הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהשיעור זה יעסוק בשאלה כיצד מתרחש הליך הגירושין. נבחן שתי נקודות עיקריות בהליך: החשיבות של רצון הבעל בגט והצורך לכתוב את הרצון על דף ולא להשאיר אותו כאמירה בעל פה.
ננתח את משמעויות העומק העולות מתוך הליך הגירושין ואת השאלה המקוממת הרבה פעמים את העוסקים בנושא זה – מדוע בעל הכוח והרצון היחיד בתהליך הגירושין הוא הגבר?
שאלות להעמקה
מה לפי דעתכן ניתן ללמוד באופן מהותי מכך שהגירושין תלויים ברצונו של הבעל?
מה נקודת האיזון שתקנת רבינו גרשום נוגעת בה? מה היחס בין "להסכים" ל"לרצות"?
מה תפקיד בית הדין בתוך המערכת ההלכתית? נסו להשוות את תפקיד בית המשפט כיום לבית הדין שבמקורות?
מהו רצון? כיצד ניתן לדייק את הרצונות הפנימיים שלנו?
מה כוחו של הציבור במקרים של מסורבות גט? נסו לחשוב על תרגומים מעשיים לימינו?
האם אין בלחץ בית הדין או הציבור כפייה שעלולה לערער על כשרות הגט?
א. פתיח הפעלה: נבקש מהבנות להתחלק לזוגות ונבקש מכל אחת מהבנות נסות לחשוב על משהו אישי שהיתה רוצה לספר או לבקש מבת הזוג שלה. נבקש מהבנות לשתף אחת את רעותה במילים על מה חשבו (כדאי להגביל את משך זמן הדיבור לחצי דקה).לאחר מכן נבקש מכל אחת לשבת ולכתוב לבת הזוג מכתב ובו מנוסחת הבקשה שאותה רצו לבקש או הדבר האישי שאותו רוצו לומר. נבקש מהבנות לנסות ולדייק מה הרגישו בין הדיבור בעל פה לניסוח בכתב. סביר להניח שמחד על הרבה מהבנות הכתיבה העיקה ודרשה צעד לא טבעי ומאידך יש בנות שמצאו בכתיבה משהו מנוסח ומדויק הרבה יותר מדיבור קצר בעל פה ומשהו הדורש מהן להיות יותר ממוקדות ובהירות.
ב. לימוד: נחזור על הפסוק מסר דברים שבו עסקנו בשיעור הראשון ונחדד את הדרישה של התורה שהגט ייכתב על ספר. נלמד עם הבנות את דברי ספר החינוך המנתח את הרווחים שמביאה איתה כתיבת הגט: בהירות לאשה וידיעה חדה על מעמדה כגרושה והשהיית רצון הבעל לגרש שצריך לעשות מאמץ בכתיבה בשביל לגרש את אשתו. נדון עם הבנות בהבדל שבין עולם העל פה לעולם הכתב ונבחן איתן את האתגרים שכל עולם מציב. ניתן לשאול את הבנות איזה עולם היו מעדיפות הן. בשלב הבא השיעור יעבור לדון בשאלת הרצון של הבעל והרצון של האשה בתהליך נתינת הגט, כדאי לעצור לרגע ולסכם את משמעות וחשיבות היותו של הגט ספר כתוב.
ג. דיון: נקרא לבנות את הקטע הבא (שהומצא על ידינו לצורך העלאת הדיון בכיתה) הקורא תיגר על ההלכה בגלל שבגט כוחו של הבעל הוא בלתי מוגבל ובכך כובל את האשה אליו. שימי לב שהקטע כתוב בצורה בוטה ונותן מקום של ממש לטענות קשות, ייתכן שבכיתות מסוימות כדאי לעדן אותו ולהביא את הדברים באופן רך ומקבל יותר.
"אני לא מצליחה להבין את ההלכה. אם נישואין הוא מוסד שאמור ליצור קשר וחיבור בין איש לאשה, למה בידיו של הגבר נמצא הכוח באופן בלעדי? למה הוא המקדש? הוא המגרש? וכל מה שאני צריכה לעשות זה רק להיות שם ולהסכים לתהליך? איך יכול להיות שיש נשים שתקועות ולא יכולות לבנות חיי נישואים חדשים בגלל שהבעל שלהם לא מוכן לתת להם גט?". נשאל את הבנות מה היו עונות לאותה אשה שכתבה את הטקסט? האם יש בהם קולות שמזדהים עם סימני השאלה של הכותבת? וכו'..כדאי לתת לשאלות הקימות לצוף ולא להשאיר אותם להתנפח ללא התייחסות, גם אם לא תמיד מענה.
ד. לימוד בחבורות: נחלק את הכתה לארבע קבוצות כאשר כל אחת מהן תקבל קטע אחר ללימוד שיש בו מן ההתייחסות ישירה או עקיפה לדיון שהתנהל בשלב הקודם: קבוצה אחת תלמד את דברי הרא"ש שמביא את תקנת רבינו גרשום, קבוצה שנייה תלמד את דברי המאירי שמעיר על כך שרוח חכמים מאד לא נוחה ממי שמגרש ללא סיבה ראויה, קבוצה שלישית תלמד את דברי הרמ"א והתשב"ץ העוסקים בבעל מכה ומעלים את האפשרות לכפות גט וקבוצה רביעית תלמד את דברי רבנו תם שמעלה את האפשרות לנדות בעל שמסרב לתת גט לאשתו
ה. אסיף הלימוד: חשוב מאד לפתוח את האסיף בדברי המשנה ביבמות שמציבה בצורה ברורה וחד משמעית שאכן בעניין גט כוחו ורצונו של הבעל הם הקובעים. נבהיר לבנות שכל מה שנפגוש בהמשך הלימוד מבקש לעדן את הקביעה הזו במקרים בעייתים, אך צריך לזכור שמבחינה הלכתית אכן זה המצב. במידת האפשר והצורך כדאי לתת מקום ונפח של זמן לעיסוק בנקודה זו. לאחר הפתיח נבקש מנציגה מכל קבוצה לקרוא בקול את הקטע שקיבלו ללמוד, להסביר אותו ולדייק כיצד הוא מתייחס לנושא הנידון ומאיזה היבט הוא מבקש לעדן את הקביעה בה פתחנו. מכאן כדאי בהתאם לסגנון הכיתה להחליט במה להתמקד: בכוחה של האשה, בכוחו של בית הדין או בכוחו של הציבור ככוחות מאזנים.
ו. לימוד: במידה ונראה לך שהבנות כבר עמוסות במידע, ניתן לעצור את השיעור כאן ולהמשיך את החלקים האחרונים שלו בשיעור נפרד. נלמד את דברי הרמב"ם ופירוש האור שמח עליו המתמודדים עם הבעיה העלולה להיווצר במקרה של כפיית גט. לימוד הרמב"ם בסיכום למה שראינו עד כה משמעותי גם בכדי לחזור ולדייק שבסופו של דבר גם אחרי כל ההצעות שפגשנו במקורות העניין העקרוני הקובע שרצונו של הבעל הוא שיוצר את הגט – נשאר נכון, וגם בכדי לפתוח דיון מהותי ורחב יותר בשאלת הרצון והעטיפות שהרבה פעמים מכסות אותו.
ז. כתיבה אישית: נסיים את השיעור בהזמנה לכל אחת מהבנות לחשוב על תחום בחייה בו היא נמצאת כמו תיאור הבעל בהלכה ברמב"ם: כאשר רצונה הפנימי רוצה לעשות טוב, אך העטיפות החיוניות מבלבלות ומקשות.
נושא מסורבות הגט הוא נושא רחב, מורכב ועדין שנידון בהרבה הקשרים ומביא איתו בדרך כלל טעינות גדולה. חשוב לעשות לבנות סדר בין ביקורת על התנהלות גופים מסוימים (כמו מערכת בית הדין וכו') שיכולה להשתנות בעבודה נכונה, לבין העיקרון ההלכתי שקובע שגט תלוי ברצון האיש – שבסופו של דבר לא משתנה. חשוב לתת לבנות להציף את הקשיים והתהיות שהלכה זו יוצרת ואולי להשתמש בדוגמא זו כמקפצה לדון עקרוני יותר בהתמודדות שלנו עם פערים בין הנחות יסוד של העולם ההלכתי לבין מה שלפעמים נראה לנו.
בכיתות בהן נראה שהנושא איננו מטריד או מעסיק את הבנות כדאי להשקיע מחשבה האם נכון לפתוח אותן אל הנושא המורכב או דווקא לתת לזמן לעשות את שלו ולהשאיר את הבנות בתמימותן.
ישנו סרט הנקרא "מקודשת" ונעשה ע"י הבימאית ענת צרויה המציג את בעיית מסורבות הגט והתנהלות בתי הדין הרבניים. זה סרט חזק וקשה שמצריך צפייה ביקורתית ובכ"ז יש הרבה מה ללמוד ממנו. ניתן להשיג את הסרט בספריות ווידאו שונות. אנחנו מציעים למורה לצפות בסרט ובמידה ונראה שהבנות בכיתה יקבלו ממנו משהו משמעותי להביא אותו או חלקים ממנו לכיתה.
בכיתות בהן הנושא מטריד ומעסיק את הבנות מאד כדאי לחפש דמות של תלמיד חכם (איש או אשה) שיכולה לבוא ולהיפגש עם הבנות ולתת מקום לשאלות שמטרידות אותן אך גם לתת התייחסות הלכתית רצינית של דמות חיה וממשית בעולם לנושא.
שיתוף
הדפסה
ייצוא