המאירי שמעיר על כך שרוח חכמים מאד לא נוחה ממי שמגרש ללא סיבה ראויה, קבוצה שלישית תלמד את דברי הרמ"א והתשב"ץ העוסקים בבעל מכה ומעלים את האפשרות לכפות גט וקבוצה רביעית תלמד את דברי רבנו תם שמעלה את האפשרות לנדות בעל שמסרב לתת גט לאשתו

ה. אסיף הלימוד: חשוב מאד לפתוח את האסיף בדברי המשנה ביבמות שמציבה בצורה ברורה וחד משמעית שאכן בעניין גט כוחו ורצונו של הבעל הם הקובעים. נבהיר לבנות שכל מה שנפגוש בהמשך הלימוד מבקש לעדן את הקביעה הזו במקרים בעייתים, אך צריך לזכור שמבחינה הלכתית אכן זה המצב. במידת האפשר והצורך כדאי לתת מקום ונפח של זמן לעיסוק בנקודה זו. לאחר הפתיח נבקש מנציגה מכל קבוצה לקרוא בקול את הקטע שקיבלו ללמוד, להסביר אותו ולדייק כיצד הוא מתייחס לנושא הנידון ומאיזה היבט הוא מבקש לעדן את הקביעה בה פתחנו. מכאן כדאי בהתאם לסגנון הכיתה להחליט במה להתמקד: בכוחה של האשה, בכוחו של בית הדין או בכוחו של הציבור ככוחות מאזנים.

ו. לימוד: במידה ונראה לך שהבנות כבר עמוסות במידע, ניתן לעצור את השיעור כאן ולהמשיך את החלקים האחרונים שלו בשיעור נפרד. נלמד את דברי הרמב"ם ופירוש האור שמח עליו המתמודדים עם הבעיה העלולה להיווצר במקרה של כפיית גט. לימוד הרמב"ם בסיכום למה שראינו עד כה משמעותי גם בכדי לחזור ולדייק שבסופו של דבר גם אחרי כל ההצעות שפגשנו במקורות העניין העקרוני הקובע שרצונו של הבעל הוא שיוצר את הגט – נשאר נכון, וגם בכדי לפתוח דיון מהותי ורחב יותר בשאלת הרצון והעטיפות שהרבה פעמים מכסות אותו.

ז. כתיבה אישית: נסיים את השיעור בהזמנה לכל אחת מהבנות לחשוב על תחום בחייה בו היא נמצאת כמו תיאור הבעל בהלכה ברמב"ם: כאשר רצונה הפנימי רוצה לעשות טוב, אך העטיפות החיוניות מבלבלות ומקשות.

 

תשומת לב

נושא מסורבות הגט הוא נושא רחב, מורכב ועדין שנידון בהרבה הקשרים ומביא איתו בדרך כלל טעינות גדולה. חשוב לעשות לבנות סדר בין ביקורת על התנהלות גופים מסוימים (כמו מערכת בית הדין וכו') שיכולה להשתנות בעבודה נכונה, לבין העיקרון ההלכתי שקובע שגט תלוי ברצון האיש – שבסופו  של דבר לא משתנה. חשוב לתת לבנות להציף את הקשיים והתהיות שהלכה זו יוצרת ואולי להשתמש בדוגמא זו כמקפצה לדון עקרוני יותר בהתמודדות שלנו עם פערים בין הנחות יסוד של העולם ההלכתי לבין מה שלפעמים נראה לנו.

בכיתות בהן נראה שהנושא איננו מטריד או מעסיק את הבנות כדאי להשקיע מחשבה האם נכון לפתוח אותן אל הנושא המורכב או דווקא לתת לזמן לעשות את שלו ולהשאיר את הבנות בתמימותן.

 

הרחבה

ישנו סרט הנקרא "מקודשת" ונעשה ע"י הבימאית ענת צרויה המציג את בעיית מסורבות הגט והתנהלות בתי הדין הרבניים. זה סרט חזק וקשה שמצריך צפייה ביקורתית ובכ"ז יש הרבה מה ללמוד ממנו. ניתן להשיג את הסרט בספריות ווידאו שונות. אנחנו מציעים למורה לצפות בסרט ובמידה ונראה שהבנות בכיתה יקבלו ממנו משהו משמעותי להביא אותו או חלקים ממנו לכיתה.

בכיתות בהן הנושא מטריד ומעסיק את הבנות מאד כדאי לחפש דמות של תלמיד חכם (איש או אשה)  שיכולה לבוא ולהיפגש עם הבנות ולתת מקום לשאלות שמטרידות אותן אך גם לתת התייחסות הלכתית רצינית של דמות חיה וממשית בעולם לנושא.

 

 

חדש באתר

פורים קטן
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן